הסוד המתוק שלי

תודה לכל מי שהגיב,חיבק ותמך בפוסט הקודם

אתם  נתתם לי כח ומסכימה איתכם,לא חושבתעל זה

עושה דברים אחרים

תודה מכל הלב

אני כמעט לא מאמינה שכבר אנו בספטמבר ועוד מעט כבר ראש השנה

בכיתה הכל נהדר

נשארתי עם התלמידים שלי

היום באו מתנדבים ,תלמידי כיתה י"למחויבות אישית

2 בנים נכנסו לכיתה שלי

2 התלמידים שמדברים אצלי,מיד דיברו איתם ושיחקו איתם

י' המקסים שלא מדבר ישב והביט בהם כל כך עצוב

אני ישבתי איתו ושחקתי איתו,הסייעת ישבה איתו,הוא כל הזמן הצביע על הבנים

והפנים שלו עצובות ,נשבר לי הלב

בקשתי מאחד מהם לשבת ולשחק איתו,אבל מכיוון שהוא לא מדבר לבחור היה קשה להבין אותו

הבחור חש תסכול ונעמד בצד

אני מבינה את הבחור

אמרתי לו שאני אצטרף למשחק ואתווך לו,הבחור אמר שקשה לו

הבנתי אותו

מזל שבדיוק היה צלצול והם יצאו מהכיתה

בקשתי מהמנהלת לשוחח עם הבחור שלא יחזור הביתה עם התסכול...

לי כאב הלב- כמה י' ניסה להסביר לו וכמה הוא השתדל לשחק איתו,ףהבחור לא הבין

כמה קשה לתלמיד שלא מדבר ומבין הכל

אני נתתי לו סמלים,אבל לא כל דבר יש בסמלים

לפעמים אני כמורה הפה והלשון שלהם

רק טוב

נשיקות