הופכת עולמות

אז אתמול, אחרי כמעט שעתיים בדרכים (למה אתה חייב לגור בחור?) סוף סוף הגעתי אליך. זה טוב שאתה גר רחוק... זה גורם לי להתגעגע אליך ולהעריך כל שנייה של זהב שיש לי איתך.

כשאני רואה אותך יש לי צורך בלתי מוסבר לחבק אותך, לנשק אותך, להרגיש אותך... להפוך אותך לחלק ממני. לחלק ממי שאני.

אתה פשוט כל כך מדהים.

ואני מחבקת חזק ומעבירה את הידיים שלי על החזה הרחב שלך, ולאורך הגוף... שנינו נושמים בכבדות, נוגעים-לא נוגעים עם השפתיים (אתה אוהב את המשחקים האלה כמעט כמוני), ואני מנשקת לך את הצוואר ומרגישה כמה שזה עושה לך טוב.

בא לי לנשוך אותך. לשרוט. לצרוח.

אתה עושה אותי כל כך שמחה...

אני כל כך אוהבת אותך.

היום בבוקר, בשנייה שקמתי (שזה בערך חמש שעות אחרי שאתה כבר קמת כי אתה לא בטטה כמוני ויש לך עבודה...), החלטתי להיות קיטשית לחמש שניות ושלחתי לך סמס שאתה הדבר הראשון שעלה לי לראש ושאני אוהבת אותך...

"אני לא מצליח להפסיק לחשוב עלייך מהבוקר" ענית לי, ואני לא הפסקתי לחייך.

אני אוהבת אותך. כל כך, כל כך... 3>