אני אתחיל בזה שאני כל כך מודה לך על כל מה שאתה עושה בשבילי. אתה תמיד מקשיב לי, תמיד תומך בי, תמיד שם כשאני צריכה אותך. אתה בכלל לא יכול להתחיל ולהבין כמה שזה באמת חשוב לי. כמה שאתה חשוב לי. ואני כותבת את זה ועולות לי דמעות בעיניים, כי באמת שאני אומרת את זה בכל הכנות שבעולם ובלב שלם. אני אוהבת אותך.
תודה שאתה כאן. תודה שאתה איתי. תודה על כל החיזוקים, ועל כל המילים היפות. תודה.
אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיך... יום אחד בלי לראות אותך מרגיש כמו נצח. כל יום איתך מרגיש כמו דקה. אף פעם לא מספיק לי. אני תמיד יכולה עוד קצת זמן איתך. אני תמיד רוצה עוד קצת זמן איתך. אני כל כך אוהבת את החיבוקים שלך. את הנשיקות שלך. אתה פשוט עושה לי טוב. זה כאילו ש... כל העצבים, כל התסכול, כל הכאב... הכל נעלם. כל מה שאני צריכה זה חיבוק אחד ממך, וזה הכל.
אני סומכת עליך בעיניים עצומות. ואתה קורא לי טיפשה בגלל זה, אבל לא אכפת לי. אני פשוט יודעת שלא תפגע בי. אני יודעת שאתה לא תקום ותלך כשיהיה קצת קשה. אני יודעת שלא תוותר עליי. אפילו אם אני אוותר על עצמי.
אני גם רוצה לבקש ממך סליחה. סליחה על כל האנרגיות שאני לוקחת ממך. סליחה על כל הפעמים שאני בוכה לך שקשה לי. סליחה שאני עושה לך כל כך הרבה בעיות... אני רוצה שתדע כמה אני מעריכה את זה. כמה אני מעריכה את הזמן שאתה משקיע בי. את הסבלנות שלך כלפיי. איתי באמת צריך הרבה מאוד סבלנות... אני לא בן אדם קל. תודה שאתה לא מוותר עליי.
הלוואי שהיית כאן עכשיו.
אין לי באמת מילים לתאר את כמה שאני אוהבת אותך. גם אם הייתי זוכרת בעל פה את כל המילים לפסיכומטרי (אני באמת צריכה לשבת על זה, זה כבר לא מצחיק ><). אז בגלל שאני לא יכולה לתאר לך במילים, אני פשוט אגיד את השלוש שאני מכירה- ואקווה שאתה מבין.
אני. אוהבת. אותך.