כי יש הבדל בין דמיון למציאות

בדר"כ שרע לי או עצוב לי 

אז כל המילים פשוט זורמות ויוצאות החוצה ובסופו של דבר שאני קוראת מה שכתבתי אז אני רואה שכתבתי ממש טוב (סליחה על האי צניעות)

אבל כשאני שמחה ונהנית אז זה פשוט יוצא יפה למרות שזה לא הקטע בכתיבה
בכל זאת אני לא מצליחה למצוא את המילים הנכונות את ההרגשות הנכונות .

אז עכשיו אני בצד השמח אבל באותה המידה בצד העצוב 

הראש שלי מופנה לשם ולשם 

אני שמחה כי בסה"כ יש לי חיים מעולים                           

בלימודים אני מצליחה יש לי ציונים טובים            

יש לי מלא חברות שאוהבות אותי ואני אותן 

אני בקשר עם בנים 

אני לא סוג של חננה

אני יוצאת הרבה 

אני לא תקועה בבית ומשתעממת 

והרבה אנשים רוצים להיות בחברתי 

(ושוב סליחה על האי צניעות)

אבל לכל דבר יש גם ניגוד , חיסרון , שלילי

אבל הלימודים קשים והריכוז שלי לא כזה טוב

אבל חסר לי משהו בחברויות האלו 

אבל לא בקשר הרומנטי (שחסר לי מאוד)

אבל עד שעה 12 כי יש לי אמא מעצבנת 

אבל בכל זאת משהו עדיין חסר

וזהו להיום .. למישהו יש עצות ?