כי יש הבדל בין דמיון למציאות

כשהודיעו לי וסיפרו לי התחלתי לבכות 
אני לא עדיין לא בטוחה מאיזה סיבה , 
מכך שהיא שיקרה לנו במשך חצי שנה או מכך שהיא עוזבת 

הענקנו לה בית , אוכל , חום , אהבה , כסף במלוא כוחנו 
היינו שם בשבילה לכל דבר משפחה של ממש 
והיא פשוט שיקרה מבלי למצמץ אני לא מבינה את זה 
איך אפשר לעשות דבר כזה ? 
לאנשים שעזרו לך כל כך הרבה ותמכו בך 
ככה אתה מפנה את הגב ועוד משקר בעיניים ? 

כל כך נפגעתי ,

הם כל כך נפגעו ,
והיא פשוט ממשיכה בשלה , 
האמון נבנה על גבי שנים והיא הרסה אותו כל כך בקלות 

קשה לי לעכל את זה , אני לא יודעת איך להסביר את זה .

גם העובדה שהיא עוזבת כואבת וצורבת הרי אני מכירה אותה
היא הולכת לחיים חדשים של "הגדולים" היא תתחיל לנתק איתנו קשר
היא תתקשר מדי פעם אבל היא לא תבוא לבקר לא בסופ"ש לא בחופשות ולא בחגים  
היא תהיה מובכת מדי בשביל לדבר איתנו היא מבינה את הטעות שלה
ואני מקווה שהיא גם מבינה את ההשלכות של זה.

כנראה עוד מעט אני אסתכל על זה יותר בבהירות ויבין את המצב 

אבל בינתיים מה שבטוח הבנתי שמפה והלאה הכל הולך להשתנות

השאלה עד כמה ?