לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

להתקדם, תוך כדי תנועה


תעשה כל יום דבר, כן, שמאז ומתמיד מפחיד. היום אתה חי מחר מת - ההווה זה העתיד.

Avatarכינוי: 

בת: 37





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2011    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2011

שגרה טובה


 היום הצטרפתי לבן זוג בחדר כושר. בדרך כלל אני תמיד רצה בחוץ, אבל היום בגלל שלא התעוררתי לעבודה ונשארתי בבית ובגלל מזג האוויר הגשום ובגלל שיש לי כרטיסייה שנשארו בה עוד 3 כניסות לנצל, החלטתי למצות את היום עד הסוף והלכתי יחד איתו.

אנחנו 4 חודשים ביחד וכבר יש לנו שגרה. למעש מאז שעברתי לגור לבד (3 שבועות) יש לנו שגרה ואני חושבת שגם קצת לפני הייתה לנו.

וככה אני יודעת שאני באמת אוהבת אותו.

תמיד פחדתי משגרה עם בני זוג ולעולם לא התבדיתי, או שנגמרה לי האהבה מוקדם מכדי שתגיע השגרה, או שהתחלתי להתחרפן מזה שלא קורה שומדבר מיוחד, אין הפתעות או פרפרים מטורפים והחיים חזרו להיות רגילים.

 

ביום ראשון אנחנו נוסעים לצימר. אבל הרבה ממה שאני מתלהבת מהצימר, הרבה יותר - אני מתלהבת מהזמן שיהיה לנו שהוא רק שלנו, זמן שאף אחד או אף עיסוק או לא יכול לנגוס בו. כי הרי מה זה צימר? מלבד הג'קוזי צימר זו פשוט דירת חדר (ענקית) שמדמה הרגשה של זוגיות צמודה מאוד במשך 24-72 שעות, בלי כל הלחצים היומיומיים שמשתמעים מהדבר. ועם ג'קוזי באמצע ה"דירה" סבבי.

אנחנו כבר גרים ככה. בדיוק ככה, בלי הג'קוזי. אבל לא יוצא לנו באמת להרגיש את זה, או להינות מזה, או לחוות את זה בכלל. חוץ ממידי פעם בימי שבת אם שנינו לא עובדים ואם לאחד מאיתנו (בדרך-כלל לו, אני לא אוהבת לקבוע עם אנשים בשבת. שבת זה הזמן שלי בבית, במצב מאוזן, נחה) אין תכניות עם חברים, אנחנו נמצאים במצב הזה, אבל אצלי בראש כבר מתחילות המחשבות לקראת השבוע החדש ו'איך זה שהסופ"ש כבר נגמר?', ככה שזה אף פעם לא בדיוק "זה".

ועכשיו בא הצימר, בדיוק בזמן.

שלושה ימים בלי דאגות, בלי מחשבות, בלי משמרות במסעדה (לשנינו) או אנשים שצריך לראות או  מקומות (חדר כושר) שצריך לפקוד.

רק אני והוא. אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא אני והוא. 72 שעות.

אני כל-כך צריכה את זה!

 

רבים וטובים ממני (פה בישראבלוג), למעשה - רבות וטובות ממני כבר כתבו את זה וניסחו את זה טוב יותר, אבל אני רוצה לכתוב את זה בדרך הייחודית שלי, שלי ושלו.

אהבה זה כלים שטופים כשאני חוזרת הביתה מהעבודה

אהבה זה הכסף שהוא הגניב לי לארנק כשנסענו לקנות מצרכים

אהבה זה לרוץ על ההליכון מיוזעת ולראות אותו מתקרב ולחייך כמו בת 16

אהבה זה להצמד אליו לנשיקה אחרי ששניכם התאמנתם ואתם מזיעים ודביקים, ואף אחד מכם אפילו לא היסס

אהבה זה שניכם במיטה, הוא משחק פוקר במחשב ואת רואה טלוויזיה

אהבה זה כשאת כותבת לו מכתב, וכשהוא כותב לך שיר

אהבה זה להירדם לידו, להתעורר לידו, לבלות איתו את רוב השעות ברוב הימים שלך, ועדיין להתגעגע אליו בכל שנייה שהוא לא לידך

אהבה זה שגרה, השגרה שלכם.

נכתב על ידי , 4/4/2011 20:17  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אויבים גדולים ב-4/4/2011 20:44
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאופטימיות זהירה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אופטימיות זהירה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)