בוקר טוב זהו בוקר שהדבר אשר העיר אותי הוא טפטוף של גשם ביוני , משהו שבאמת יכול להפוך את החום הזה לנסבל 
עצם העובדה שגם התעוררתי עם רצון לכתוב מוסיף לבוקר הזה עוד טעם של טוב והינה אני כאן הולכת לחפור קצת..
בסה"כ הבוקר הזה עבר מצויין , מקלחת שלשם שינוי הייתה מצויינת אחרי ששבוע שלם התקלחתי במים קפואים ועכשיו החלטתי לעבור לשיטה הישנה של הסירים מלאים במים רותחים (הדוד נדפק והחגים דפקו את התיקון עוד יותר) , נס שהכל היה בו במידה הנכונה והתחביב החדש שלי - להכנס לYNET ולהתעדכן.
אני דווקא אשמח לדבר על התחביב החדש שלי..
ראשית הוא לא התחיל מרצוני , וכשחושבים על זה כמעט שום דבר לא מתחיל מרצוני אלא מגיע אחרי שאין ברירה אחרת, והפעם התחביב הזה בא לי בגלל מיונים שהייתי צריכה בשבילם לבוא טיפה מוכנה ומבינה באקטואליה , משהו שלא דיבר אלי בכלל עד אז.
את האמת ? התביישתי .. בכל זאת אדם צריך להיות טיפה מודע לעולם מסביבו , ובתור אחת שכן אכפת לה והבעיה שלה זה העצלנות שמונעת ממנה אפילו לפתוח עיתון לפעמים ? החלטתי לפחות להתחיל ממשהו. ועכשיו אני מוכנה להודות שבהחלט אני גאה בעצמי!
הכל לטובה באמת ..
עוד סיבה שהובילה אותי לחשוב שהכל לטובה זה הסרט שראיתי אתמול "העולם שבפנים" שהכרתי אותו דרך פוסט שעכשיו במומלצים http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=681062&blogcode=14127607 שמדבר על רשימת סרטים שמאפיינים את הכותב כפי שהוא. את האמת ? במהלך הסרט תהיתי לעצמי מה כל כך מיוחד בו ? אם הייתי יכולה לדרג את הסרט במהלכו הייתי נותנת איזה 5 מתוך 10. אך לאחר הצפייה וטיפת מחשבה הגעתי למסקנה שהוא שווה את כל ה10.
עקרונית הפואנטה של הסרט היא להראות את התרבות של היום , של הנוער שרובץ בחוסר מעשה ( יש לכם דוגמא חיה שכותבת את הפוסט הזה ) ובסוף מאבד את עצמו.
בסרט השחקנית הראשית רק סיימה את התיכון , והחליטה לא להשכיל וללכת לקולג' וגם עבודה לא היה משהו שדיבר אליה כל כך , הייתי קוראת לה - חסרת כיוון בחיים. במהלך הסרט רואים איך שבסופו של דבר הכל הניע אותה כן לקחת את עצמה בידיים (אולי זה לא באמת מה שרואים , אבל זה מה שאני ראיתי ). איפשהו ? הרגשתי הזדהות איתה. כל העניין של חוסר הכיוון והחוסר מעש , אני נתקלת ברגעים האלה המון.
זה הרגעים שאני חושבת לעצמי , כמה טוב שיש צבא .. באמת ( עכשיו כל מי שמתנגד לדעה שלי שלא יזרוק עלי עגבניות בבקשה ) . חוץ מהשירות העצמו , לתרום מעצמך למדינה , כל אלה שמרגישים חוסר טעם בקיומם פתאום מבינים שזה טוב שהם המשיכו לנשום עד כה. אבל חוץ מהתרומה שאנו , המתגייסים תורמים , אנו גם מפיקים תועלת , את האמת תועלת רבה..
בעצם בזכות הצבא אנחנו נכנסים לחיים האמיתיים בהדרגה , כמו ציפור שלומדת לעוף . אנו לומדים את כל הערכים קצת מקרוב כמו אחריות , כבוד , עצמאות .. אנו צוברים דעות , נהים חזקים ועמידים . כשירים לחיות את החיים בעצמנו.
ושוב , זוהי הצורה שבה אני רואה את הדברים ולחשוב אחרת זה כלל לא פוסל.
אני שמחה שאני מתגייסת , את האמת ? אם אני לא הייתי , בטח הייתי כמו השחקנית הראשית, רק שהייתי רוצה לעשות עם עצמי משהו והבעיה שלי הייתה שלא הייתי יודעת מה לעשות. אז כן , אני מאמינה שהגיוס שלי עוד שנה ילמד אותי לעוף ולמצוא את הכיוון שלי , הכיוון שמתאים לי .. אבל בסופו של דבר - הכל תלוי בי.
ובגלל שאני מודעת שהכל תלוי בי , זאת הסיבה שאני כאן עכשיו כותבת בבלוג אחרי תקופה שלמה שלא כתבתי.
זאת הסיבה שאני מנסה לקחת את עצמי בידיים בכל מני תחומים , ואמנם אני צועדת לאט ובצעדים קטנים , אבל הכי חשוב שאני צועדת.
הכל לטובה באמת..
ואו .. את האמת ? לא ציפיתי שאכתוב כל כך הרבה חח.. לא כתבתי המון , ולהגיע למשהו ששווה יותר משורה וחצי בשבילי זו התקדמות !
בכל מקרה , כמו שהתחלתי את הפוסט - בסה"כ הבוקר הזה עבר מצויין , והוא ממשיך לעבור. ואם להוסיף עוד סיבה לכך שהוא טוב הוא היותי כאן 
עכשיו מה שנותר לי זה לאחל לכם את הבוקר המצויין ויום ? עוד יותר כמובן.
בוקר אור ♥
כינוי:
Anastasia.h
בבלוג זה
בכל הבלוגים
