אהבה לפני הכל זה הדבר היחידי שחסר אגו בעולם שלנו. דבר חסר אינטרסים וחסר מניעים נסתרים והדבר היחידי שבזכותו אנחנו לומדים להעניק ולא רק לקחת. אהבה זה מה שהופך אותנו לאדם טוב יותר. אהבה של המשפחה , הגזע של התמיכה והקבלה, ואם אין אהבה כזו אז תמיד יש אהבה של האנשים הקרובים לנו. אהבה זה עץ החיים המלא בענפים רבים ועלים אין סופיים שכולם שייכים לאותו השורש. אהבה לאדם בצורה הרומנטית , אהבת מקצוע או תעסוקה , אהבת ספר , סרט , סדרה , אוכל , בעלי חיים ואין סוף עלים אחרים. איך נוכל למנוע מאדם את הדבר שהופך אותנו לאנושיים ? לטובים יותר?
איך נוכל למנוע מאדם לאהוב ?
לפעמים כדי להבין משהו מסויים אנו משייכים אותו לחיינו הפרטיים ולכן דמיינו את עצמכם , מאוהבים בצורה חסרת גבולות. אוהבים כל כך שרוצים להעניק את האהבה הזאת ובסופו של דבר מקבלים על כך יריקה לפרצוף. דמיינו את עצמכם נקשרים בחבלים , נקשרים כל כך חזק עד שאין דרך יציאה. אבל כמו שאמרתי , לאהבה אין גבולות ובסופו של דבר שום יריקה ושום שנאה לא תעצור בעד האדם המאוהב והוא ימצא את דרכו החוצה.
מצעד הגאווה בהחלט הכרטיס היציאה החוצה מכל החבלים האפשריים מלאי שנאה והחוסר קבלה המוחלט השורר בקרב אנשים הנתפסים כ"שונים" מסיבה כל כך לא מוצדקת. מהו השונה ומהי הנורמה בעצם ? בעצם זו לא השאלה הנכונה שאני צריכה לשאול. אמנם נולדנו שווים אבל בסופו של דבר כל אחד שונה , אז אפשר לומר שזו ההגדרה שלי לשונה והנורמה ? נורמה זו החברה הטובה של הסטיגמה. השאלה הנכונה שאני צריכה לשאול היא איך להתייחס לשונה ? ותשובתי תהיה כשווים לנו , ולתמקשים שבינינו שינסו לקבל את הנורמה החדשה.
אהבה , כמה שהיא ענקית היא דבר כל כך יפה בכל הצורות ובכל המובנים והמצעד בא להראות עוד ענף אחד של אהבה , ענף ששייך לכולנו - ענף הקבלה , האהבה האין סופית כלפי מישהו עד כדי כך שנלחם בכל העולם בשבילו.
אני תומכת ב150 אחוז , מה איתכם ? :)