RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2013
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2013
הודעה..
אני פשוט רוצה לפתוח את ההודעה בלהודות לך .. להודות לך על הכל ..
זה אמנם מצד אחד משהו שאני עושה כל יום , כל שניה שרק יוצא לי ואפשר להסתכל על זה בצורה כל כך יפה ,
על כמות הערכה שיש לי אלייך ועל כל חלק וחלק בך ומצד שני הלוואי והיו מילים שהיו יכולות באמת לתאר את מה שאני מרגישה וכמה שאני רוצה לומר לך ..
תודה לך על זה שאתה תמיד תהיה ההגיון מסביב לכל הבלאגן שאני יוצרת אפילו אם זה מכלום ..
תודה לך על זה שאתה אוהב אותי על מי שאני לא משנה כמה צדדים הכרת בי ..
תודה לך על זה שאתה תמיד שם .. אתה תמיד פה .. אתה בכל מקום .. בכל החלטה שלי , בכל מחשבה הכי קטנה שלי , בכל רגע שאני עוצמת את העיניים ופותחת אותן בחזרה .. תודה שתמיד הזרועות שלך פתוחות בשבילי ומקבלות את מי שאני כל פעם כל הזמן ..
אני למדתי הרבה על החיים האלה , למדתי ממך , למדתי מכל דבר הכי קטן .. עברת איתי כל כך המון ..
ואני אבודה .. אני מודה שאני אבודה תמיד .. לא משנה כמה אגלה וכמה אעבור זה רק עושה אותי אבודה יותר .. אבודה בתוך המחשבות שלי , בתוך מצבים שונים .. פעם חשבתי שאם אדע יותר ? הכל יהיה קל יותר , יהיו לי תשובות לכל דבר .. וכן , זה איפשהו נכון שאחרי שאני לומדת הרבה דברים יש לי תשובות , יש לי ידע , יש לי ניסיון .. אבל מה שהבנתי שככל שאני מתבגרת , עוברת דברים , לומדת ואפילו עולה או יורדת ? אני עדיין אבודה .. והכל נהיה קשה יותר ...
אני לא יודעת אם זה המחשבות שמובילות את זה לקושי או שזה העובדה שאני גדלה .. זה שניהם , אני בטוחה בכך ..
אבל תודה .. תודה שכשאני אבודה בתוך עצמי וכשאני מעוללת לעצמי דברים נפשית ונלחמת עם עצמי ? אתה תמיד פה בשבילי ומבין אותי יותר מכל אחד ..
תודה לך על זה כשתוקפות אותי כל כך הרבה מחשבות והן נעלמות בשניה ומתמלאת בי ריקנות בלתי נסבלת ולא בא לי להתעורר יותר ? אתה תמיד תהיה הסיבה שאקום לעוד יום ..
תודה לך על זה שאתה תמיד תהיה הסיבה לחיוך שלי .. הסיבה לנשימה שלי .. הסיבה לחיים שלי .. כי בלעדייך ? הייתי מאבדת כל טעם ומשמעות ..
תודה על כל הדברים שלימדת אותי , תודה על כל הדרכים שהראת לי , תודה על כל הפעמים שהיית צריך להביא לי כאפה כדי שאתעורר .. כאפה לא במובן הפיזית כמובן כן ? ..
תודה שאתה אוהב אותי כל יום וכל רגע .. כי אין לך מושג כמה שאני מעריכה אותך על זה..
כשאני אבודה ? אתה זאת הדרך שלי , השביל הזה שמוציא אותי מכל איבוד ..
תודה שבזכותך יש לי משהו בו להאמין .. ואני מאמינה בך .. בכל ליבי וכל נפשי ..
אתה זה הרגע האמת שלי ואין לי מחמאה יותר גדולה לתת מזו כרגע ..
אני אוהבת אותך .. אין בי מילים לתאר עד כמה ..
אין לך מושג כמה החיוך שלך מחזיק אותי על הרגליים .. אתה הוא הכוח שלי ..
וחשוב לי .. חשוב לי שתמיד תדע את זה לא משנה מה ..
אני אוהבת אותך אדיר ... אני כל כך אוהבת אותך ..
תודה לך על הכל ..
| |
להלחם נגד הטבע..
בסופו של דבר הכל מת .. בני אדם , בעלי חיים , צמחים , כל יצור חיי בעולם הזה .. ובנוסף אליהם גם רגשות , רגעים , תקופות .. הכל פשוט מת והופך לזיכרון , משהו שהיה פעם או מישהו ..
לפעמים אני כל כך עייפה ומיואשת להלחם בעובדה הזאת ולהוכיח שאצלי זה אחרת ולפעמים אני לא מוותרת לשניה ..
פעם הלפעמים הלא מוותר היה בפסגה ומנצח את הלפעמים המיואש ועכשיו ? עכשיו זה מרגיש כאילו הלפעמים המיואש מתחיל לצמוח יותר ולהוכיח את עצמו ..
אני כל יום נאבקת בדברים שאני יודעת בשביל להוכיח אותם כלא נכונים , אני נלחמת נגד הטבע .. כמה כוח צריך בשביל להלחם נגד הטבע והאם זה אפשרי בכלל ? ..
אני לא יכולה לוותר , אם אוותר אני פשוט אפסיק להתקיים אבל איך אני יכולה להציל משהו שמתחיל למות ולאבד מטעמו ?
כל כך רע אני מרגישה בכלל לכתוב את זה וכמה אומץ צריך בשביל להוציא ולהודות פה , בפוסט הזה שכך אני באמת מרגישה ..
כמה צבועה אני מרגישה כבר תקופה שלמה וכמה אבודה בו זמנית ..
ההרגשה האין סופית של אושר שממלאת אותי ובו זמנית כאב בלתי נסבל שכל כך קשה להסתיר..
| |
לישון או לא לישון , זאת השאלה..
לילה אחר לילה שבו ניצבת מולי הדילמה אם להמשיך להיות ערה למרות שאני מתפרקת מול המקלדת או שפשוט ללכת לישון ולשלוח את הכל קיבינימט.
אחרי הדילמה הזאת כמובן יבואו הדעות לגבי כל צד: הצד של להשאר ערה - כי לא בא לי להתעורר לעוד בוקר והצד של ללכת לישון - אני עייפה עד מוות..
שלא תבינו לא נכון , זה שאני לא רוצה להתעורר לא בא מכוונה של חוסר חשק לחיות , ממש לא. זה בא מהחוסר טעם בעצם.. מהחוסר טעם של ללכת לישון ולהשאיר את כל המחשבות בצד ( לא שאני יודעת בכלל על מה אני חושבת נתחיל מזה כן ? ) ולקוות שמחר יהיה טוב יותר , שמחר אני אמצא משהו מועיל לעשות ואהיה מרוצה מעצמי לשם שינוי כי בעיני זה מעשה של עצלנות , ראש קטן והצפייה שהכל יבוא מעצמו שאני אשב בנחת עם רגל על רגל על השולחן וזה בדיוק מה שאני עושה עכשיו עד שיבוא לי כאב גב ואני אחליף תנוחה .
אבל כמובן שאני יכולה לקחת על עצמי את הדמות האקטיבית והאופטימית ולהסביר לעצמי שהכל תלוי בנו , כל השינויים וכל ההישגים הגדולים , שכל החיים שלי תלויים אך ורק בי אם מסתכלים על זה ככה . בסופו של דבר אפילו שיש סביבי אנשים שאפשר לסמוך עליהם , שיתמכו ויובילו אותי לכל דרך שאבחר ? אני עדיין לבד ועלי להיות חזקה ולצאת מהבועה העצלנית שלי ולהתחיל לקחת את עצמי בידיים .
זה נחמד עד שזה מגיע לקטע של העשייה ואז אני מוכיחה טוב מאוד כמה שהמשפט "קל לומר קשה לעשות" מתאים לי בכל מצב..
אפשר לומר שאני מוותרת לעצמי בקלות , או שזה בא מחוסר אמונה בעצמי ובמי שאני או פשוט מטיפשות אבל בסופו של דבר לא משנה כמה ארגיש שאני לוקחת את עצמי בידיים ועושה משהו עם החיים שלי ? הרגש הזה הוא רק רגע .. והוא חולף , הרי זה תפקידם של רגעים.
כמו רגע שבו מספרים לך בדיחה ואתה נקרע עד צאת הנשמה אבל אחרי כמה דקות זה עובר . אמנם נכון שאתה יכול יום אחד להתקע בבדיחה או לספר אותה לאחרים אבל זה לא יהיה אותו דבר.
כמה שאגיד לעצמי שהתבגרתי , שעכשיו אני שונה הרי בסופו של דבר אני ניצבת מול אותו אתגר ונכשלת.
בשבילי אין לפני ואחרי , בשבילי זה לחיות מרגע לרגע .. מרגע של חוזקה לרגע של חולשה , מרגע אקטיבי ואופטימי לרגע פסימי ופסיבי , מרגע של חוסר טעם לרגע של אמונה וככה כל פעם אני משנה את דעתי .. ואני משתנה בעצמי ..
כשמסתכלים על זה ככה , אני בן אדם חכם עד שזה מגיע למעשים .. יש לי דעות , יש לי מחשבות , יש לי מודעות לכל דבר שאני עושה לא משנה אם זה לפני שעשיתי או אחרי אבל אם מסתכלים על זה לעומק , אני בן אדם מאוד טיפש שחיי בבועה הזאת של החוכמה ולא מנצלת אותה בשביל לבנות את עצמי מבחוץ .. ואם מתישהו באמת אצליח לבנות את עצמי ? זה או שיצא ממני בן אדם שאהיה מרוצה ממנו או שפשוט מפלצת ..
זה מדהים כמה שוני יש בין העולם שלנו בראש לבין העולם שבחוץ .. ומכאן באה השאלה איזה עולם באמת חשוב ? .. בשביל עצמנו ?
העולם שלי כן השתנה , בזכותו .
בנוסף לכל הרגשות שחוויתי במשך השנה וחצי הזאת שאין לתאר אותם במילים זכיתי גם להכיר את עצמי לעומק .. את האמת ? לא תמיד הכרתי את עצמי בצורה הטובה ביותר אבל נאלצתי להתמודד ולהתחיל להבין לאט לאט מי אני באמת .. ואני עדיין תוהה לגבי זה..
אבל תפסתי הרבה מודעות וחוכמה לאחר שזכיתי לחיות לצידו .. ולזה אני באמת יכולה לקרוא הלפני והאחרי שלי ..
ומה שנשאר? להוסיף לרשימה להפסיק לדחות דברים למחר ולעשות אותם היום ..
אולי זה יהיה המפתח להצלחה שלי שאותה אהיה גאה להציג כאן ..
ואני מוכנה להודות שאחרי תקופה כה ארוכה שהצלחתי לכתוב אני כבר מתגאה בעצמי .. אולי אפילו אלך עכשיו לישון בהרגשה שעשיתי משהו מועיל ..
ו..אני חושבת שזה הזמן שלי להחליף תנוחה כי הגב שלי מת..
| |
לדף הבא
דפים:
|  כינוי:
Anastasia.h בת: 28 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
