אני ממש מיצטערת שהסיפור היתעקב בצורה כזאת ..

אני הישתדל לא לעקב אותו עוד פעם לכולכך הרבה זמן ..

פרק 6 - להשלים את העבודה

אמנדה ישבה בכיתה והתחילה להקריא את השמות , " דרו " היא קראה וקיוותה שהיא סתם לא רואה אותו והוא יושב שם ממש מולה .

" הוא לא פה " משהו מהתלמידים צעק .

" שיט .. " אמנדה מילמלה לעצמה .

" סליחה שאחרתי " קול ילד הגיע מי פתח הדלת , דרו עמד וניראה נבוך .

" זה בסדר .. " אמנדה חייכה בהקלה והתחילה ללמד .

שניגמר השיעור אמנדה התאכזבה מאוד מעצמה , היא לא מצאה שום דבר שהיא יכולה בעזרתו להשלים את עבודתה .

" שלום אמנדה " המורה למטמתיקה דאינה עמדה ליד הלוח וחיכתה שאמנדה תפנה את המקום .

" שלום גם לך " אמנדה אמרה בזריזות וקמה כדי לצאת מהכיתה , היא עמדה ליד הדלת הסגורה והיתבוננה בשיעור .

כמה תלמידים הפריעו למורה , כמה מהם ציירו על המחברות והשולחן , וכמה מהם באמת הקשיבו למה שהמורה אומרת , היא הסתכלה על דרו שניראה מעט מבולבל היא ראתה אותו קם מהמקום ונעמד ליפתור תרגיל שהיה בלוח " כניראה דאינה קראה לו " היא חשבה .

דרו עמד שם מבולבל מאוד , הוא לא ידע מה עושים והסתכל על הילדים וניסה ליראות עם משהו יגלה לו את התשובה .

אמנדה חייכה חיוך גדול , הגיע רעיון למוחה " סוף סוף " היא אמרה לעצמה בשקט וחיכתה שהשיעור יגמר .

*****

" היי ג'נסן אני בבית " דרו צעק מי פתח הדלת והתקדם לכיוון הסלון .

" היי .. " ג'נסן חייך אליו " איך היה בבה"ס ? " הוא רצה להשמע דואג .

הסלון היה מזוהם , מלא שעריות של קופסאות של אוכל היו מפוזרות בכל מקום וריח מצחין של אנשובי ושום היתנופף באוויר .

" אהה .. נחמד " ענה לו דרו והתישב לידו " אתה זוכרת את המורה שלי , אמנדה ? " הוא שאל את ג'נסן .

" כן .. זאת שהביאה לך את השיעורים לא ? " ג'נסן קיווה שהוא צודקת .

" כן .. היא אמרה לי שהיא רוצה לעזור לי ולהיות המורה הפרטית שלי במטמתיקה , בבית שלנו " דרו חיכה לתשובתו של ג'נסן .

" אממ .. טוב " ענה ג'נסן והתחיל לקום לכיוון המדרגות " מתי היא באה ? " הוא צעק .

" היום ב - 7 " ענה דרו על שאלתו וקיווה שג'נסן לא יתחרט על שאמר לו טוב .

" אז כדי שתתחיל לסדר את הבית " צחק ג'נסן ועלה לכיוון חדרו .

*****

אמנדה ישבה במשרד שלה והתיכננה את השיעור הפרטי שלה .

" היי .. איך הולך ? רוב ניכנס למשרדה .

" אני כבר לאט לאט מיתקרבת לדרו , היום אני הולכת אליהם הביתה לתת לו שיעור במטמתיקה " היא ידעה שרוב שואל המשימה ולא עליה .

" מצויין " הוא חייך ופתח את הדלת כדי לצאת .

" אהה .. " הוא נעצר " אמא שלך אמרה לי להזכיר לך שהטעימות לחתונה היום ב - 9 " הוא חייך אליה ויצאה .

אמנדה ישבה לה בשקט על הכיסא המסתובב והסתכלה על משרדה .

כולכך רצתה להגיד לאמא שלה : " אני לא הולכת לשום טעימות ולשום חתונה "

כולכך רצתה להגיד לאבא שלה : " אתה יכול להחזיר את החלפיה שקניתה "

כולכך רצתה לומר לרוב : " אני לא מתחנת איתך , אני לא אוהבת אותך "

אבל היא ידעה שאין לה בריירה אחרת , היא לא יכלה להיסתכן ולפגוע באביה , היא לא יכלה לריב עם אמה , היא לא יכלה להיפרד מהחלום שלה להיות בלשית בחירה .

" הוא הסיכוי היחיד " היא ניסתה לעודד את עצמה .

ממש מקווה שאהבתם (; ,

תירשמו לקבועיםםם ..

אוהבת הכותבת ♥