הרבה זמן שאני חושבת לסגור את הבלוג הזה.. זה החלטה קשה מאוד כמובן ! הבלוג הזה עבר איתי שנה וחצי. בתקופה הכי קשה שלי

פשוט הוצאתי כאן את הכל... כל התסכולים , כל הבכי, כל העצבות שהייתה בי אבל מצד שני יכלתי גם לשתף את כל השמחות שלי כאן.. 

את כל הסיפור חיים שלי רשמתי בשנה וחצי הזאת כאן, לפעמים היו פוסטים חסרי משמעות וסתם בשביל לפרוק דברים, חלק מהפוסטים היו סתם

דברים שספרתי על מה שעברתי ביום יום והיו פוסטים שהקדשתי על הדעות שלי .

כל מה שהיה לי בלב הוצאתי בבלוג הזה.

אבל עכשיו, אני כל שבוע, שבועיים נכנססת לבלוג הזה וכבר אין לי חשק לכתוב בו כלום. עם כמה שזה קשה לי

אני כבר לא מרגישה שאני צריכה להמשיך עם הבלוג הזה. בהתחלה שפתחתי אותו היה כיף שאף אחד לא ידע עליו,

מקום שהוא רק בשבילי, אבל עם הזמן הכרתי דרכו מלא אנשים שנהפכו להיות חברים שלי, עדיין לא הייתה לי בעיה לכתוב מה שאני רוצה..

אבל אחריי שהקשר איתם נהיה יותר ויותר קרוב זה קשה לכתוב פוסטים שאתה לא רוצה שמי שאתה מכיר יידע עלייך. 

לפני שבוע בדיוק סיימתי חברות עם מישהי שהייתה חשובה לי מאוד ! הכרתי אותה דרך הבלוגים, נפגשנו לפחות 4 פעמים.

היינו עוזרות אחת לשנייה המון ! היינו קרובות כאילו היינו אחיות, אבל עם הזמו הקשר התחיל להחלש ואפילו שנסיתי לחדש אותו היא תחילה 

לסנן אותי. לקח לי שבוע להבין שלא שווה לי לחדש קשר עם מי שמסננת אותי, אם כל כך קל לה לזרוק את החברות הזאת לפח,

למה לי למור איתה על קשר ?! ולהגיד את האמת אני מקווה אוד שהיא תראה את זה! אני כזאת קרובה לשלוח לה הודעה שתמחק את הפלאפון שלי אצלה.

אולי אני אפתח בלוג חדש, אולי אני בכלל אכתוב יומן זה לא משנה, העיק שאף אחד לא יגלה עליו ! אני רק רוצה להודות לבלוג הזה שנתן לי

אפשרות לכתוב בו את כל מה שהרגשתי ולהודות לאנשים שקראו אצלי את הבלוג..

פעם אחרונה מהבלוג הזה נועה :)