שבת בבוקר קמנו לבוקר זורח וחסר תוכניות. פתאם לא היינו אמורים לארח (ביטלו) או להתארח (לא הזמינו....), אז התמלאנו מרץ ובחרנו לצאת לטיול לזכרון יעקב.

רחוב ראשי, שהפך למדרחוב. בתים בודדים מלפני 120 שנה. כל כך ציורי, כל כך כפרי ושקט ונעים ומחבק. סניף בנק פועלים בבית אבן קטן עם גג רעפים אדום וחלונות קטנים כמו פעם. בתי איכרים שהוסבו לגלריות אומנות קסומות, חנויות צעצועי עץ, מסעדות ובתי קפה קטנים באווירה אירופאית כפרית של ים תיכון, אפילו הזכירו לי קצת את יוון, עם כדים צבעוניים, בכחול, סגול, ורוד וירוק שופעים פרחים עונתיים צבעוניים. מגדל המים הישן, משוחזר ומצויר מחדש. המון עגלות ומשפחות וילדים מתרוצצים וקבוצות תיירים מציצים לחנויות תכשיטים קטנטנות. ואפילו בית קפה קסום, יושב על גג של מרפאה וטרינרית בבית לבנים קטן, ומשקיף על כל הנוף.

התיישבנו לנו במקום שקט ושלו, המגדיר את עצמו ביסטרו. חצר אבן עתיקה, שמשיות ירוקות גדולות, שולחנות עץ בנויות מעצים גושיים, כיסאות קש נוחים. ברקע מוזיקת ג'ז שקטה. ארוחה קלה של פלטת טוגנים (3 קציצות פלאפל, 3 סיגרים ו 2 אגרול?!), שיפודי חלומי (8 קוביות קטנות) מטוגנות בשמן זית וקנקן קולה. השארנו 100 שח ויצאנו רעבים...........אבל התנחמנו שהאווירה היתה נעימה, הנסיכה מאושרת טעמה ביס מכל דבר והאוכל באמת היה טעים - רק קמצן בכמות.
חזרנו רצוצים אחרי 5 שעות שלווה.