למה השמש נרגשת והירח מחוויר??? נו?! ככה זה בבליינד דייט.......

ואנחנו צריכים להכין את ילדינו לגרוע מכל שהנסיך על הסוס הלבן לא יגיע, ואז נרשום לג'יי דייט או משהו כזה....

טוב, אז איך הגעתי לזה?

כל לילה לפני השינה סיפור.

לגדולה (בת 8) אני מקריא את סדרת הארי פוטר כבר שנה שלישית ואנחנו בספר השלישי.

לקטנה (בת 4) סיפור ילדים, לפעמים קלסיקות שאני גדלתי עליהם, כמו דירה להשכיר, והילד הזה הוא אני, לפעמים קלסיקות שלא גדלתי עליהם אבל התחברתי אליהם כמו, תירס חם ומעשה בחמישה בלונים ולפעמים קלסיקות שאני גודל עליהם עם בנותיי.בד"כ יש ספר אחד שמשתנה מדי לילה, או מדי תקופה, אבל יש ספר אחד שמלווה אותנו כבר המון זמן, כל לילה. קוראים לו "תפילילה".

 

הספר נכתב על ידי מאיה חנוך (הבת של שלום חנוך) ומיכל כהן-חי

ומלווה בציורים קסומים של דמיטרי קיליסקי.

 

רפרוף בספר מעלה את המראות הבאים: אינספור חיות שלוות, ילדים עפים באוויר, שניים מהם שחורים, כמובן. ילד כורע בתנוחה נוצרית ליד מיטתו. הספר מלא וגדוש בכוונות טובות. הוא מנסה לדבר על הכל ואל הכל. החל מהשמש והירח, דרך העמקים, ההרים והיערות, בעלי החיים והים, וכלה במשפחה הקרובה והילדים בכל רחבי העולם.

יש בספר חושניות רגועה שמדברת להורים וממיסה את הילדים.

נכון, זהו ספר שרמת הסוכר שלו ביחס לספרי ילדים אחרים היא במינונים של פועלים חולי סכרת במפעל שוקולד, ואני מתכוון כמובן שהכל גדול. וזו הבעיה העיקרית של הספר, הוא פשוט עמוס מדי, ארוך מדי ונסיונותיו לגעת בכל העולם, בכל התחושות ובכל הילדים באשר הם, מותירים תחושה לא נעימה של מחנק, של אוניברסליות עצומה שאיננה הולמת את הרגעים האינטימיים בין ילד והורה שישובים יחד במיטה. גם אין מוסר השכל כמו בחמישה בלונים או דירה להשכיר, אבל האם כל ספר ילדים חייב מוסר השכל?!

מצד שני, זה הזמן הכי אינטימי בין הורים (עובדים.....) לילדיהם ובעידן ההיטק שאנו חיים בו, שבו הכל מהר, מוגבר, חזק ומודגש כדי להספיק הכל, הספר הזה דווקא עונה על הצורך הזה. לראייה בתי הגדולה מצטרפת אלי ואל הקטנה שוב ושוב להינות מאינטימיות מתקתקה של סיפור לפני שינה לקטנטנים.

בסיומו של הספר יש תפילה (תפילילה), לפני השינה,

בעיני היא פשוט נפלאה וקסומה,