ביקרנו באתר בטר פלייס (מקום טוב יותר) בפי גלילות להכיר את המכונית החשמלית החדשה. ההזמנה היתה דרך חברת ההייטק של אשתי. זאת הפעם הראשונה שלנו שביקרנו באתר הנודע לשימצה פי גלילות והופתענו לגלות שחברת בטר פלייס שמזוהה עם איכות הסביבה ונושאים ירוקים בחרה במקום שמסמל את האיום הכי גדול בזיהום סביבתי בגוש דן למרות שפינו משם את חוות הגז. ההפתעה התגברה כשנכנסו לאחד ממיכלי הגז/דלק/מים הגדולים ומצאנו את עצמינו באולם קולנוע חדשני. המדריכה הסבירה שהחברה ניקתה את אחד המיכלים או אולי יותר, שיפצה אותו והתאימה אותו לשימוש החדש. את הכורסאות באולם, לקחו ממכוניות במגרש גרוטאות, שיפצו וריפדו מחדש וכך אפשרו לנו הצופים בזמן הצפייה, להתחגר, להשכיב את המושב אחורנית ולבצע כל פעולה שניתן לעשות עם כסא נהג. בהחלט התרשמתי.

לאחר ההסבר בסרט (שהיה קצת ארוך לטעמי) על איכות המכונית החשמלית, הרעיון שעומד מאחוריה (פחות טיפולים, פחות זיהום, ללא רעש מנוע וניתוק התלות בנפט ודלק שמזהמים את הסביבה ובעיתיים מבחינה פוליטית לישראל ולכן גם ישראל נבחרה כמדינה הראשונה בעולם שיושק בה הניסוי החברתי -כלכלי-סביבתי הזה) פנינו לנהוג במכונית (סיטרואן סדאן חשמלית).

התחושה לא היתה שונה בהרבה מנהיגה מכל מזדה משפחתית אוטומטית אחרת על הכביש, גם מבחינת תאוצה, אחיזת כביש, ומהירות. 

הרעיון מעולה, הביצוע מורכב מאד מבחינת תשתיות וזאת השאלה הגדולה, האם חברת בטר פלייס שאמורה להרוויח ממכירת מנויים לתדלוק בתחנות חשמל לרכבים האלו תצליח לעמוד במשימה ולהתקין מספיק תחנות תדלוק לעם ישראל? האם ניתן לשנות את צורת החשיבה של הנהג הממוצע שרכב קונים עם מנוי תידלוק? והאם המכונית הזאת שעל פניה נראית הדבר הכי סביבתי שיכול העידן החדש לבשר, באמת תספק את הסחורה?

המכוניות הראשונות אמורות להגיע באמצע 2011 זה פחות משנה להקים תשתיות.

אני אישית מחזיק להם אצבעות, הבעיה היא, שאני לקוח שבוי שנוהג ברכב חברה, לכן ההחלטה אם לנהוג ברכב כזה או לא היא לא בידיים שלי........

התכנסנו מול הטלוויזיה היום, לצפות בגמר הגדול של הישרדות, שליוותה אותנו לאורך כל הקיץ בעיקר בזכות בתי בת ה-8.5 שהתמכרה קשות. כל תוכנית לוותה בפרשנויות שונות ומשונות שלה, וכך התחלפו להם גם הפייבוריטים שלה......

לי דיי היה ברור שבשבקין יזכה.

שרון המועמדת היחידה מהמין נשי, לא הצליחה לייצר אהדה ל"כוח נשי" וכל הדברים שניסו להדביק עליה.

שפקס עם השם הנקניקי הזה (שעורר בחילה בכל תא צמחוני בגופי.....) התחיל כתחבולן חביב שהפך להיות לאחר ההדחה של איתי וסצנת האגרוף ההזויה שהוא ניהל בשק החול כאדם זחוח, אלים, מיזנטרופ, וסופו שהפך לדמות הכי פחות אהודה מחבורת השורדים.

קפון על משבצת האנדרדוג, המקופח והתככן,הצליח לעורר רושם של בכיין ולא של אסטרטג כפי שניסה לשכנע את עצמו בניגוד לאביגיל שהצליחה לעורר המון אהדה.

ובשבקולס, שעורר בעונה הראשונה שהופיע, רגשות מעורבים מול הגזענות הגלויה שלו למתמודדת הערבייה, נסרין,  מצד אחד, והנאיביות המתובלת בסטנדאפ עצמי מצד שני, הצליח מהתחלה להפתיע עם חיבור לנשמאמי הלאומית, מירית, ולקצת יותר תבונה והומור בעונה הזאת.

בסופו של דבר זהו לא משחק פיזי או כוח רצון אלה משחק חברתי נטו.

בשבקין הוא היחיד שהצליח להדיח את כולם לפניו ועדיין להצטייר בעיני המודחים כחבר הטוב, מהסוג שהיית מתקשר אליו ב-2 לילה כדי שיבוא לעזור לך להחליף גלגל בכביש החוף.

שאפו על המיליון בשבקין! הייתי מאשר אותך בפייסבוק שלי.

לסבא וסבתא שהיו הורים שניים שלי, וחבל לי שלא הספיקו להתפעל מהנסיכות שלי.

לכלב שרק לאחר מותו הבנתי כמה הנשמה שלו חסרה בחיי.

למכולת שאומרים "תרשום לי", וכולם סומכים על כולם.

לתקופה שמילים כמו: משכנתא, משכורת ומינוס היו סינית בשבילי, והדאגה הכי גדולה היתה לאן ומתי יוצאים לבלות.

לתקופת סוף העשרה ותחילת העשרים, כשכל החבר'ה חגגו בפאבים מי קיבל הפעם רישיון. ונסענו במכוניות של "האבאים" בימי שישי, למועדונים בת"א לבלות עד אור הבוקר ואז לקנח בארוחת בוקר במסעדת "נרגילה" .

http://www.youtube.com/watch?v=Ztgn_ZQc6B0

שיר השבוע שלנו לא מפסיקים לזמזם אותו בצירוף תנועות משוגעות שמושכות מבטים מכל נהג בסביבה......

השילוב של מילים סתמיות עם מוזיקת דאנס איטלקית קיצבית עושה לי מצב רוח טוב.

הלכנו לחגוג יום הולדת בבלאק בורגר רמת החייל. חבורה של קרניבורים ואני. היינו 6 מבוגרים ו-4 ילדים.  הגענו בלי הרבה ציפיות ונדהמנו מהעיצוב, מהאווירה ומהתאים הפרטיים. השירות היה נפלא ואדיב אבל קצת איטי למרות שהמסעדה היתה חצי ריקה והשעה היתה 6 בערב.

הילדים קיבלו חוברת צביעה וצבעים מה שבהחלט שידרג לנו המבוגרים את זמן ההמתנה לאוכל ולהזמנות.

ארוחת ילדים ממש נחמדה שמגיעה גם עם עוגה וגם עם הפתעה.

אני הזמנתי מנה מיוחדת לאוכלי עשב  "פיש בורגר" המבורגר מסלמון טרי, מוגש עם לחמנית המבורגר מחיטה מלאה.ואני מודה שלא היו לי ציפיות גבוהות.  ביקשתי גם לשדרג את המנה, עם תוספת טחינה ולהחליף את הלחמניה מחיטה מלאה בלחמניה מחיטה לבנה, כי אני מסוג האנשים שבאים לאכול במסעדה אבל צריכים שיכינו להם את האוכל כפי שהם אוהבים. בהחלט קיבלו השינויים שביקשתי בעין יפה.

ההפתעה הגדולה באה עם הטעימה זאת ללא ספק המנה המוצלחת ביותר שאכלתי  של סלמון. הקציצה נימוחה בפה משולבת בעשבי טיבול. השילוב עם הטחינה (כפי שציינתי, לא מגיעה במנה המקורית)  העשיר את הטעם  בצורה נפלאה. הציפס היה פחות מוצלח.

ממליץ לכל הצמחונים  שנמנעו כמוני מלהיכנס למקום וגם לאוכלי בשר לנסות את המנה. תענוג אמיתי.

ניתן לראות בתמונה למטה את המנה.

כמה ימים לפני שנוחתת לה עננה שחורה על שנות השלושים שלי, וההגדרה בחור צעיר הולכת ונמוגה לה במעיל עור שחור על אופנוע כבד, אני מוצא את עצמי מתעורר עם כאבים חזקים ביד שמאל.  "טוב" אני מלמל לעצמי בנחת "זה בטח יעבור תוך כמה דקות של ספורט" (אני עוד לא הפנמתי שצפייה בטלוויזיה ועישון מסיבי עדיין לא מוגדרים ספורט, ואני עדיין בטוח באופטימיות תכלכלה שבאולימפיאדה הבאה אחד מהם או שניהם יוכרזו כספורט רשמי וסוף סוף אני אוכל לקבל את המדליית זהב שלי, אני אפילו מדמיין ההמנון מתנגן לו כשאני עומד על הפודיום ועונדים לי את השרשרת, ביד אחד אני מצדיע בחיוך מתענג וביד השניה אני מחזיק סיגריה ומאפר קלות על ראשו של המתחרה הגרמני שזכה במקום שני המביש וחורך את שערו קלות......)

אז זהו, שזה לא עבר! ולמחרת אני מבין שזה מתחזק ומספר לפולניה שאיתי בתמימות על יד שמאל תפוסה. טעות פטאלית של טירון.....

"אתה! עכשו! הולך מיד לרופא! או למר"מ או למיון!" היא מזנקת בתנוחת קרב.

"מה פתאם?!" (אני עוד בטוח שזה הולך לעבור לי בשקט.....) "ממתי הולכים לרופא בשביל יד תפוסה? אני אקח כדור"

"תגיד לי, השתגעת לגמרי?!" היא עונה לי בטון של לילך אשתו של איצקו מהסדרה רמזור, "אתה עוד כמה ימים חוגג 40! מעשן כמו קטר! לא עושה ספורט! אוכל מזון הכי לא בריא! וסבתא שלך נפטרה מהתקף לב!"

"נו?!" אני עונה, "זאת סיבה להילחץ?!"

החלל מתמלא בקשישות וורשאיות מגחכות הלועטות על אוזנה של הפולניה....

"אם רק נדמה לך, שאני הולכת להיות אלמנה, והבנות שלך יתומות מאב, אתה טועה ובגדול!" היא פוסקת. "עכשו! לרופא!"

"טוב" אני מתרצה. ואומר לעצמי בלב, שהרופא משפחה שלי מכיר אותי ויודע שאני לא אדם לבבי. הוא כבר ייתן לי כדור.

אז זהו, שלא! הוא יצא לו לחופש. דווקא עכשו. שנה לא ראיתי אותו והוא מבריז לי!

 קשישה נחמדה מקבלת את פניי במקומו. אני מסביר לה את המצב.

"תראה" היא אומרת וההבעה בפניה מתחלפת לתמרור עצור, "יד שמאל, לא לוקחים סיכון, אני רוצה שתלך עכשו למרפאה ותעשה בדיקת א.ק.ג ותפקסס לי למחשב מיד את התוצאות".

"אבל אין לי זמן" אני מנסה להסביר נואשות.

"בשביל בריאות יש זמן" היא פוסקת ושולחת אותי נבעת.

אני נכנס למרפאה עם הכנופיה שלי, נסיכה ענוגה בת 8.5 ואמזונה בת 4.

"אתה בשביל א.ק.ג?" שואלת אחות שמנה ומשופמת במבטא צח.

שלושתנו בוהים בה במבט מבוהל.

"את מכוערת!" מטיחה בה האמזונה מנסה לשבור את הקרח בדרכה שלה......

"לא!" "מה פתאם!" אני ממהר להכחיש, כולי סמוק, "כלומר, כן, אני ל-א.ק.ג אבל היא לא מתכוונת למה שהיא אומרת, היא רוצה תשומת לב...." אני מנסה להתנצל.

"טוף", מתרצה האחות, "אתה תשכב פה על המיטה" היא מצביעה על מיטת בית חולים עם נייר מכוסה כתמי רושאך מעניינים, "ילדים מחכים בחוץ!" היא מצווה. הגוזליות, מתיישבות בצייתנות בפינת החדר, ואני מנסה לסדר את המיטה בזווית היגיינית ונשכב. היא מסתירה עם וילון ומתחילה לחבר את הפקקים המוזרים של המכשיר, שמזכירים לי כוסות רוח למת.

"אבא, כואב?" נשמע ציוץ מקצה החדר.

"לא, זה לא כואב" אני מרגיע אותן.

אחרי דקה, "ועכשו?"

" לא זאת בדיקה שבכלל לא כואבת" אני מרגיע את עצמי ואותן......

"מתי ידקרו אותך עם הזריקה?"

"חס וחלילה!" אני עונה כמו הבובה של שקע מהפרסומת של חברת חשמל, "מה פתאם לדקור? פה לא דוקרים אף אחד!"

"אז איך תקבל סוכריה?!"

"אני מעדיף לא לקבל סוכריות, זה לא בריא!" אני מנסה לענות בטון חינוכי.

אם אתה לא רוצה, אז תתן לנו!"

"בסדר" אני ממלמל תחת מבטה החמור של האחות.

לפתע היא מחליטה לשתף פעולה.

"אתן רוצות שאני אדקור את אבא ותקבלו סוכריה?" היא שואלת בטון ממזרי למול מבטי המבוהל.

"לא, לא, זה בסדר", אני מחוויר כולי, "אני כבר כולי דקור מהבית......."

"טופ, סיימנו." היא מחייכת.

"אין שום בעיה! יש לך לב גדול וטופ" היא מודיעה חגיגית ומפקססת לרופאה.

"יופי", אני מתעשת, כמעט עשתה לי התקף לב זאתי!........

אני מתקשר לרופאה לברר שהיא מרוצה ואפשר להמשיך הלאה לאורטופד.

"תגיע אלי מיד!" הרופאה מודיעה לי בטון של רמזור אדום, "אני מפנה אותך למיון בביה"ח, צריך לעשות בדיקות נוספות!"

"טוב, תבחר", מסבירה הפולניה ברס"ריות שאינה משתמעת לשני פנים, "איכילוב או ביה"ח מאיר בכפר סבא?"

אני מתלבט לי. איכילוב זה פקקים, למצוא חניה חצי שעה ואח"כ להמתין בתור האין סופי של חדר מיון, מאיר זה 10 דקות מהבית, וסביר להניח שבבית חולים כפרי לא יהיו תורים אם אני אתייצב על הבוקר, אבל אף פעם לא הייתי שם, וכמה כבר אפשר לסמוך על בית חולים שאין לו אפילו שם משפחה?!

בבוקר מחליטים והולכים לביה"ח מאיר. חבר קופץ מרחובות לעשות בייביסיטר ואנחנו מגיעים שמחים וטובי לב (?!) למגרש חניה ריק בשעה 9 בבוקר. בחדר המיון נחת ושלווה, חוץ מלעשן נרגילה הפקידות בקבלה של המיון עסוקות בלריב על כל לקוח שנכנס. תוך שניה משכיבים אותי על מיטה בודקים שוב א.ק.ג ומקיימים את ההבטחה של האחות מאתמול ולוקחים לי דם לכל מיני בדיקות, משאירים אותי דקור ומדמם בהשתאות.

תוך חצי שעה אני אחרי הבדיקות וצילום רנטגן של כתף שמאל מסורקת מבושמת ומוכנה ליציאה בשישי בערב......

שעתיים לקח להם לפענח את הצילום (טוב, אמרתי שזה בית חולים בלי שם משפחה! זה כבר אומר משהו....)  ו-3 שעות אחרי אני מוצא את עצמי בחוץ.

נטול התקפי לב אבל מורווח כתף תפוסה אני חוזר הביתה ליום חדש.

אז מה יש לפחד ממומולדת 40?!

ט"ו באב אחד החגים אהובים עלי ביותר ואני בטוח שכל מי שנולד בחודש אב יכול להזדהות. זה החג השמח היחיד שיש לנו בתקופה הזאת. אבל השנה ניסיתי להבין בעצם מה זה החג הזה? מאיפה צמח? למה אין לו מאפיינים של אוכל מסורת ומנהגים כמו לשאר החגים היהודיים?

אני מכיר את הסיפור הרגיל כמו כולם על בנות ירושלים שרקדו להן לבושות בלבן בכרמים והבחורים היו צריכים לתפוס אותם. זה לפחות בצורה הכי שטחית נחרט כמהות החג.  כמובן שבגלל התחרות מול הוולנטיין דיי הנוצרי יש לו סממנים חילוניים לחלוטין כמו להביא מתנות לבני/בנות זוג בתחום הרומנטי, לצאת לארוחות רומנטיות או פינוקים אחרים שקשורים לאהבה וזוגיות.

אבל מעניין אותי לדעת מעבר לזה. מאיפה זה התחיל ולמה? אז פתחתי בתחקיר כדי להבין יותר לעומק והייתי מופתע לגלות לאיזה כיוונים החיפוש אחר המשמעות של ט"ו באב הובילו אותי.

זהו חג אקולוגי, זהו חג של סליחה ומחילה, אחדות, פיוס והכי חשוב כמובן, אהבה.

התחקיר שלי הוביל אותי למסקנות לגבי כרטיס הביקור של החג (הסברים בהמשך):

מאכלי החג: ענבים ויין בצירופים שונים.

לבוש: לבן.

פרח: חצב.

 בשום מקום לא מוזכר בעצם מה אוכלים?

 ט"ו באב מוכר כחג הבציר וסביר כי מקורו בחג כנעני הקשור בבציר הענבים, היין היה מרכיב חשוב במנהגים, בטכסים ממלכתיים, בחגים ובפולחן בתקופה העתיקה. בעבודת המקדש נמסך היין עם שמן זית על המזבח לצורך הקדשתו והעלאת קורבנות ומנחות. אולם, לאחר חורבן הבית השני הומרו סדרי הנסך במנהגי קידוש היין בכל מאורע אישי או משפחתי ולציון כניסת שבת וחג או יציאתם. בחגים שונים נודעה חשיבות רבה לכרמים ובציר הענבים (ט"ו באב) וליין (פסח, ט"ו בשבט ופורים). "מגילת המקדש", אחת מהמגילות הגנוזות שנמצאו בקומראן, מביאה את הלכות הפולחן על פי כת האיסיים ונאמר בה שלאחר חג השבועות יש למנות "שבע שבתות תמימים עד מחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום" וזה היה מועד "חג התירוש". כלומר, לפי האיסיים חג הבציר נחוג ביום החמישים מחג השבועות, בעוד שלפי המסורת המקובלת ט"ו באב נחוג לאחר כעשרה שבועות מחג השבועות ומתאים יותר למועדי הבציר.

אם כך מאכלי החג הרשמיים צריכים להיות: ענבים, צימוקים, ומאכלים המשלבים אותם כמו עוגות צימוקים עוף ביין וכד', כפי שבשבועות, לדוגמא נוהגים לאכול מאכלי גבינה.

מה לובשים?

הלבוש חייב להיות לבן, רצוי שאול. למה לבן? ולמה לשאול בגדים ממישהו אחר? רבים חושבים כי מנהג השמלה הלבנה, אותה לובשת הכלה, בא לציין את תומתה של הכלה ערב כלולותיה, כפי שמקובל בנצרות.  אולם, השמלה הלבנה באה לסמל את מחילת עוונותיה של הכלה בטרם הוכנסה תחת החופה. לאחר שנמחלו עוונותיה כעת היא טהורה וזכה כפי שמלתה הלבנה. השורשים של מסורת שמלת כלה לבנה צמחו מתוך סיפור ט"ו באב והמחוללות בכרמים. זהו גם אחד הקשרים החזקים בין ט"ו באב ויום כיפור. כלומר הלבן בבגדים מסמל ניקיון פיזי ורוחני, סליחה, אהבת אדם וקבלת האחר. יש משהו יותר רומנטי מזה?

הסיבה ששאלו את הבגדים אחת מהשנייה (ויש היררכיה ברורה מי משאילה ממי, כיון שבתו של כהן חייבת להשאיל את בגדיה של מישהי שלא תטמא אותה, כיוון שלכוהנים ישנם חוקי טהרה וביגוד מיוחדים וההיררכיה הכוהנית בתקופת המקרא מפורטת למדיי) היתה מתוך מודעות מעמדית חברתית. כלומר לטשטש הבדלים בין עניים לעשירים בבגדים וכך לכל נערה יש אפשרות לעמוד בזכות עצמה ולא בזכות הגב הכלכלי שהוריה יכולים לתת לה. כך לא היה ניתן להבדיל בין מי שאין לה אמצעים ומי שיש לה אמצעים לתפור שמלה לבנה חדשה.

מנהגים דתיים וכלליים:

פרח החצב מסמל את ט"ו באב. בין ט"ו באב לט"ו בשבט ששה חודשים בדיוק. ט"ו באב נכנס בכל הארץ בראשית פריחתו של החצב, הוא לבושה הלבן של הארץ בתקופת המעבר לימות הגשמים. זהו עוד קשר ללובן הבגדים הנהוג בחג.

כתיבת ברכות לראש השנה מתחילה בט"ו באב. זהו היום שבו מתחילים לברך לרגל ראש השנה. בני מזל אריה. עפ"י האסטרולוגיה לקראת ראש-השנה: "...ידוע מנהג ישראל שמחמישה-עשר-באב ואילך, מברכים איש את רעהו בברכת 'כתיבה וחתימה (וגמר חתימה) טובה', וכמרומז במזלו של חודש מנחם-אב, מזל אריה... – ראשי תיבות 'אלול, ראש-השנה, יום-הכיפורים, הושענא-רבה', היינו, שבחודש מנחם-אב נרמז גמר ושלימות החתימה טובה בה'פתקא טבא' דהושענא-רבה"⁸.

לפי המסורת זהו יום טוב ולכן אין מתענים בו, אין מספידים ואין אומרים תחנון בתפילה.

בארצות הגולה איבד ט"ו באב את אופיו כחג הטבע, כפי שט"ו בשבט איבד, אך זכרו נשמר, כפי שהוא נקבע בזמנו ליום טוב, ולכן זהו היום שבו הפסיקו כריתת עצים. ט"ו באב נחשב ליום שבו החמה מגיעה לשיא כוחה, מכאן ועד לט"ו בשבט הולך כוחה ופוחת ויחד עמה נחלשים גם העצים. על כן הפסיקו בט"ו באב לכרות עצים למערכה שעל המזבח והוא נקרא "יום תבר מגל" (יום שבירת הגרזן). באותו יום ניתנה הזדמנות אחרונה להעלות עצים אלו למקדש, ואף שהיה זה תורם של בני זַתּוּא

הם מסרו זכות זו לכל העם ורבים ניצלוה, עד שתאריך זה נקרא גם "חג קורבן העצים" (מגילת תענית, ה').

חתונה. הגמרא במסכת תענית מסבירה שאחת הסיבות שיש שמחה בט"ו באב היא בגלל שהותרו שבטים לבא זה בזה, ועל כך זה יום שאין טוב ממנו. גם בימינו המתחתנים מעדות שונות הרי זה קירוב עם ישראל שלא יהיו בו פילוגים וזה דבר טוב.

בחברה החרדית נהוג ביום זה לקבוע שידוכים. כמו כן בגלל הפילוג הקיים בחברה החרדית בנושא נישואין של אשכנזים וספרדים דווקא בט"ו באב שבו הותרו בני בנימין לשאת נשים משבטים אחרים, זהו יום שבו נישואים בין אשכנזים וספרדים זוכה לברכה.

החל בט"ו באב, ועד לסוף החורף, נוהגים להקדיש זמן נוסף ללימוד התורה בשעות הלילה (מכיוון שהימים הולכים ומתקצרים, והלילות הולכים ומתארכים). חז"ל השוו בין לימוד התורה בלילות, לעבודת המזבח בזמן המקדש. עבודה שמקרבת את ה' לעולמנו ומורידה שפע וחיות לעולם.

בניית בית המקדש השלישי תחל בט"ו באב. חז"ל והמדרש המשנה אותם שבעת ימי אבלות שבין ט' באב לט"ו  באב הם  העתידים להיות ימי שמחה ונחמה. ומכאן שט"ו  באב הוא - יום שמחת לבו - בנין בית המקדש.

איך נוצר החג?

אני אתחיל מהבסיס:

על פי לוח הירח, תאריך ט"ו בחודש אב הוא התאריך של ירח מלא. ביום זה יש  את הזריחה היפה ביותר של הירח בשנה. הירח המלא מקבל גווני זהוב אדום מרשימים וניגודי אור הדמדומים יוצרים תחושת אהבה ורומנטיקה. כמו כן מבחינה פיסיקלית וביולוגית, ט"ו באב הוא אמצע חודש אב - שהוא אמצע תקופת הקיץ בישראל. בתקופה זו, בדרך כלל - בשל תנאים פיזיקלים של כדור הארץ, ביניהם - מזג האוויר הלוהט ההתעוררות ההורמונאלית של מרבית הגברים והנשים מגיעה לשיאה.

 ט"ו באב לא התחיל כחג יהודי. ט"ו באב חל בליל הירח המלא הסמוך ליום הארוך ביותר בשנה, תאריך שנחוג ברוב זימה בדתות פאגאניות עתיקות בהרבה מהיהדות. בטקסים השמאניים והפגאניים זריחת ירח מלא היתה הזמנה לחגוג את הלבנה המלאה בטקס שמאני שבו התחברו לאור ששוטף את אמא אדמה בליל הלבנה, חוו את היחד, את הקסם ובעיקר את הלבנה לכך הוסיפו גם שתיית יין מרובה. כשהיהדות התבססה, חכמינו החליטו להטמיע  חלק  המקומית מהתרבות ולקבוע חג אהבה משלנו באותו תאריך עם צידוקים רטרואקטיבים.

הסברים דתיים מקראיים:

0. יום תחילת הבציר, ולכן חוגגים אותו בכרמים.

0. "יום שכלו בו מתי מדבר" (ירושלמי תענית ד'), כלומר הסתיימו ארבעים השנה שנגזרו על דור יוצאי מצרים (במדבר י"ד, כ"ז-ל"ה).
0. יום שהותרו השבטים לבוא זה בזה, דהיינו להינשא זה לזה, ולא חששו כמקודם שהנחלה תעבור משבט לשבט (במדבר ל"ו, ו'-ז').
0. יום שהותר לשבט בנימין לבוא בקשרי נישואין עם שאר השבטים, לאחר שהוחרם בעקבות מלחמת פילגש בגבעה (שופטים כ"א, ט"ו-כ"ד).
0. יום שנקברו הרוגי ביתר, לאחר שהרומים אסרו לקבור את חיילי בר כוכבא, שנפלו בהגנה על מבצרם האחרון, ביתר (135 לסה"נ). לזכר מאורע זה נתקנה גם ברכת "הטוב והמיטיב", "הטוב" – שלא הסריחו, ו"המיטיב" – שהובאו לקבורה (ברכות מ"ח ע"ב).
0. חג טבע עממי בימי בית שני: "לא היו ימים טובים לישראל כחמישה-עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולים, שלא לבייש את מי שאין לו... וחולות (מרקדות) בכרמים" (משנה תענית ד', ח').
0. ט"ו באב נחשב ליום שבו החמה מגיעה לשיא כוחה, מכאן ועד לט"ו בשבט הולך כוחה ופוחת ויחד עמה נחלשים גם העצים. על כן הפסיקו בט"ו באב לכרות עצים למערכה שעל המזבח והוא נקרא "יום תבר מגל" (יום שבירת הגרזן). באותו יום ניתנה הזדמנות אחרונה להעלות עצים אלו למקדש, ואף שהיה זה תורם של בני זַתּוּא הם מסרו זכות זו לכל העם ורבים ניצלוה, עד שתאריך זה נקרא גם "חג קורבן העצים" (מגילת תענית, ה').

הסברים מיסטיים קבליים:

על פי חכמת הקבלה ביום ט"ו באב מתקיים איזון קוסמי בין הכוח הנקבי המיוצג על ידי הלבנה לבין הכוח הזכרי המיוצג על ידי השמש ולכן יום זה מומלץ למציאת בני זוג, שותפים עסקיים, חתימת חוזים והתחלות חדשות. מנהג הבנות ללבוש לבן ולחולל בכרמים במעגל מסמל מודעות של אין סוף וזרימה מאוזנת של אנרגיית חיים.

לא במקרה ט' באב, היום שמסמל את החורבן וט"ו באב, היום שמסמל את האהבה, חלים באותו חודש.

על פי הקבלה, ט"ו באב מסמל את הקשר בין הנשמות שלנו לכוח העליון וזו גם הדרך לצאת מן הגלות. כשנחדש שוב את קשרי האהבה בינינו, נוכל לעלות לדרגת קיום חדשה, של אושר ואהבה.

כל הסודות מצויים באותיות הא'-ב'. האותיות נמצאות במחשבה, בדיבור ובמעשה. האותיות מכילות תכנים, איכויות והשפעות על הבריאה ועלינו, הברואים.

ננתח את המילה אהבה מבחינת האותיות ומשמעותן הקבלית והנומרולוגית.

א = 1

ה = 5

ב = 2

ה = 5

בסיכום הספרות קיבלנו 1+5+2+5 = 13

ננתח את המילה אחד (ה' אחד) ואחד הוא משמותיו של אלוהים.

א = 1

ח = 8

ד = 4

בסיכום הספרות קיבלנו 1+8+4 = 13

גימטרייה נחמדה מגלה שכתיבה וחתימה טובה שווה ל-928, כמו גם חמשה עשר באב.

ובעצם יכולים לומר כי כל התורה על רגל אחת היא: "ואהבת לרעך כמוך".

אהבת ה' לעם ישראל היא כאהבת הגבר לאישה. חג האהבה שחל ביום ט"ו באב. אין נפלא מאשר להתחבר לאהבה, הן בגוף הגשמי שלנו ובמיוחד בגופנו הרוחני.

חג שקיבל כל כך הרבה משמעויות ופרשנויות כי הוא סובב סביב הנושא המרתק ביותר בעולם: "אהבה".

אז תנו לאהבה לנצח!