סיפרים מתושתשים

לב מפרפר זה לא טוב. זו היא דעה חד משמעית ובלתי ניתנת לערעור. כל רופא מוסמך, וגם אחד שלא, יגיד לך זאת. לב מפרפר זה לא טוב, לב מפרפר זה רע.

לבבות במשפחת ברגמן היו בעיה ראשית. אלינור ברגמן נולדה כחולה.

לא במובן של ראש כחול, וגם אל תחשבו אותה לחייזר. היא נולדה כחולה מסיבה, מסיבה פשוטה ביותר: החמצן לא הגיע לה למחזור הדם כראוי. ליבה היה ימני, והמחיצה בין חדריה הייתה עבה ביותר. הרבה מעל תווך הבריאות.

ניתוח מהיר, שהיא אפילו לא יכולה לזכור, טיפל בבעיה. הם הורידו חלק מהמחיצה בין החדרים, והשתילו מכשיר שישמור על מצב תקין, ויודיע עם יש בעיה. וככה היא גדלה, לא מתאמצת יותר מידי, הוריה לא הורידו את מבטם ממנה לשנייה, וליבה ממשיך להוות בעיה בפוטנציאל שמחכה להתממש.

כשהייתה בת 13, שחתה אלינור בברכה באורך 15 מטר, מתאמצת לסיים במהירות וללכת לביתה. כשלפתע, צפצוף בקע מצד ימין של החזה שלה. היא התנשפה בתדהמה ואיבדה את הכרתה.

כאתה מחוסר הכרה, על סף מוות, עם לב מפרפר, מחשבות רבות יכולות לנדוד בראשך: האנשים שאהבת, האנשים שרצית לאהוב, האנשים שנטשת, מעשי האומץ שלך, מעשי הפחד שלך ומה עשיתה בחיים.

אלינור חשבה רק על דבר אחד: מה היא עוד תעשה בחייה. היא הייתה נחושה לעבור על כל הרשימה.

אלינור רצתה לראות כוכב נופל, ולבקש משאלה.

היא רצתה לנשק בחור, כשעל שפתיה שפתון עבה בטעם דובדבן.

היא רצתה לנשק בחורה, ולהתחרט כל ימיה על כך.

היא רצה ללדת.

היא רצתה לאהוב.

היא רצתה לאכזב.

היא רצתה לשמח.

היא רצתה לשיר.

היא רצתה להיכנס לבית נטוש.

היא רצתה לכנות כלב.

היא רצתה להרוס עוגה.

היא רצתה להקיא.

היא רצתה לאכול.

היא רצתה לחיות.

מאחר שהגיע למסקנה הזו, היא יכלה להלחם עם דוב קוטב בידיים חשופות ולנצח. ליבה חזר למסלולו הרגיל, ושמחה התפשטה בגופה. שמחה שיכלה להישאר שם עד היום, עם לא הייתה שומעת את המילים הבאות:"אימה לקתה בדום לב לאחר ששמע את המתרחש."

לב מפרפר זה לא טוב. זו היא דעה חד משמעית ובלתי ניתנת לערעור. כל רופא מוסמך, וגם אחד שלא, יגיד לך זאת. לב מפרפר זה לא טוב, לב מפרפר זה רע, אבל עדיף לב מפרפר על לב עוצר.

__

מוקדש לאבא של ילד מהכיתה שלי, שנפטר מדום לב, ולילד משכבה מתחתי, שמחיצת החדרים שלו הייתה גדולה והוא נאלץ לעבור 2 ניתוחי לב ככל הידוע לי.