מורעבת ומרחפת, ידי קלה כנוצה בעוד ראשי כבד כמו הירח. יש משהו בחוסר האיזון הזה שגורם לי להרגיש כאילו אני השמש וסביבי מרחפות פלנטות רחוקות, אני פולטת עליהן אנרגיה וחום והגנה ואפשרות לחיים והן מרקדות סביבי במעגלים, כמו נערות חיוורות ומטורפות קמעה כשפרחים בשיערן ושמלותיהן הלבנות מתנופפות סביב רגליהן הדקות מידי.
אני נשכבת על המיטה בעוד דניאל מסתגר בשירותים. אני מריחה את עשן הסיגריה שלו גם מעבר לדלת הסגורה; הוא אמר לי פעם, 'יש דברים שאי אפשר להתגבר עליהם, נוגה, את מוכרחה להבין,' ואני מנסה להבין אבל לא מצליחה, ועדיין, מוותרת. אני לא אוהבת את זה כשהוא מעשן. גם שותפו לדירה לא. אני גם לא אוהבת את זה כשהוא אוכל חיות מתות או תוצרי לוואי שלהן ולא את זה שהוא מתעקש לגדל שפם מגוחך אבל לא זקן, אף פעם לא זקן. אני לא אוהבת את זה שהוא משאיר את דלת החדר פתוחה כשהוא יוצא לעשן אחרי הזיון, ואני שוכבת על המיטה שלו בתחתונים שלי, מכוסה בזיעה ובריח שלו, מפוחדת לחלוטין שמא יואב יחליט לעבור באיזור דווקא אז. יואב אף פעם לא עובר באיזור דווקא אז. אני אוהבת את זה כשהוא צופה איתי בסרטים צרפתיים ומקריא לי שירה ומאזין איתי לסמית'ס ואת זה שיש לו חתול. אני אוהבת את ריח הבושם שלו ואת זה שהוא לפעמים מרכיב לידי את המשקפיים ואני אוהבת לשכב על המיטה שלו, בזרועותיו, עירומה כמעט לחלוטין, כשאפי בצווארו וידיו חופנות את שדיי, מלטפות את פנים הירך שלי בתנועות רכות, עגולות. אני אוהבת להרגיש את שפתיו בשלי ואת אצבעותיו הארוכות מציירות על הגב שלי דמויות חדות בצבעים דמיוניים, כמו עכשיו. הוא מעביר קו לאורך עמוד השדרה שלי ולאחר מכן מאיית ברכות, בעוד אני מנסה לקרוא; 'א... ר... י... ס... ט... ו... ק... ר... ט... י... ה.' אני מתהפכת על גבי ואנו שוכבים שם באצבעות שלובות, סדין לבן ומעומלן מכסה את איזור חלצינו בעוד ברקע מתנגן שיר שמעולם לא שמעתי. את רוב השירים של דניאל מעולם לא שמעתי. אני משעינה את ראשי על זרועו וקוראת במעורפל את שמות הספרים שבכוננית שלו, מסמנת ברוחי את אלו שהייתי רוצה לקרוא.

ביום כיפור האחרון פגש אותי דניאל ברחבת הסינמטק. הוא נשק לי על הלחי ואחז בידי הקפואה בין שתי ידיו החמות. שנינו הגענו לשם ברגל- הוא מטשרניחובסקי ואני מהעבר השגוי של הירקון. הוא לקח אותי בידו ועלינו אליו למרפסת, שם הוא הוציא שתי בירות ונתן לי לשבת לידו, מחבק אותי חזק. השקפנו על הרחוב הצר שמתחתינו, משפחה דתית בדרכה לבית הכנסת וחבורת ילדים מרעישה על אופניים מהירים. הבירה לא הייתה קרה מספיק. סיימתי חצי ממנה ואז נכנסנו לדירה, חולפים על פני יואב אל תוך חדר השינה. הוא הוציא משם את החתול וסגר את הדלת. הוא נשק לצווארי ולשפתיי והוריד ממני את הז'קט, שולח יד במעלה החולצה שלי ולאחר מכן במורד מכנסיי. ירדתי לברכיי ועשיתי מה שצריך. לאחר מכן הוא זיין לי את הצורה במשך שעתיים או יותר. לא היה לי אכפת. כשסיים הוא הלך לעשן בשירותים ואני נכנסתי למקלחת, משפשפת כל פינה בעורי עד שנהייתה אדומה. כשיצאתי הוא עטף אותי במגבת ואני לבשתי את התחתונים שלי ושכבנו במיטה שלו כשהחתול בינינו והוא מדלג עם אצבעותיו בין הצלעות שלי ובשקעים שבצוואר ובגבעות של השדיים והבורות שבחזה. הוא הקריא לי בצרפתית ואני ניסיתי לעקוב, עד שנרדמתי עם ראשי על חזהו.

ולרגע, הרגשתי שלמה.