סופים וסופות

וביקום מקביל לזה, מסתובבת גרסה מוצלחת יותר שלי.

היא עושה תמיד רק מה שחושבת לנכון, רק כשרוצה. יותר מכך, היא יודעת בדיוק מה היא רוצה.

היא לא נכנעת ללחצים זניחים מהסביבה, לא משתדלת לרצות בלי הפסקה כדי להתחבב על הבריות.

לחיבה היא זוכה דווקא משום שאין לה בה כל צורך, האישור להתנהגותה הוא בגדר תופעת לוואי בלבד.

את ההחלטות שלה היא מקבלת באופן שקול ומודע, אך לעולם לא היסטרי.

היא אינה פורצת בבכי מכל מילה, שכן הדמעות שלה יקרות מפז.

אין היא נוטה לשקוע בהרהורים מיותרים המאכלים את הנשמה, או לאכול כדי להתחמק מהרהורים מיותרים.

והיא נראית ממש טוב, גם בתאורה מלאה.