סופים וסופות

מתבצע בפועל הניתוק הרגשי מן המציאות השוחקת

כשאני מתקשרת

ואומרים לי אני כבר חוזר אלייך

ואז אף אחד לא חוזר אליי

שעה

ושעתיים

ושלוש

ואני מבינה כמו ילדה גדולה שהאסימון שלה מתגלגל נורא לאט על הכביש

שצריך להפסיק להסתכל על השעון ולהסתובב במעגלים מסביב לשטן הסלולרי הקטן

שמייצר רק צלצולי פאנטום

כי הכל בסדר

והכל יהיה בסדר

לבבות לא ישברו

כמו גם צלחות

ודמעות לא יישפכו

וכולם ממשיכים לזוז

טופ טופ טופ

עם הרגליים הקטנות שלהם על המדרכה

וגם אני

כשתמצאו קצת זמן

תתקשרו

אולי מגיע לי כי אני בעצמי

ארורה כזו

אבל לפחות אני טורחת להמציא תירוצים

לפחות אני טורחת!

הרי בסוף הם תמיד מתקשרים

בלי הסברים

אני לא אבכה

וכנראה שזו תהיה

תחילתו המופלאה

של הסוף המר

כשאין דמעות

כל החיוכים בעולם ביחד

לא שווים שקל

הכי מצחיק לגלות שהוא בעצם מת

בטעות

סתם סתם

תרגעו

תשחו עם הזרם

חבל על שרירי הידיים

כולם מתים בסוף

נשיקות