אז, מקראש על ההכי חתיך... עברתי לחייכן בן 23. הכי מתוק בעולם.
עדין, תמים אבל פרוע. חכם אבל בסטייל. ילד טוב אבל כל בחורה נופלת לרגליים שלו
שיחות איתו תמיד היו מעניינות, ארוכות, מיוחדות.
הדתי הכי לא דתי שהכרתי.
אבל המגע הכי קיצוני שהיה בינינו, היה חיבוק כשנפרדים כל אחד לדרכו.
- - - - - - - - - - - - -
אני לא בטוחה שזאת הייתי אני בכלל
- - - - - - - - - - - - -
אז קצת השתחררנו. קצת שתינו. באמת קצת.
צחקנו מלא. ואז שתינו עוד קצת..
ישבנו באמצע המקום. מאוד מחובקים. עם עיניים חצי עצומות.
ואז הוא דיבר על משהו, שלא הקשבתי..
הוא הרים לי את הראש, אמר "הנה".. באיזשהו הקשר
ונישק אותי.
הייתי כולי בהיי עוד ממקודם. בכלל לא שמתי לב.
אני חושבת שהתנשקנו שוב.
- - - - - - - - - - - - -
היה שטיח לידנו, והיינו דיי שפוכים.
צלולים להחריד. אבל רגועים ובראש טוב.
הוא נשכב על השטיח, עם הידיים פרוסות לצדדים.
באופן אוטומטי, מתבקש אפילו.. נשכבתי לידו.
שמתי את הראש על החזה שלו,
והוא חיבק אותי חזק עם היד. בצורה.. מגוננת כזו.
לא התרכזתי בכל מה שהיה
אני זוכרת ששמתי את היד על הלחי שלו, והוא הסתכל עליי
וחייך את החיוך הקבוע המקסים שלו.
- - - - - - - - - - - - -
ליווינו חברה הבייתה. היא הייתה באמת על הפנים.
לאט לאט חזרנו קצת לעצמנו. אבל עדיין הכל הסתובב לי. בקטע טוב.
רעדתי מקור. השיניים שלי נקשו.
"קחי את המעיל שלי. לא קר לי" שקר.
"נו, באמת שלא מפריע לי" עוד שקר.
"אז, אני אחבק אותך כדי שזה יהיה כאילו את בתוך המעיל"
עצרנו באיזה פינה. ופשוט עמדנו צמוד, אחד עם השני. כל כך קרוב. בלי לזוז.
רועדת מקור. והוא לידי, הלכנו מחובקים מאוד עד הפארק.
- - - - - - - - - - - - -
הוא עמד והסתכל עליי, כששתי הידיים שלו על הלחיים שלי.
הוא ליטף לי את השיער שליד האוזניים, והתנשקנו שוב.
בפארק היה פחות קר. היו מסביבנו המון ביניינים.
הוא שאל אותי אם בא לי לשבת קצת. היה כבר באמת מאוחר.
משהו כמו ארבע לפנות בוקר, והיינו מותשים מהעבודה.
היינו רחוקים מאוד מהבית. הליכה של לפחות חצי שעה.
היה ספסל ליד הדשא, והתכרבלנו עליו.
הוא ישב עם המעיל עור המאוד גברי שלו, ואני מכונסת בתוכו.
הוא שם את שתי הידיים שלו סביבי. והראש שלי על הכתף שלו.
דיברנו על אנשים. על מוזיקה.
הסתכלתי עליו. והוא בחזרה.
"מה?" חייכתי
"זאת ההזדמנות שלך לנשק אותי"
הרמתי את הראש לכיוון שלו, והוא הרכין את שלו..
הוא החזיק לי את הידיים שהיו קפואות, ממש חזק. קרוב אליו.
כאילו פוחד שאני אלך פתאום, או אעלם.
הראתי לו שאני לגמרי איתו. חיבקתי אותו שוב ושוב קרוב קרוב.
- - - - - - - - - - - - - -
ואז בסביבות 6 חזרנו הבייתה.
עמדנו מתחת לבניין שלי.. וכבר הייתי לגמרי מפוקסת.
בחששות שאבא פתאום יתעורר, יקלוט שאני לא בבית ויסתכל מהחלון.
אבא לא היה שמח לראות אותי מתנשקת איתו אחרי לילה שאני לא בבית.
- - - - - - - - - - - - -
ממש ליד הבניין, עמדנו אחד מול השני.
הידיים שלי עטפו אותו, והוא החזיק אותן חזק.
הוא חייך אליי. ואמר שנדבר מחר.
עמדתי על קצות האצבעות, ונישקתי אותו לשלום.
- - - - - - - - - - - - - -
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
LookingFor