בלי פאניקה

אני לא באמת מעדכנת את הבלוג הזה. לא באמת.

לפעמים אני זורקת לכאן מחשבות או דברים שקורים לי שאינ רוצה לפרוק, אולי לשמור לימים שיבואו.

ועכשיו כל פעם שהבלוג הזה נפתח ואני רואה את הסיפור הזה מלפני כמעט שנה... שהוא כבר כל כך לא רלוונטי.

זה עושה לי מגעיל.

אז

אני מאוהבת בד'.

ד' מאוהב בי.

אני מכירה אותו כבר 6 שנים, ואנחנו כבר ארבעה חודשים יחד.

הוא הדבר הטוב ביותר אותו יכולתי לבקש, מכל בחינה אפשרית.

החיים שלי מושלמים, ולא יכולתי להיות שמחה יותר.

תודה לך אהובי 3>