רוב הזמן אני מרגישה צורך להסתפר. השיער מכביד עליי, מצריך שאקדיש בו זמן ומאמץ, ומבאס אותי יותר משאני מרוצה ממנו. אני לא ממש מציינת ימי שיער גרועים, כי הם הרוב. להסתפר ירגיש מעולה, וישחרר אותי מהעול.
מצד שני, אני רוצה להאריך את השיער ולא להסתפר בחיים. אני אוהבת את השיער שלי. אני אוהבת את המסגרת שהוא נותן לפנים שלי ואת ההרגשה של המשקל המוכר שלו על הכתפיים שלי. החום שהוא מספק לצוואר שלי ולאוזניים שלי בימי החורף הקרים. אני אוהבת לשחק בו ולהעביר בו את האצבעות ולהריח אותו כשמשעמם לי. אני אוהבת את הצבע שלו כשנהיה ממש קר. איך שהוא מסתדר יפה כשאין הרבה לחות.
אני לא כל כך יודעת איך אני ארגיש בלי השיער שלי, אחרי כל כך הרבה זמן שהיה לי אותו. איך אני אהיה בלעדיו?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
חופשרת
