לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בלוק היצירות שלי.



כינוי: 

בת: 34

ICQ: 256219467 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2005

מרגישה חסרה.


חסרה לי ההרגשה הזאת שנותנת לי להרגיש מלאה.

ההרגשה שאיתה אני תמיד מרגישה מישהו אחד ולא רק חצי בן אדם.

חסרה לי ההרגשה שמחזקת אותי ושנותנת לי כוח להאמין בעצמי ובדברים שאני עושה..

חסרה לי ההרגשה הזאת בגללך!

את ממש כמו החצי השני שלי.

החצי שממלא את הצד הכואב ומרפא אותו, אבל רק לתקופה קצרה.

תקופה שקוראת אולי כמה פעמים בשנה.

למה אני לא יכולה פשוט להרגיש שלמה ככה עם עצמי?!

לפעמים אני מרגישה כאילו בוחנים אותי, על כל דבר שאני עושה, אומרת, חושבת.

נמאס לי כבר להרגיש את הריקנות הזאת שבי, נמאס!

מנסה תמיד למצוא דברים לשפר את עצמי אבל לא מבינה שהדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות זה לשכוח מזה ולהמשיך להיות מי שאני.

אני מתגעגעת אליך ואני רוצה שתיהי פה לידי תמיד! שתמיד תוכלי להשגיח עלי ועל הדברים שאני עושה.

חסרות לי השיחות בינינו.

אני מחה שאת מחשיבה אותי כמו לבת שלך באמת! לפחות אני יודעת שזה הדדי אבל זה עדיין לא נראה ככה..

לי זה נראה עדיין מרוחק.

אני מתגעגעת בכל  רגע שעובר וחושבת עליך תמיד.

שה' ישמור עליך תמיד כמו שהוא עד עכשיו  עשה!

שלך ליבי.

נכתב על ידי , 26/11/2005 00:12  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



החזרה לזירה.


מוזר לי לחזור לכתוב פה.

השתנו כ"כ הרבה דברים שזה קשה לתאר.

פתחתי בלוג חדש שבו אני כותבת עכשיו את כל הדברים שקוראים לי אבל הבעיה היחידה היא שנכנסים לשם גם אנשים שאני מכירה.

בגלל זה אני פחות כותבת על דברים אישיים ויותר כותבת על דברים שעוברים עלי ביום יום..

אבל בבלוג הזה זה לא ככה..

כתבתי פה את הדברים הכי קשים שהייתי צריכה לכתוב בגלל זה לא מחקתי אותם מהבלוג, מחקתי רק מה שהיו שטויות לפי דעתי..

עשיתי עיצוב חדש שבטח הבנתם לפי זה שאני חוזרת לעדכן פה.

אז כם אני חוזרת בתקווה שאף אחד ממי שאני מכירה לא יכנס לפה ולא יהרוס לי לכתוב פה..

העיצוב של הבלוג מאוד דומה לעיצוב של חברה שלי תרה שבטח חלקחם מכירים, אבל אני מקווה שהיא תסלח לי פשוט אלה הצבעים היחידים שמתאימי לתמונה.

ובקשר לרשימות להעתקתי ממך רק את ה"לקרוא, להפנים."

בקשר ל"מה עכשיו?!" את לא היחידה שעושה את זה אז לאו דווקא גנבתי את זה ממך אלה דווקא ממישהי אחרת ואני מקווה שהיא לא תכעס עלי..

אני מקווה שפה אני באמת אוכל לפרוק את הלב בלי להתייחס לדברים שאנשים אומרים לי או שחושבים עלי.

אני פותחת את הבלוג הזה בתקווה לפתוח דף חדש!

דף שיעזור לי לחזור למי שהייתי למי שאני רוצה לחזור להיות אבל עם קצת נגיעה של ההווה.

אני רוצה לכתוב בבלוג הזה הכל!

ממש כמו יומן אישי.

ואולי אפילו אני אכתוב בו כמו יומן אישי , אני חושבת שככה זה יהיה הכי טוב לא?!

ככה לפחות אני אשכח שיש אנשים סביבי ובאמת אוכל לדמיין שאני כובת ביומן ולא במחשב ,על אתר אינטרנט.

בתור התחלה אני רוצה לספר לכם משהו..

אני יודעת שאני רוצה להספיק הרבה בחיים שלי אבל אני מרגישה שהמטרה הכי חשובה בחיים שלי זה לתרום ולעזור.

אני ממש אוהבת להקשיב לאנשים ואני גם אשמח אם תכתבו לי במייל ותבקשו עצות.

אני לא כמו שאר האנשים שמשעמם להם אז הם עושים את זה כדי לצחוק על אנשים אני באמת פה כדי לעזור.

מי שגם יכתוב לי במייל יקבל תשובה במייל ולא פה בבלוג.

הבלוג הזה הוא אך ורק בשבילי.

יומן פרטי שלי שבו אני כותבת את המסע שאני מתחילה מרגע זה!

מרגע זה אני פותחת דף חדש.

כרגע יש לי 4 בלוגים.

2 עזרה ועיצובים (כן גם אני נסחפתי עם זה)

אחד החיים שלי בבית הספר ועם החברים וגם קצת על רגשות.

וכמובן הבלוג הזה.

 

אתם מכירים את ההרגשה הזאת של אובססיה למשהו?!

אבל לא סתם אובססיה אובססיה למישהו מיוחד שממש גורם לך להרגיש הכי בנוח לידו כשאתה נמצא שם קרוב אליו.

ושהוא מקשיב לך ורוצה תמיד לעזור..

נותן לך את ההרגשה שהוא תמיד עומד מאחוריך..

כולנו היינו רוצים להרגיש ככה שבאמת יש מישהו מאחורינו, אבל לא תמיד זה קורה.

לזמן הזה ולזמן הקרוב-רחוק יש לי את המישהי הזאת שגורמת לי להרגיש ככה ואני לא רוצה שזה יעלם כ"כ מהר!

טוב עדיף שאני אלך לישון כבר מאוחר!

שלכם ליבי.

נכתב על ידי , 25/11/2005 02:00  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,525

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לליבי. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על ליבי. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)