שוב חלמתי על צוללות. האמתי שרשמתי כבר פוסט שלם וגמור, ובבת אחת, שטות קטנה שעשיתי על המקלדת בטעות- והכל נחמק. ממש התבאסתי, אבל בא לי לעדכן על זה אז אני אנסה מחדש.

 .

כמו שאמרתי, שוב היה לי חלום על צוללות. היו לי כבר כמה חלומות כאלה, בערך מיליון, וחשבתי שזה יעבור ברגע שאני אשתחרר, אבל מסתבר שלא...

 .

בכל אופן, בחלום הזה הסתובבתי בב"ח, ברציף, וזה היה שעה כזו של לפני זריחה. 4-5 בבוקר... עוד היה חשוך, לילה, אבל מעט יותר בהיר...

ואני התהלכתי לי על הרציף, והיו איתי עוד אנשים. חלק מהצבא, חלק מהמשפחה, וחלק סתם אנשים שלא קשורים. הייתי ברציף של הצוללות ופתאום אני רואה ארמיה קטנה (או בעצם גדולה?) של 7-8 צוללות מוזרות כאלה, ליד הצוללות שלנו, עוגנות אחת אחרי השנייה. הן נראו מוזר כזה, עם חרטום מחודד, כמו הצוללות הגרמניות האלה, והיה להן סיפון. הבנתי שהן היו שייכות לרומניה, או לטביה או מדינה בלטית אחרת. נגיד רומניות.

 .

לא הבנתי כל כך למה הן הגיעו לחיפה ולמה הן עוגנות אצלנו. חשבתי- מילא לעשות איתנו תרגיל, אבל למה כל כך הרבה כלים???

 .

וכך אני הולכת לי על הרציף ופתאום, אני רואה כמו בסרט (ככה זה אצלי בחלומות), את אחת הצוללות הזרות מתחמשת, אני ממש רואה אותה מחמשת את הטורפדו בתוך המים, ואז המבט חוזר לעיניים שלי על הרציף- אני רואה שהיא יורה טורפדו לצוללת זרה אחרת (הן כולן נראו זהות), שעגנה כמה מקומות אחריה (היו ביניהן עוד כלים) ופוגעת בה בידיוק.

 .

ואז ראיתי שהצוללת הפגועה מתחוררת ומתחילה להתמלא מים, ומשפריצה כזה סילונים של מים, ואז היא פשוט טבעה ושקעה. לא כל כך הבנתי למה זה קרה, אבל אז נודע לי שזה היה חלק מתרגיל של הרומנים (?) לראות אם הטורפדו שלהם עובד כמו שצריך ויכול לפגוע בדיוק במטרה ולהטביע כלי שייט אחר. אבל אז אני זוכרת שחשבתי שאם הם כן יכולים- אז הם יכולים לעשות לנו הרבה נזק פה.. בכל אופן,

 .

החלום המשיך.

 .

בהמשך המסלול שלי על הרציף, כבר הנץ הבוקר, ואז הגעתי שוב למקום שעגנו בו הצוללות שלנו. היו שם דיי הרבה אנשים, כל מיני, שוב. זה היה נראה כמו מין טיול משפחות שכזה. 

. 

אחת ה"אטרקציות" הייתה אשכרה להיכנס לאחת הצוללות שלנו וסתם לשבת בפנים. מדליק.

אז נכנסתי, והתיישבתי שם עם המשפחה שלי. אני זוכרת בוודאות את אבא שלי ואת אמא שלי. זה כנראה באמת היה טיול משפחות. 

הדבר המיוחד היה, שהצוללת הייתה שקועה לגמרי בתוך המים. והדבר העוד יותר מוזר היה שהיא הייתה גם מלאה במים. הם שמו מערכת מיוחדת כזאת שהופכת את המים לנשימים- כלומר אפשר לנשום בתוך המים. משהו סטייל עולם המים...

נכנסתי פנימה ונשמתי בכיף. ואז התחלתי להסתכל סביבי.. הצוללת הייתה דיי גדולה מבפנים, באופן מפתיע. היה ממש הרבה מקום לכל האנשים שסתם נכנסו לשבת שם ולראות איך זה צוללת מבפנים חח 

 .

ראיתי שכולם הביאו תיקים כאלה כמו ילקוטים. גם לי היה אחד. ואז אני זוכרת מחשבה מטרידה שהתגנבה למוחי.. מה קורה לכל הדברים שנמצאיםבתוך התיקים? הרי, אומנם אני מוגנת מהמים- יכולה לנשום בתוכם- אבל כל הדברים בתוך התיק בטח נרטבים! ואיכשהו הבנתי שגם הדברים בתוך התיקים מוגנים, אבל זה המשיך להטריד אותי. דאגתי לאייפון 4 שלי.

כלומר, הישן שלי כבר טבע פעם במים, יותר נכון באסלה בקרייה, אבל אחרי שניערתי אותו קצת וייבשתי אותו- הוא שב לפעול כחדש!

ואני כל הזמן חושבת מה יעשו המים לאייפון 4 שלי.. מה יעשה המלח? וכל הסחלה של המי-ב"ח?

ואני מתחילה לחשוב... יש עוד כמה חפצים בתיק שמקיפים את הפלאפון שלי ויכולים להגן עליו קצת... והוא עצמו נמצא בתוך נרתיק משלו... אבל עדיין, לא יכולתי לסבול את המחשבה שאפילו קצת לחות מזיקה תכנס אליו. פשוט יצאתי החוצה מרוב חשש לחיי האייפון היקר שלי.

 .

ובחוץ ראיתי שהוא עובד כרגיל ברוך השם, אבל עם הכפתור של הלוק-סקרין הייתה מין אצה מוזרה כזאת... WHATEVER 

 .

 .

החלום השני שהיה לי הלילה, והוא דיי מרגיש כמו המשך לראשון (נטו בגלל ההרגשה, המיקום וכל השאר לא כל כך נראים כמו המשך)-

 .

הייתי בסלון, אמא שלי ישבה בראש השולחן בפינת אוכל. אני עמדתי מאחוריה, עם המחליק שיער, ומשום מה החלקתי לה את השיער. למה? אני לא יודעת. יש לה שיער גלי-מתולתל חמוד שהיא מטפחת והיא אף פעם לא עושה פנים/החלקות. בכל אופן זה מה שעשיתי.

ואז ראיתי שכל קבוצת שיער שהחלקתי- היא פשוט עשתה ממנה צמה! ואז התחוור לי שהיו לה צמות בכל הראש! אבל אני עמלתי קשה להחליק לה את כל השיער ובסוף היא עושה צמות?! זה ייאש אותי קצת...

שאלתי אותה למה היא עושה את זה והיא אמרה לי שזה בכלל שגם ככה זה לא יחזיק מעמד ואני לא אספיק לעשות לה את כל השיער עד שנצטרך לצאת, והיא בכל זאת רוצה משהו מיוחד בשיער, אז היא החליטה ללכת על צמות בכל הראש. כמה מוזר! והכי מוזר שאני ממשיכה להחליק לה קבוצה אחרי קבוצה של שיער, שכל אחת מהן היא לוקחת ועושה ממנה צמה. WEIRD.

 .

 .

זו לא הפעם הראשונה שאני חרדה לשלומו של האייפון שלי בחלומות.... לפני איזה שבוע וחצי לערך, חלמתי שאני פשוט נופלת כולי לתוך הים. בלב ים, ים עמוק, ואני נרטבת כולי. ועוזרים לי לצאת מהמים למזח, ואני רק חושבת- אבל מה עם הפלאפון שלי?!??!

 .

זה לא אומר שאני מוזרה, נכון? רק שאני ממש ממש אוהבת את האייפון שלי....

 .

. 

לעניין אחר:

 .

יכול להיות שיש לי דייט עם ודים החתיך ביום רביעי? הוא התקשר אליי אז, בשבוע שהחלטתי שאני עם ע' ויהי מה, והאמתי שבכוונה לא חזרתי אליו. ידעתי שזה יכול ללכת לכיוון קצת אממ.. לא מתאים עבור מישהי שהחליטה שהיא בקשר ולא רוצה לפזול לצדדים. אבל משסיימתי את הדבר המפגר הזה עם ע', חשבתי...

 .

תראו, זאת סכנת נפשות לעשות סקס איתו. הבחור חזר מאפריקה, וזה מסוכן... אני לא מאמינה שהוא התנזר לגמרי... וגם אם הוא הקפיד על קונדום... אבל שווה לראות מה יכול לצאת מזה. אני לא רוצה לכתוב כאן יותר מדיי, ואני לא רוצה לפתח ציפיות, וממש אבל ממש נמאס לי כבר להתאכזב. 

 .

אני רוצה אהבה. אני יכולה לכתוב עד מחר כמה אני חרמנית וכמה בא לי סקס וזה הכל טוב ונכון. אני הכי רוצה אהבה. לאהוב באמת, למצוא את הבנאדם שאני אוכל לפתוח לו את הלב שלי. זה מה שאני רוצה. כמובן לקבל גם בחזרה כו' וכו'... לא אהבה חד צדדית שוב, כמובן. אבל אני רוצה גם לאהוב! היי! ע' פתח את הלב שלו אליי, אבל אני לא פתחתי לו את שלי! אני כן רוצה לאהוב! אני כן רוצה להרגיש! גם לי מגיע!

 .

ע' בכלל היה מגעיל. אני מוצאת את עצמי הולכת בבית ומתחילה להתעצבן עליו. 

מי משתין ליד הבחורה שהוא יוצא איתה, יומיים עם דלת פתוחה?!?!?! מה נסגר איתו?

והצוואר שלו היה כמה מחוצ'קן ודוחה.. בא לי להקיא לפעמים שאני חושבת על זה.

ואם הוא רק, אבל רק היה מחכה והיינו אולי עושים סקס כמו שצריך.. הרי ההיסוס שלי ניכר גם בו...

עלק. "אני אחכה לך". עלק! הוא יחכה לי 

הבחור הודה שאני היחידה שהוא היה איתה. אז אתה תחכה לי?!?! מצחיק. באמת שמצחיק אותי לחשוב שהוא חשב שאני בתולה. או שאני מחכה ל"אחד". ממש ממש ממש אבל מצחיק אותי. איזה תיכוניסט!

 .

ועוד יותר- איזה טפשונת אני! למה באמת חשבתי שזה יילך?

כאילו, עוד במועדון. אנחנו לא מכירים אין לי מושג מי אתה. מה אתה נוגע בי ככה? מחבק אותי ככה?? תן לי לרקוד בשקט! זה בסדר שאתה רוצה לרקוד איתי, אבל  למה לכפות את עצמך ככה?? ועוד שאתה 1.90 ענק כזה עם ידיים מגושמות כאלה ואתה לא יודע לא לחבק ולא לרקוד. וואאא איזה עצבים אני חוטפת עליו כל פעם שאני נזכרת.

 .

גועל גועל, קיצור. אני כבר לא יודעת....

מצד אחד אני לא רוצה להיות סנובית ולברור כל אחד על ההתחלה. אני רוצה כן לתת צ'אנסים (בגבול הסביר כמובן) כדי שאני לא אצא כמי שפוסלת ישר על ההתחלה. אבל אני כל פעם נכווית. באד לאק איי גס.

 .

אני באמת לא רוצה לפתח ציפיות לגבי ודים החתיך. אני אשתדל לא לחשוב על זה יותר מדיי. אני אעדכן פה אחרי שאני אדע מה קורה.

הלוואי שיקרה.... הוא אמר שהוא ידבר איתי, וזה כנראה יהיה יום רביעי בערב... הלוואי.

 .

נקווה לטוב.

. 

יום טוב