 כינוי:
O2R7L5Y בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2011
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
יש לי קטע עם נמוכים...
משום מה זה תמיד יוצא ככה.
אני כותבת את הפוסט הזה לחלוטין בעקבות השפעה של מישהי שאני ככה, מעיינת בבלוג שלה לאחרונה... http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=729359 קוראת לעצמה "לא נימפומנית"... וול שי דפינייטלי איזנט. סתם איזו מושפעת אחת שגילתה שגם בנות נהיות חרמניות לפעמים...
אבל היא חמודה ואני יכולה להתחבר לחלק גדול ממה שהיא כותבת שם...
לאחרונה אני מתחילה להרגיש קצת.. וול, בדדה. לא רוצה לומר "יבשה" כי זה תיאור מגעיל לדעתי (ואני גם לא...) אבל מאז המפגש וולדמורט האחרון- נדה. כי ת' האידיוט רצה "לקחת את זה לאט" ואז הוא החליט שבעצם קשר רציני ורגשות זה "לא מתאים לי בתקופה הזאת" (-אז למה לעזאזל דיברת בשפה כזאת?!? ועוד לפניי?!!?). ואחרי זה כבר לא יכולתי לסמס איזה בוטי קול לאלי כי, ואללה הייתי יוצאת סתומה, מה גם שהייתי כל כך פגועה מת' שלא התחשק לי אף אחד. ולאחרונה אני קולטת את עצמי נזכרת בוולדמורט, אפילו כ-מעט סימסתי לו. כלומר הייתי בחלון הודעות שלו באייפון. אבל תפסתי את עצמי ואמרתי לעצמי שדיי. אני לא אוהבת אותו ואין לי שום דבר איתו וזה לא אמור להיות ככה. וגם אם נדמה לי שאני מתגעגעת אליו, הוא יכול ללכת לקיבינימט וזה לא צריך לעניין אותי...
ואז הגיעה לי עוד תקופה חרמנית, שכרגע אני ממש בעיצומה. מזל שיש את י'. באסה שיש מחזור פעם בחודש והוא יוצא לי על הסופ"ש הזה!!!
יום העצמאות היה נחמד מאוד, הלכנו להסתובב כזה בין הבמות... ואז איכשהו פגשתי את ר'. מהעבודה. ולא יודעת למה... פתאום בא לי עליו. הבנאדם נמוך, בגיל של וולדמורט, עם אותו-תאריך-לידה (יום חודש שנה והכל) כמו י'. לי' יש כמה ס"מ בגובה עליו, אבל גם לא יותר מדיי...
קיצוש- נמוכי קומה האנשים.
בכל אופן, שמתי לב גם בעבודה לפעמים, כשהיינו נגיד יושבים אחד ליד השני או מדברים.. שלא נראה לי שהייתי מתנגדת... מה אני אעשה שאני אוהבת גברים ולא ילדים... אז הוספתי אותו לחברים. והוא אישר. ודיברנו מלא. והמצחיק הזה בטח חשב שעוד אתמול אני אסע אליו.
הרשו לי להגיב:
פפפחחחחחחחח
סורי נש, אני כבר לא מוציאה את האוטו בשביל אף אחד. אם אתה רוצה, בוא תיקח. אני לא נוסעת לשום-מקום. אבל חמוד. וגר לבד.
ובמקביל אני מקבלת שיחת צ'ט מהעבר הרחוק מאוד (עבר הטרום-גיוס, עוד בתקופה שלא יכולתי להזדיין!!!)
כבר דיברנו שוב לפני כמה זמן.. הפעם הוא עדכן אותי ששבוע הבא הוא מגיע לקריות ואם בא לי להיפגש. אמרתי למה לא.. באמת למה לא...
ושוב מדובר ב- טייני מייני.
שטויות.
י' כנראה לא יהיה... כי אם אני לא מזכירה לו הוא לא יוזם... יש לו עוד מלא מקומות, והשבוע אני באמת טכנית לא יכולה (מחזור זה רק עם חבר של כמה זמן... כמו וולדמורט). שבוע הבא אם כך, יהיה כנראה עמוס.
אז כנראה שלא יהיה. גם לא כזה בא לי עליו... תכלס הכי בא לי כרגע על ר' מהעבודה. חחח
זה כבר השני מהעבודה. אני בספק אם זה יהיה מוצלח כמו קודמו
אני בספק אם זה ייצא בכלל...
תכלס יש רק את היום ומחר בלילה. אני כרגע ביום מחלה אבל אם לא יתנו לי יומיים מחלה אני חוזרת מחר כמו גדולה. ועובדת שישי. אז באסה לי.
בכל אופן, הולך לי עם הפוסט הקודם... לא יכולה להגיד במספרים כי אני באמת לא נשקלת, אבל סבבה כזה. טפו טפו רק שישאר ככה.
שיהיה יום טוב ורפואה שלמה לי
| |
 Confused, in a good way
Yup. I'm smiling. But I'm really not sure in my way.
You see, right until yesterday, I was pretty sure I'm into someone. Into someone.. I had a fucking crush on him.
However, yesterday eve came, and brought along some men with it. Here I am, sitting in a pub, in front of me there's Ofir, beside him sitting Gal, and by me sits Mr. Adam. Yeah, this name is a first. Ofir is super cute and reminds me of Roei, Gal is sooo sexy and I'm really attracted to him and to his interests, and Adam... Adam looks really good. And he's quite of a ערס. And very cute. And a good friend of Amit. Yeah. How 'bout that?
The evening went along, I was caught several times sitting alone among these three men, talking and flirting with all of them... Gal was impressed, Ofir likes me, and I get to talk allot with Adam.
At some point people started to fold home, and we girls thought it would be a shame to just close the evening so early, and came up with suggestions for places we can go. Adam came with us.
We danced and laughed and had a really good time. As we went back to the car, in the end of the night, he grabbed my hand and asked for my phone number. Cute!
so.... We're going out in about an hour. Ahhh.
I really don't know what to think. On the one hand- I think I'm a little inlove with Amit. On the other hand, he's not that into me, and Adam seems like a real good guy. Even Luba said he's good. So. I'll give it a chance. I really had this good warm feeling with him yesterday. I hope after tonight I'll know better what to do. What if Amit suddenly change on me? What if he falls inlove with me all occasionally? What would I do? I see him every day, we work together. Some inconvenience, huh?
I'll be smarter tomorrow. Have a good week everyone!
| |
עכשיו אני מבינה למה זה לא היה צריך להיות
עם כל הבחורים שרציתי ולא רצו אותי.
It wasn't ment to be.
הייתה סיבה.
למשל- יגאל- לא רק שהוא רוסי (ואמרתי שאני לא יוצאת יותר עם רוסים), הוא גם מעופף כזה. חסר אחריות. ומעשן גראס. והוא לא בשבילי, בקיצור.
מיקי- מסומם. ולא אחראי. ואי אפשר להביא אותו להורים. ולא נראה לי בכלל טיפוס של בנות. נראה סתם בנאדם רע. לא נראה לי שהוא היה אוהב אותי באמת.
אני נותנת עכשיו סקירה של הגברים שרציתי ולא רצו אותי כמובן.
גאיתור- חתיכת שחצן מגעיל. ונמוך. והוא שחצן לכולם, אז כנראה שלהיות חברה שלו זה בטח סיוט.
קיצור, יש עוד כמה.. מה שאני באה להגיד, זה שכל הקשרים שלא נוצרו, כל הבנים ש"ויתרו" עליי- זה הכל לטובה. כי הם כנראה לא שווים אותי.
על עמית אני עדיין לא יכולה להגיד את זה. אני עוד רוצה אותו. ועד שאני לא מקבלת לא מוחלט אני לא מוותרת לגמרי...
מה שכן, כבר כמה חברות רוצות להכיר לי מישהו חדש... ידידים שלהם וכאלה, וגיליתי שפשוט לא בא לי. לא בא לי להכיר עכשיו אף אחד! אני בכלל לא בנאדם של דייטים.
אפילו יום שישי, יצאתי עם חברה מהעבודה, ופגשתי שני ידידים שלה. אחד נראה בנזונה, ממש עתי בלונדיני, והשני דומה שתי טיפות מים לרועי (החובל שרציתי...). רק המחשבה על להתחיל לנסות להכיר אחד מהם בקטע רומנטי... פשוט לא מתחבר לי. לא בא לי.
בא לי את עמית. ממש. ממש ממש ממש. יהיה כיף לשנינו. באמת.
מעצבן.
אבל אני משתדלת באמת לראות את הכל לטובה... ומה שיהיה יהיה. אני אמשיך לרצות ולקוות. אבל באמת שזה לא בידיי...
| |
חה! הוא בטח בטוח שהוא האחרון שלי..
שיילך קיבינימיט.
מחקתי את השאריות שלו, לפני שלושה שבועות בערך. למזלי.
אני בכלל מאוהבת במישהו אחר. אני מאחלת שבאמת נהיה ביחד, בלי קשר לוולדמורט (זה שאין לומר את שמו- האקס), אבל שבבוא היום הוא יקלוט אותנו ביחד, ויראה כמה שטוב לנו, ויעזוב אותי כבר בשקטטט.
שלא יחשוב שאני איזה סמרטוט שלו שרק מחכה לחזור אליו. פחח.
אפס. כזה אפס. למה מה נראה לו, שאני אמשיך לבוא אליו לזיון (בינוני- כן חפרתי על כמה שהוא טוב, אבל אני אף פעם לא גמרתי איתו), שהוא "יתחנן" עאלק שאני אשאר לישון (אפס!!! אפס!!!) ואני אפילו לא אצלו בזיכרון! באמת! אני פשוט מספר! הוא לא הכניס אותי לזיכרון החרא הזה! מההה נראהה לוו?!?!
אבל זהו. יורה הנייטרלי ניקה אותי מכל זכר ואני לא מתכוונת לחזור אחורה בחיים. בחיים. איכס. רק המחשבה עליו כרגע עושה לי איכס. במיוחד שאני פאקינג שרוטה על ע'. חמוווד כזה 
לצערי אני חולה, מה שמתווסף לעובדה שאני מדממת כבר 8 ימים ברציפות (גלולות חדשות) ומרגישה רעעע. פיזית. תכלס כל כך כיף ליי...
אמן יישאר ככה בעבודה (ורק ישתפר) ואמן אמן בעזרת השם ישתבח שמו אני וע' נהיה... חתיך
וואו ממש כתיבה של ילדה בת 12, לא?
שיהיה בכיף.
| |
It happens every time he walks into the room
My heart is like, jumping in its place. I'm suddenly excited and jumpy. I sing, I smile. Even if a second before I was tired or down. It's crazy. He's not even my type. I'm not even sure that we fit, if we were to try anything romantic. I wish.
I'v waited so long for this feeling. In my heart. I'v waited for so long to FEEL, something. Meanwhile I would let myself get disappointed from bastards that could not appreciate me. I would make myself a complete pathetic girl, to make the rejection a sure thing. Sadness was the closest feeling to what I tried to feel.
I REALLY REALLY want to make this come true. This would complete my happiness puzzle. I really want him. But not just HIM. It's not only sexual. I really want to get to know him. To be friends with him. To get to know him, to talk to him. I'm already inlove with him  . I WISHHH he feels the same about me.
And also, I want a real relationship. Something for real. Serious one. I think I deserve this after all this time, all the disappointments. I believe I deserve it. Just to make me happy. It's like I'm praying. It's something that I want soooo bad.
I just can't believe I met a person who makes my heart go crazy like this. It doesn't usually happen.
LOVE LOVE LOVE LOVE
http://www.youtube.com/watch?v=98WtmW-lfeE&ob=av3el
wow.
Hold your fingers for me, will ya?
| |
אני חושבת שאני קצת מאוהבת...
מה שבטוח אני בדרך הנכונה למקום הזה.
משהו באמת זז לי בלב.. אני מאודדד מקווה שזה הדדי. זה לא סתם לרצות מישהו, זה לא רק חיצוני, זה לא בשביל הקטע של "להשיג".
עוד ע' לאוסף.. הוא ממש מוצא חן בעיניי. הלוואי.
הלוואי שיהיה שלי. שנתאהב אחד בשני. נהיה חברים הכי טובים. וגם זוג. אני רוצה אהבה. ויש לי מוזיקה פשוט כל כך מתוקה באוזניים שאי אפשר שלא להיות בכזה מצברוח מתאהב.
kings of conevinece.
בכלל לא ידעתי שהם קיימים. הם נורווגים! איזה שירים יפים.. בא לי למות.
מי יודע, אולי ביום האהבה הקרוב אני אהיה עם מישהו סופסוף?
אני רוצה לתקן את ה14 לפברואר הקודם... בו הייתי עדיין בדיכאון הפרידה. שיילך להזדיין החרא הזה. לא סובלת לו את החיים.
אבל זהו, שישי קודם היה לי סקס, אחלה סקס באמת, וזה ניקה אותי מוולדמורט (כינוי חדש לאקסים- אלו שאסור להזכיר את שמם) לחלוטין. וזין שלי שהוא ייכנס אליי שוב, לא לפה בנשיקה (ולא ב...) ולא לתוכי... לא יישאר זכר ממנו. רק הניסיון.
אני באמת באמת מאחלת ומבקשת לעצמי אהבה. זה כל כך הרבה יותר משמעותי.
חשבתי על זה היום באוטובוס בהסעה לעבודה, בבוקר...
אני חיה/חייתי בתודעה שאהבה של גבר לאישה מתבטאת ברצון הבלתי נשלט שלו לז**ן לה את הצורה. וזה לאו דווקא ככה, לא אצל כולם. כי יש גם גברים עדינים, כמו שיש נשים עדינות. וחוצמזה כל אחד אוהב בדרך שלו. יש בחורים שאוהבים גם סתם בחיבוק אמיתי, בנשיקה. בכפיות. בללטף לי את הפנים. את השיער. להרגיש שאני שלהם. לאו דווקא רק בחרמנות. זה פשוט משהו שלמדתי מאלי. אבל זה לא תמיד נכון.
אני כל כך רוצה אותו את החדש... אמרתי כבר שהאות החדשה היא ע'? וואו...
הלוואי, ה'... ג'יסס קרייסט חחח
לא לא מה ישו קשור? אני בטוחה שהוא כבר התגלגל לאיזה גוף מאז... אבל אלוהים עוד שומע...
הלוואי. אני רוצה להיות איתו. זוג. חברים. רוצה. מאוד.
בנתיים שבוע ראשון בעבודה והכל ממש אחלה. לצאת מהבית ולעשות עם עצמי משהו זה בהחלט נהדר.
לצערי שבוע הבא אני בספק אם אני אראה אותו... אני עובדת בוקר כל השבוע והוא צהריים... =/
אבל מי יודע... נשמה כזה הבחור...
פשוט נשמה.
יאללה חברים המשך סופ"ש מדהים ושנשמע רק בשורות טובות אמן!
| |
אני מאחלת לעצמי לשנה החדשה
ולתמיד, בעצם...
להיות מאושרת
להיות תמיד שמחה
אני רוצה להיות בריאה,בגוף ובנפש. בריאה לגמרי, אבל לא לוותר על עצמי לחלוטין...
אני רוצה להצליח בלימודים, שהתואר יעבור לי בקלות ושאני אכיר הרבה חברים שיהיו חברים טובים שלי בהמשך..
בשנה החדשה אני מבקשת להכיר את אהבת חיי. אני רוצה לאהוב. לאהוב עמוק יותר, גם את הסובבים אותי, וגם את האחד שיהיה שווה באמת את הלב שלי...
אני רוצה שהעבודה תבוא לי בקלות. בעזרת השם להתחיל לעבוד כבר בראשון-שני וזהו. ושיהיה לי טוב שם.
אני רוצה להרזות כבר. לרדת את ה4-5 קילו המעצבנים האלה ולסתום. אבל אני כל הזמן מתלוננת.
להיות רגועה יותר, שלווה יותר, לקחת דברים באיזי, בהומור.
לדעת לומר "לא".
לדאוג לעצמי.
להנות תמיד, מכל דבר שאני עושה.
אני רוצה עכשיו רק לעצמי. אני אוהבת את המשפחה שלי ואת החברים, אבל אני מרגישה שיש דברים שחסרים לי אישית. ואני רוצה אותם.
אני רוצה למצוא אהבה. אהבת אמת. להרגיש שוב, לפתוח את הלב, כמו שפתחתי לאלי אבל לא בידיוק. לא לוותר על עצמי כמו שעשיתי אז, אלא לאהוב באמת אבל לדעת גם לכבד את עצמי. אני רוצה שתהיה לי שנה עם מלאאא סקס כל הזמן. מבחינתי כל יום.
ושכל יום יגידו לי שאוהבים אותי. בין אם אמא תגיד לי לפני השינה, אבא בסקייפ, ארז בסמס ואייל בנישוקי. אני רוצה שהחבר שיהיה לי (בקרוב- עניין של ימים ) יאמר לי כל יום כמה שהוא מת עליי. שיירד לי ויהנה מכל רגע, שיאהב ללטף אותי לפני שנירדם ביחד.
אני מאחלת לעצמי את הכי טוב בעולם, כי אני יודעת שאני נותנת את הלב ושאני הכי טובה שאני יכולה. כרגע. אני עוד אשתפר, אבל אני תמיד נותנת את כולי. אז מגיע לי גם לקבל בחזרה מהיקום. מגיעה לי אהבה אמיתית, כמו שאני מחפשת. ולא עם איזה לוזר או ילדון, אלא אם גבר גבר כמו שאני רוצה. אחד כזה אחראי שאני יכולה לסמוך עליו, להחזיק ממנו. שיהיה חכם ממני אבל לא יתנשא. שיהיה מקצועי ושיוכל להסתדר גם בלי GPS  .
אני רוצה גבר אמיתי שיודע לאהוב מכל הלב. ושיאהב אותי מכל הלב בנוסף לזה שהוא יהיה מאוהב בי.
שיזייין אותי כ-מ-ו ש-צ-ר-י-ך. אני מתכוונת לביצועי אלי+ איזה כמה סנטימטרים
רק טובבבבבבבבבבבב
וגם לכם.
שנה טובה, לילה טוב, שבת שלום וחג שמח. 
| |
שוב חלום על סוף העולם + פירוש
בוקר טוב. הרגע קמתי, ואני הולכת לשתף פה עכשיו את החלומות שהיו לי בלילה. יותר מאוחר אני אעדכן גם פירוש.
ככה
החלום הראשון
אני ואייל (אחי הגדול שעליו אני בדרך כלל לא חולמת) מטפסים על הר. עולים גבוה גבוה, וההר הוא כמו גבעה מאוד גבוהה, בצורה של כיפה כזאת. הוא גם יחיד בשטח, מצדדיו תהום (ואני דיי בטוחה שגם נוף של אגם כלשהו- אולי ים המלח?). אנחנו עולים אותו ברגל, וזה קשה בגלל העלייה המאוד חדה. העלייה הייתה בסיבוב כזה, כמו בורג, ומצד אחד יש קיר של סלע, מהצד השני יש כביש צר מאוד שאחריו התהוםם. ואנחנו נצמדנו לסלע, אבל אני כל הזמן פחדתי שבגלל שאין לנו שדה ראייה, אנחנו יכולים להיפגע מאחת המכוניות שירדו בכביש, וירדו מכוניות בכביש הזה.
בסופו של דבר טיפסנו עד הסוף, ואז הטיפוס הפך לעלייה בבניין מאוד גבוה. כאילו כל ההר-גבעה הזה הסתיים במגדל הזה. עלינו לראש המגדל, במדרגות, והגענו לחדר שנשמר לשנינו- החדר העליון. בחדר היה את קצה ההר, ממש סלע בתוך החדר, וזה פחות או יותר הדבר היחיד שהיה בחדר. היה גם חלון ענקי, שהשקיף על כל הנוף שעלינו. אני זוכרת שגם באו אנשים לפעמים לראות את הנוף, או את קצה ההר, והם כולם נראו כאילו הם היו מתים שהחדר הזה יהיה שלהם, שהם יוכלו להשלים את הטיפוס על ההר...
מה שזה אומר שמצד אחד התהום- מצב של שפל בחיים, המקום הכי נמוך שבנאדם יכול להיות בו. אני ואחי הגדול נמצאים במצב שעוד אין לנו כלום- לא מקצוע לא בנזוג, אנחנו שנינו בבית. בחלום אנחנו בעלייה, ואנחנו דיי רחוקים מהתהום- בחרנו להיצמד דווקא לסלע. אנחנו רק צריכים להזהר מכל המכוניות- כנראה הקשיים והמכשולים בדרך- ולהמשיך לעלות. העלייה לא הייתה קלה במיוחד. אחי לומד כבר הרבה זמן, ואני עוד לא התחלתי אבל אני לא במצב רוח הכי טוב כרגע. אני גם עושה הכל לבד. ככה שהמכוניות מייצגות את הקשיים.
בסופו של דבר הגענו, והחדר העליון, עם קצה ההר, היה שמור רק לנו. אולי עוד אנשים תכננו להגיע, אבל אנחנו קיבלנו את המקום. ויכולנו להשקיף על הנוף- כל הדרך שעברנו- ולדעת שזה שלנו בצדק. אנחנו עלינו את זה ברגל, לא עם האוטו.
זה כנראה חלום שבא להרגיע אותי וגם את אייל- שנינו נצליח. לא קל, אבל אנחנו שם. גם איכשהו נראה לי שלי יהיה יותר קל- אני הובלתי את העלייה, וסחבתי אותו.
חלום ביניים
אני לא יודעת איך לקרוא לזה, או איך בידיוק הגעתי לשם, אבל הייתי במיטה שלי בחדר שלי, ואיכשהו הגעתי למצב שאני נמצאת עם ע.א מהכיתה. אני לא רוצה לרשום את השם המלא שלו, אבל בחייאת- W_T_F?! בחיים לא חשבתי עליו בדרך הזאת, בחיים. והוא דווקא נחשב לבחור יפה וחתיך וכל זה, שיחק כדורגל בקבוצת נוער, נראה כנראה טוב-לדעת אחרות. בכל אופן הוא היה לצידי במיטה, שכבנו הפוך- הרגליים איפה שהראש וסתם התחבקנו. אני אפילו זוכרת איך החזה הדיי חלק שלו נראה בחלום. כמה מוזר. הרגשתי גם שהוא ממש אוהב אותי, והיה מוכן לעשות הרבה בשבילי. וזהו, רק דיברנו...
בלינק שפרסמתי בפוסט הקודם שהיה גם על חלומות- כתבה בYNET, כתוב שאינטימיות עם מישהו, גם אם זר, בחלום- מראה צורך של החולם באינטימיות. לא משנה לי מי זה יהיה, אני רוצה להרגיש שוב. וזה נכון וזה משהו שאני יכולה לבטא גם בקול. העניין הוא שלא הבנתי למה אני דווקא עם הבחור ההוא, וזה כנראה לא משנה. אני אמצא סיבה, כמו שלעצמי שבחלום הייתה סיבה להתאהב בבחור ההוא.
חלום שני- סוף העולם
החלום הזה מתחיל גם הוא בבית שלי.
אבא שלי מכריז שיש מתקפה של זומבים, ואין מה לעשות- חייבים לברוח. יש חילוץ בשעה מסויימת במרכז העיר, וכל בנאדם יכול להביא איתו תיק בגודל של ילקוט (או יותר- כל עוד נוח לו לרוץ ככה). ואני זוכרת שישבנו בסלון, וכל אחד מתחיל לארוז ולהיפרד מהבית. אני הלכתי לחדר, לקחתי את הילקוט שלי מהבית ספר- כזה של no fear שחור עם כסף ואני מתחילה למלא אותו- בהתחלה עם תחתונים וכל הבגדים שאני אצטרך, בכל זאת, זה משהו בסיסי. ואני זוכרת שאני מתבלטת מה לקחת וכל זה- ולא בתחושת לחץ זמן דווקא- כי ידעתי שיש לנו עוד זמן עד ה"פינוי". ככה התלבטתי לי והחלפתי בין דברים שלא נראו לי... ואת כל הבגדים שמתי בתא האחורי הגדול. יש תא קדמי בגודל בינוני- בו החלטתי לשים דברים שאני קשורה אליהם מנטלית. שמתי את הבשמים שלי. במחשבה שנייה- הוצאתי אותי מהבגדים שגילגלתי אותם בהם והכנסתי אותם לקופסאות המקוריות שלהם- שישמרו עליהם יותר טוב מלהשבר. הבשמים שלי (2) חשובים לי. כאילו הריח שלי זה החתימה שלי. הרבה אנשים מזהים אותי לפי הבושם שלי וזה חשוב לי.
המשכתי לעבור על החפצים שיש לי בחדר וחשבתי טוב טוב מה אני חייבת איתי.פתחתי את המגירה האמצעית בשידה שליד המיטה, שפעם היו בה כל מיני חפצים והיום יש בה חזיות וגרביים- ושוב היו בה חפצים . הוצאתי משם חפיסת שוקולד מריר שעל האריזה מרוחה הדוגמנית אלה משקאוצן, כמו בתמונה שעשיתי לה, כשציירתי אותה בפוטושופ. שמתי בתיק- חשבתי- סוף העולם- אני יכולה לאכול מה שבא לי!
סיימתי לארוז. יצאתי לסלון. במשך כל החלום האור היה מעומעם כזה והאווירה הייתה מדכאת. בדרך כלל בחלומות האפוקליפטיים שלי כל המשפחה נהרגת ישר חוץ ממני ומארז- בדרך כלל אנחנו בורחים יחד ומתים יחד. הפעם היינו כל המשפחה ביחד.
יצאנו לדרך- להסעות. הלכנו למרכז עיר לא מוכרת. הדרך הייתה מלאה בכל שאר האנשים שמתפנים- ראו כל מיני אמהות ואבות שסוחבים את הילדים הקטנים שלהם על הידיים, אנשים שגוררים עגלות סופרמרקט עם כל הציוד שלהם. ורק אנחנו הולכים לנו ביחד, כל אחד עם הילקוט שלו.
בדרך יש כל מיני עיתונים מתעופפים על הרצפה, התאורה כתמתמה, יש מסוקים באויר. אנחנו מגיעים לשער שממנו יוצאות ההסעות, ועוברים אותו.
אבל אנחנו יודעים שזו רק שאלה של זמן. אפילו אבא שלי אמר את זה - אנחנו הולכים למות. וגם הייתה לי את הידיעה בסוף החלום שאכן מתנו בסוף.
לא יודעת איך. אם נטרפנו בידי זומבים או שפשוט ירינו לעצמנו בראש- מה שיותר הגיוני כי לאבא שלי יש אקדח.
סוף העולם מסמל שינוי. שינוי קולוסאלי. הפעם כל המשפחה שלי תעבור שינוי. מוות בחלום מצביע על שני דברים- שינוי כמובן- מוות של האני הקודם והתחדשות (כמו בטארוט). דבר שני שזה אומר- המת בחלום יזכה לשנים טובות וארוכות. משמע אני והמשפחה שלי נחייה ביחד עוד הרבההה שנים ביחד ובעזרת השם נזדקן ביחד ונמות פחות או יותר באותו הזמן ככה שרוב החיים נהיה ביחד. אידאלי, לא?
התיק שארזתי, זה מה שאני מעניין.
את התא הגדול- מה שתופס כנראה הכי הרבה חשיבות- מילאתי בדברים הבסיסיים. אפשר להמשיל תחתונים ובגדים לדברים הבסיסיים שיש איתי- האישיות שלי, הרצונות שלי, החוכמה וכו' וכו'. דברים שהם איתי ולא משנה מה ואני לא אוכל להפריד אותם ממני.
בתא המשני- דברים שאני כנראה אשרוד גם בלעדיהם. ובכל זאת- לא הסכמתי לוותר עליהם. הבשמים שלי, שאני טוענת שהם מעין "חתימה" שלי- וזה נכון אגב- לא הסכמתי לוותר עליהם. כנראה שיהיו בחירות ודעות שאני אקח איתי גם למסע שלי למרכז (הלימודים שאני מתכננת זה ברחובות ואני הולכת לחיות שם לבדי). ה"חתימות" האלה- זה משהו שאני לא אוותר עליו. זאת אומרת שאני לא אסכים לגמרי לוותר על מה ש"דיי" חשוב לי. כנראה.
מה שהכי מעניין- שהוצאתי חבילת שוקולד מריר מהמגירה, שעל העטיפה הופיעה אלה משקאוצן, ושמתי בתיק. בואו אני אגלה לכם מה זה מסמל.
הפרעת אכילה
התפרצה אצלי הכי קשה לאחר שצפיתי בדוגמניות 3, ומאז אלה משקאוצן הפכה למודל שלי. היא וסקרלט ג'והנסון (מצחיק) הן הנשים היפות ביותר בעולם, לדעתי. אבל את אלה אני אוהבת יותר. שוקולד מריר- לא משנה איזה מאכל,ובמקרה זה זהו מאכל משמין- אני אקח איתי. יש לי יחס מוזר לאוכל. אני אומרת כאילו- למה לא, זה סוף העולם. זה קצת מדאיג. אני הייתי מעדיפה להשאיר את זה מאחוריי.
אבל אולי זה בעצם אומר שאני לוקחת איתי את המודעות. לא את המחלה. אחרי הכל, אני הולכת ללמוד מדעי התזונה
גם שוקולד מריר- זה לא איזה מאכל שאני משתגעת עליו... וזה גם היה מתוך ידיעה שלא יהיה לי הרבה אוכל במסע שלנו אל המוות... רציתי רק משהו קטן לשיפור המצב רוח.
בכל אופן, זה כנראה ילווה אותי גם שם... אני אצטרך גם עם זה להתמודד...
חבל, רציתי סיום אופטימי...
וזהו.
ואז קמתי והרגשתי שאני חייבת לכתוב את החלום הזה.
אני אעלה פירוש עוד מעט. - הנה הוא לפניכם.
| |
התאמה שלי לשאר המזלות
הבהרה: פוסט זה מתייחס אליי בלבד ואני כותבת אותו מתוך שעמום מופלג. בפוסט זה אתייחס להתאמת מזלות אליי לפי ניתוח אסטרולוגי שעשו לי, לפי מפה מדויקת. אין פה מידע שיכול לעזור לעוד אנשים חוץ ממני, אלא אם מעניין אתכם לדעת מי מתאים לי ומי לא.
אני ובן מזל טלה: 7
פה לא צפויים רגעי שעמום. הטלה מתלהב ממך ויחד תהיו זוג טוב ומוצלח. לשניכם יחד ראש משוגע, אתם יכולים יחד להיות ממש סכנה לסביבה.
הממ... אף פעם לא הייתי עם טלה... י' טלה, ואכן השיחות שלנו זורמות ויש על מה לדבר, אבל לא התפתח כלום. יותר טוב. לעומת זאת אמא שלי טלה ואיתה הקשר מ=ע=ו=ל=ה.
אני ובן מזל שור: 3
[חחח ע']
השור מחפש נוחות, ואילו את רצה ומתרוצצת וקצת ילדותית... אז קשה לו להבין אותך ואת משתעממת, בקיצור- זה לא ממש מתאים.
You don't say... אכן ההתנסות שלי בקשר זוגי עם שור היה מאכזב... ומשעמם מאוד. למזלי אין לי שור במשפחה. המפקד הזין שלי היה שור... ומ=מ=ש לא הסתדרנו...
אני ובן מזל תאומים: 5
אתם דומים: ממהרים, מתלהבים, בקלות מתאהבים והרומן ממש היסטרי, אבל די מהר משתעממים. לא מתאים לכם כל כך להיות המון שנים ביחד.
תכלס. הייתי עם איליה איזה חצי שנה בערך, והוא תאומים, וזה בכלל לא הלך. כלומר, אני לא כזה התאהבתי בו.. אני עדין חושבת שהוא פספוס, אבל בקטנהה.. אבל משום מה אני ותאומים אחרים לאו דווקא מסתדרים כל כך טוב... משום מה כל תאומים שאני פוגשת נראה לי שקוע ברעיונות ובתחומי עניין שזרים לי. מוזר.
אני ובן מזל סרטן: 2
[אוי ווי..]
את רוצה מישהו שידאג לך, קצת כמו אבא... הסרטן דווקא אוהב לטפל. זה "כאילו" מתאים, אבל בדרך כלל זה לא עובד...
חהחהחה! אבא שלי סרטן, ואנחנו כ=ל כ=ך לא מסתדרים שזה מצחיק. אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני ודיי דומים אחד לשני, לפחות בתגובות שלנו, אבל פשוט לא מסתדרים אחד עם השני שזה מדהים. איזה מדליק זה אסטרולוגיה!
אני ובן מזל אריה: 9
[וואו!..]
יחד אתם מגלים את האהבה, וזה נפלא! המון התלהבות, שמחה והנאה. כיף לכם יחד, אתם מבלים, צוחקים ומשתעשעים.
ואללה נכון! אני ואריות מסתדרים ממש טוב, שמול אריה, והיה פחות או יותר ההתנסות המינית הראשונה שלי... יש עוד כמה אריות בחיים שלי, אחד מהם מציק ואחד חמוד... אבל כולם נראה נמשכים אליי מאוד...
אני ובן מזל בתולה : 9
[amazing! m.g]
אולי לא עכשיו (הספר נכתב עליי בסיום היסודי(!!!)), אבל כשתהיו יותר גדולים, תתאימו את ובן מזל בתולה, כמו יד לכפפה... הוא משלים אותך, כזה בוגר וחכם, ויהיה מאוד מעניין להיות איתו...
אמן אמן אמן הלוואי הלוואי הלוואי... חח זה דיי נכון,למרות שתכלס אין לי בתולה משמעותי בחיים שלי... אני מאוד מקווה שיהיה בעזרת השם ישתבח שמו לעד.. יאללה לא להרחיב.
את ובן מזל מאזניים: 8
את בן מאזניים את מצחיקה המון, והוא נהנה ממך וגם מאזן אותך. יחד זה עשוי להראות ממש טוב.
וול, אין לי מאזניים משמעותי בחיים. אבל אלה שאני כן מכירה, דיי משעממים אותי...
את ובן מזל עקרב: 6
אתם נמשכים זו לזה חזק חזק (tell me about it- michael, dor, and so on...) , אבל לא כל כך מסתדרים, לא ממש מוצאים שפה משותפת (נכון) וקצת לא מתאימים...
ותכלס, זה נכון. כמעט כל עקרב שאני מכירה, אני מוצאת אותו סקסי ברמות. אבל תכלס הם כאלה.. בוקים. לא מצליחה לחדור אותם. לא באמת, לא יודעת אם יש באמת משהו שם...
את ובן מזל קשת: 7
את והקשת משגעים את כולם, דלוקים זה על זה- אש גדולה. ביחד אתם מאוד תוססים, אבל אחרי זמן מה קשה לכם להתמיד ביחסים.
ככה, זוגיות עם קשת עוד לא הייתה לי באמת. יצאתי עם איזה קשת פעם, אבל זה לא הלך...
אחי הגדול קשת, וכן אנחנו מסתדרים ודיי פיזיים (הוא עושה לי מסג' ולהיפך, לפעמים דיגי ביחד כשאנחנו רואים טלויזיה וכאלה..), אבל ברגע שאנחנו רבים- השם ישמור. כן כן אותו שם שייתן לי את מ.ג. הוא יכול להטריף אותו, ואני אותו. אנחנו מתלהטים מהר, צועקים מהר, לפעמים מגיעים למילים קשות... אני חושבת שעדיף לי להתרחק מקשתים.
את ובן מזל גדי: 4
בן גדי שמרן (אלי? שמרן?) ואילו את פרועה (הכינוי שהוא נתן לי היה "בייבי ספונטנית בקטע של לצחוק עליי...)... הוא סגור (אמת) ואת פתוחה (נכון). בדרך כלל אתם רבים המון (הוא פוגע בי ואני כועסת ובסוף עושה כאילו הכל בסדר רק בשביל שהוא יסכים לעשות איתי מייק-אפ-סקס והוא יפסיק להתעלם ממני), וכדי להצליח בקשר עליכם להשקיע בגדול. נכון מאוד. וזה לא הלך בסופו של דבר...וגם עם גל זה לא הלך.. קיצר עדיף שאני אתרחק מגדיים למרות שהם דיי מושכים אותי חיצונית, לרוב.
את ובן מזל דלי: 9
פה צפוי זיווג משמים- שניכם חכמים וגם פתוחים ואוהבים להשתולל. כדאי לכם להשקיע בקשר, יהיה לכם כיף ותעשו המון חיים, אולי קצת יותר מדיי לפעמים... כן כן החברה הכי טובה שלי והפגיעה המשמעותית ביותר בחיים שלי היא דלי. ואכן כל הדליים מרתקים אותי. אנשים חכמים ומבריקים ומקוריים, וזה כיף איתם.
אני ובן מזל דגים: 8 
[כפרעלארז שלי]
הדג מושך אותך עמוק אל תוך העולם שלו, המיוחד והשונה. את רוצה לנסות כל דבר וקצת לא יודעת איך לשמור מקום לעצמך.
חיים שלייייייי אני אוהבת אותווווווווווו. כן כן דגיגים הם אנשים מיוחדים ואני אכן נמשכת להרבה דגיגים. אמן יבוא לי אחד כזה...
כדגכ
מי שממש ממש מתאים לך הוא בן מזל דלי עם יסוד אויר חזק. כאן תיתכן אהבה גדולה והמון עניין- בראש, בלב, וגם בגוף... משיכה גדולה תקשורת מצוינת. שניכם כאלה חכמים וזה נפלא.
מי שגם מתאים לך במיוחד הוא בן בתולה עם יסוד אויר חזק (פליייז..??)
אתם שונים וזה טוב לאהבה- הוא מבגר אותך, ואת מרככת ומשחררת אותו...
נו אלוהים יקר. מה תגיד על זה??
אבל מי שממש אינו מתאים לך הוא סרטן עם הרבה מים במפה (חח אבאל'ה...). את זה את פשוט לא תביני לעולם. יש לו יותר מדיי מצבי רוח בשבילך ויהיה לכם קשה להחזיק מעמד יחד... תכלס.
מעניין. ודיי נכון...
טוב זה לא סתם אסטרולוגיה של העמוד האחורי בעיתון, זה ספר שנכתב על פי פענוח מפת האסטרולוגיה האישית שלי, עפ"י תאריך, שעה ומקום הלידה.. מעניין.
| |
עד כמה שזה לא "קול"- אני דווקא בנאדם של יום!
מסקנה שהגעתי אליה לפני דקות מספר... אם זה מעניין מישהו.
אני אוהבת שיש אור בחוץ. אוהבת לראות נוף (ומהבית שלי יש נוף נדיר), אוהבת שרואים לאן הולכים..
בלילה אני מעדיפה לישון פשוט. אני תמיד אתבאס אם יקחו לי משנת הלילה, כי אני יודעת שאני אשן קצת יותר מאוחר למחרת ואפסיד שעות אור. ככה אני. תמיד קמה מוקדם, גם בשבת. הכי מאוחר שקמתי אני חושבת היה 12 בצהרים, וזה אחרי שחזרתי מיציאה ב6 בבוקר.
אף פעם לא הייתי מהנערים האלה שישנים כמו דובים.
חברות שלי היו הולכות לישון וקמות ב2, 3 בצהרים.. גם אם לא רצוף, קמות וחוזרות לישון... לא חבל לבזבז את היום? על שינה? לא מבינה את זה...
ושלא תחשבו שאני לא אוהבת לישון. אני מאודד אוהבת לישון. אוהבת לחלום. אצלי זה 7-8 שעות פק"ל. לדוגמא, אתמול הלכתי לישון בחצות, קמתי ב8. לא יותר מזה. לא מבינה איך אפשר.
אגב שינה, חלומות.. היה לי חלום מעניין בלילה של רביעי.
זה קשור:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4003763,00.html
אני למשל, חלמתי שאני עושה סקס במיטה שלי, כאשר מוצבת מראה ענקית על הקיר שמעל הראש, ונחשו עם מי זה היה...
סקס עם הX.
יכול להיות שקיבלתי השראה מהלילה שלפני... גיגידי.
כן, ערב לפני יצאתי עם אלי. ובמקום לחזור הבייתה הלכנו אליו.
ועוד כשעמדתי בחדר כשהגענו וראיתי אותו מחליף לטרנינג, היה קשה לפספס את מה שהולך לו בתחתונים...
ואחר כך שכבנו במיטה והבחור מלטף לי את הפנים במשך חצי שעה ולוקח נשימות כאילו הוא הולך להגיד משהו, ואז זה נתקע לו בגרון. לבסוף הוא אומר לי שהוא יכול רק ללטף אותי ככה לילה שלם. מעניין.
היה סקס מטורף. פשוט מעולה. בידיוק מה שהייתי צריכה. בחיי. עם מישהו שמכבד אותי ואת הגוף שלי ואת כל האברים הנעלים שלי. היה באמת טוב.
היתה אפילו מקלחת, can you believe that?
ובאחת הפעמים שהייתי עליו כמעט נפלט לו והוא אמר במקום "יש דברים שרק את גורמת לי להרגיש". ואללה. מה אתה אומר יא חתיכת זין.
מדהים אותי כל פעם מחדש האמביוולנטיות שלי. כמו שאני מרגישה כלפי עצמי- אני לא מרוצה מאיך שאני נראית אבל אני חושבת שאני נראית מעולה.
אני אוהבת את אלי אבל אני לא סובלת אותו. ל=א סובלת. לא רוצה להיות איתו. אבל אני כן אוהבת אותו. משהו מוזר, זה בטח בגלל העניין הזה שאם באמת אוהבים מישהו באיזושהי תקופה, אף פעם לא מפסיקים לאהוב אותו. ואני פאקינג נתתי לו את כל הלב...
החרא הקטן הזה שבר לי אותו. באמת. אני יודעת שאמורים לסלוח בחיים, אבל אני בחיים לא אסלח לו על זה. הוא גם לא ביקש סליחה מעולם. אני לא חושבת שהוא מכיר בכלל את המילה הזאת...
ואני חושבת שזה טוב שזה ככה, כלומר, שאני זוכרת את הפגיעה הזאת. כי למדתי כל כך הרבה מהקשר שהיה לי איתו.. גם פיזית וגם מנטלית וגם איך להתחזק. אני מודה לו על זה. אבל לא סולחת.
מצאתי לי מושא חדש. אפילו ביקשתי מאלוהים, אפילו כתבתי פתק (!!!)
אמן אמן אמן. אפילו כתבתי למעלה בס"ד חח.
תכלס אני מקווה כבר להתחיל לעבוד בסוף החודש וזהו. ואז החיים שלי ישתנו כבר. אני לא יכולה יותר להיות בבית אני משתגעת מזה, משמינה מזה, נעצבת מזה. שונאת את זה. ואז לא יהיה לי זמן לכלום, בטח שלא לחשוב. והמחשבות זה הדבר שהכי הורג אותי.
אבל אם יהיה משהו (ויהיה בעזרת השם ישתבח שמו לעד, שאוהב אותי ורוצה שאני אהיה מאושרת ושתהיה לי זוגיות עם מ.ג), אני אפנה זמן.
אני שרוטה. אבל אופטימית.
"יום השישי:
ויכלו השמים והארץ וכל צבאם: ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה ,
ישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה: ויברך אלהים את יום השביעי
ויקדש אותו, כי בו שבת מכל מלאכתו, אשר ברא אלהים לעשות:"
שבת שלום לכולם ושנשמע רק בשורות טובות אמן.
| |
טוב אז האסטרה שלי איבדה את הבתולין...
האמת? שאתמול בלילה כשחזרתי תכננתי לכתוב פוסט הרבה יותר משמח מזה, אבל באמת שטוב שחיכיתי לבוקר. וכרגע, בפרספקטיבה של יום שלם, קשה לי קצת להתייחס בכל העניין בקלילות וכיף.
The thing is, I had sex last night in the back of a car. Un-fucking-believable.
It's not like I care too much, nor I feel cheap, or contaminated. Just wasted, a little bit.
I really do believe I worth more than a bang on the back-seat.
Even Eli gave me more respect. I'm not sure I'm built for this kind of things. And I do try to look at everything as experiences.
I FUCKING DID HANDSOME VADIM YESTERDAY NIGHT!!!
lol
I have wanted this for a long time, but I'v always imagined it in a more serious way. More respectful. The guy didn't touch me the whole evening, and I really gave him a nice evening yesterday with a visit to the center, we drank beer in a cute pub, then I gave him a tour to טיילת לואי or however you say טיילת.
It was very nice. But during the whole night he never gave me the slightest sign of something beyond. Fuck him.
He also hasn't called, the bustard. Not until just a few minutes ago, making me fell bad. Like, this sort of emptiness I felt after that horrific night with Gal. Damn. Lucky I didn't called V. That would totally be pathetic.
I had this weird dream (as usual) this night.
I dreamt I was driving in the streets of Haifa, in Horev center, the Carmel center and all, and I did this all with my korkinet (???). I'v decided I would drive home on that stupid thing. And as I'm driving, I bump into unpleasant people and situations, but I keep going. At some point I realised I was doing it because my Astra got stuck in the side of the way and so I decided to pull the korkinet out of the back of the car and use it to drive home (wtf?!). However the car broke down near Bat-Galim, and I climbed up to the carmel with the fucking korkinet, instead of turning and returning home.
Anyway, at some point I got to the beach, and I notice I was up a staircase. Up the was kind of a roof, on which were the dorms of some Israeli missile ships. Some of which I knew, and surprisingly enough, some of them were girls! Like it was something new to combine girls as regular missile-ships-fighters.
Anyway, when I neared the edge of the staircase in order to come down it, I decided to leave my korkinet on the side of the staircase. BTW this part of the dream was in day-light. Then I saw Yura (gym). My korkinet then broke down also, it simply fell down the staircase. So Yura suggested to take me home in his car, and I refused in the beginning because I wanted to do the way on my own (probably to burn calories or somoething), but eventually I agreed.
That said, I never in the dream saw myself climbing down the stairs. That's impoortant.
I know how to interpretate this dream. It's a bit of a dig, because I have to explain first WHO is Yura and what does he have to do with taking me in his car, and what a drive in a car symbolizes in a dream, and there's Family Guy on YesComedy now, besides the fact I'm just tired.
To be continued.
| |
חלום שחוזר על עצמו...
שוב חלמתי על צוללות. האמתי שרשמתי כבר פוסט שלם וגמור, ובבת אחת, שטות קטנה שעשיתי על המקלדת בטעות- והכל נחמק. ממש התבאסתי, אבל בא לי לעדכן על זה אז אני אנסה מחדש.
.
כמו שאמרתי, שוב היה לי חלום על צוללות. היו לי כבר כמה חלומות כאלה, בערך מיליון, וחשבתי שזה יעבור ברגע שאני אשתחרר, אבל מסתבר שלא...
.
בכל אופן, בחלום הזה הסתובבתי בב"ח, ברציף, וזה היה שעה כזו של לפני זריחה. 4-5 בבוקר... עוד היה חשוך, לילה, אבל מעט יותר בהיר...
ואני התהלכתי לי על הרציף, והיו איתי עוד אנשים. חלק מהצבא, חלק מהמשפחה, וחלק סתם אנשים שלא קשורים. הייתי ברציף של הצוללות ופתאום אני רואה ארמיה קטנה (או בעצם גדולה?) של 7-8 צוללות מוזרות כאלה, ליד הצוללות שלנו, עוגנות אחת אחרי השנייה. הן נראו מוזר כזה, עם חרטום מחודד, כמו הצוללות הגרמניות האלה, והיה להן סיפון. הבנתי שהן היו שייכות לרומניה, או לטביה או מדינה בלטית אחרת. נגיד רומניות.
.
לא הבנתי כל כך למה הן הגיעו לחיפה ולמה הן עוגנות אצלנו. חשבתי- מילא לעשות איתנו תרגיל, אבל למה כל כך הרבה כלים???
.
וכך אני הולכת לי על הרציף ופתאום, אני רואה כמו בסרט (ככה זה אצלי בחלומות), את אחת הצוללות הזרות מתחמשת, אני ממש רואה אותה מחמשת את הטורפדו בתוך המים, ואז המבט חוזר לעיניים שלי על הרציף- אני רואה שהיא יורה טורפדו לצוללת זרה אחרת (הן כולן נראו זהות), שעגנה כמה מקומות אחריה (היו ביניהן עוד כלים) ופוגעת בה בידיוק.
.
ואז ראיתי שהצוללת הפגועה מתחוררת ומתחילה להתמלא מים, ומשפריצה כזה סילונים של מים, ואז היא פשוט טבעה ושקעה. לא כל כך הבנתי למה זה קרה, אבל אז נודע לי שזה היה חלק מתרגיל של הרומנים (?) לראות אם הטורפדו שלהם עובד כמו שצריך ויכול לפגוע בדיוק במטרה ולהטביע כלי שייט אחר. אבל אז אני זוכרת שחשבתי שאם הם כן יכולים- אז הם יכולים לעשות לנו הרבה נזק פה.. בכל אופן,
.
החלום המשיך.
.
בהמשך המסלול שלי על הרציף, כבר הנץ הבוקר, ואז הגעתי שוב למקום שעגנו בו הצוללות שלנו. היו שם דיי הרבה אנשים, כל מיני, שוב. זה היה נראה כמו מין טיול משפחות שכזה.
.
אחת ה"אטרקציות" הייתה אשכרה להיכנס לאחת הצוללות שלנו וסתם לשבת בפנים. מדליק.
אז נכנסתי, והתיישבתי שם עם המשפחה שלי. אני זוכרת בוודאות את אבא שלי ואת אמא שלי. זה כנראה באמת היה טיול משפחות.
הדבר המיוחד היה, שהצוללת הייתה שקועה לגמרי בתוך המים. והדבר העוד יותר מוזר היה שהיא הייתה גם מלאה במים. הם שמו מערכת מיוחדת כזאת שהופכת את המים לנשימים- כלומר אפשר לנשום בתוך המים. משהו סטייל עולם המים...
נכנסתי פנימה ונשמתי בכיף. ואז התחלתי להסתכל סביבי.. הצוללת הייתה דיי גדולה מבפנים, באופן מפתיע. היה ממש הרבה מקום לכל האנשים שסתם נכנסו לשבת שם ולראות איך זה צוללת מבפנים חח
.
ראיתי שכולם הביאו תיקים כאלה כמו ילקוטים. גם לי היה אחד. ואז אני זוכרת מחשבה מטרידה שהתגנבה למוחי.. מה קורה לכל הדברים שנמצאיםבתוך התיקים? הרי, אומנם אני מוגנת מהמים- יכולה לנשום בתוכם- אבל כל הדברים בתוך התיק בטח נרטבים! ואיכשהו הבנתי שגם הדברים בתוך התיקים מוגנים, אבל זה המשיך להטריד אותי. דאגתי לאייפון 4 שלי.
כלומר, הישן שלי כבר טבע פעם במים, יותר נכון באסלה בקרייה, אבל אחרי שניערתי אותו קצת וייבשתי אותו- הוא שב לפעול כחדש!
ואני כל הזמן חושבת מה יעשו המים לאייפון 4 שלי.. מה יעשה המלח? וכל הסחלה של המי-ב"ח?
ואני מתחילה לחשוב... יש עוד כמה חפצים בתיק שמקיפים את הפלאפון שלי ויכולים להגן עליו קצת... והוא עצמו נמצא בתוך נרתיק משלו... אבל עדיין, לא יכולתי לסבול את המחשבה שאפילו קצת לחות מזיקה תכנס אליו. פשוט יצאתי החוצה מרוב חשש לחיי האייפון היקר שלי.
.
ובחוץ ראיתי שהוא עובד כרגיל ברוך השם, אבל עם הכפתור של הלוק-סקרין הייתה מין אצה מוזרה כזאת... WHATEVER 
.
.
החלום השני שהיה לי הלילה, והוא דיי מרגיש כמו המשך לראשון (נטו בגלל ההרגשה, המיקום וכל השאר לא כל כך נראים כמו המשך)-
.
הייתי בסלון, אמא שלי ישבה בראש השולחן בפינת אוכל. אני עמדתי מאחוריה, עם המחליק שיער, ומשום מה החלקתי לה את השיער. למה? אני לא יודעת. יש לה שיער גלי-מתולתל חמוד שהיא מטפחת והיא אף פעם לא עושה פנים/החלקות. בכל אופן זה מה שעשיתי.
ואז ראיתי שכל קבוצת שיער שהחלקתי- היא פשוט עשתה ממנה צמה! ואז התחוור לי שהיו לה צמות בכל הראש! אבל אני עמלתי קשה להחליק לה את כל השיער ובסוף היא עושה צמות?! זה ייאש אותי קצת...
שאלתי אותה למה היא עושה את זה והיא אמרה לי שזה בכלל שגם ככה זה לא יחזיק מעמד ואני לא אספיק לעשות לה את כל השיער עד שנצטרך לצאת, והיא בכל זאת רוצה משהו מיוחד בשיער, אז היא החליטה ללכת על צמות בכל הראש. כמה מוזר! והכי מוזר שאני ממשיכה להחליק לה קבוצה אחרי קבוצה של שיער, שכל אחת מהן היא לוקחת ועושה ממנה צמה. WEIRD.
.
.
זו לא הפעם הראשונה שאני חרדה לשלומו של האייפון שלי בחלומות.... לפני איזה שבוע וחצי לערך, חלמתי שאני פשוט נופלת כולי לתוך הים. בלב ים, ים עמוק, ואני נרטבת כולי. ועוזרים לי לצאת מהמים למזח, ואני רק חושבת- אבל מה עם הפלאפון שלי?!??!
.
זה לא אומר שאני מוזרה, נכון? רק שאני ממש ממש אוהבת את האייפון שלי....
.
.
לעניין אחר:
.
יכול להיות שיש לי דייט עם ודים החתיך ביום רביעי? הוא התקשר אליי אז, בשבוע שהחלטתי שאני עם ע' ויהי מה, והאמתי שבכוונה לא חזרתי אליו. ידעתי שזה יכול ללכת לכיוון קצת אממ.. לא מתאים עבור מישהי שהחליטה שהיא בקשר ולא רוצה לפזול לצדדים. אבל משסיימתי את הדבר המפגר הזה עם ע', חשבתי...
.
תראו, זאת סכנת נפשות לעשות סקס איתו. הבחור חזר מאפריקה, וזה מסוכן... אני לא מאמינה שהוא התנזר לגמרי... וגם אם הוא הקפיד על קונדום... אבל שווה לראות מה יכול לצאת מזה. אני לא רוצה לכתוב כאן יותר מדיי, ואני לא רוצה לפתח ציפיות, וממש אבל ממש נמאס לי כבר להתאכזב.
.
אני רוצה אהבה. אני יכולה לכתוב עד מחר כמה אני חרמנית וכמה בא לי סקס וזה הכל טוב ונכון. אני הכי רוצה אהבה. לאהוב באמת, למצוא את הבנאדם שאני אוכל לפתוח לו את הלב שלי. זה מה שאני רוצה. כמובן לקבל גם בחזרה כו' וכו'... לא אהבה חד צדדית שוב, כמובן. אבל אני רוצה גם לאהוב! היי! ע' פתח את הלב שלו אליי, אבל אני לא פתחתי לו את שלי! אני כן רוצה לאהוב! אני כן רוצה להרגיש! גם לי מגיע!
.
.
ע' בכלל היה מגעיל. אני מוצאת את עצמי הולכת בבית ומתחילה להתעצבן עליו.
מי משתין ליד הבחורה שהוא יוצא איתה, יומיים עם דלת פתוחה?!?!?! מה נסגר איתו?
והצוואר שלו היה כמה מחוצ'קן ודוחה.. בא לי להקיא לפעמים שאני חושבת על זה.
ואם הוא רק, אבל רק היה מחכה והיינו אולי עושים סקס כמו שצריך.. הרי ההיסוס שלי ניכר גם בו...
עלק. "אני אחכה לך". עלק! הוא יחכה לי
הבחור הודה שאני היחידה שהוא היה איתה. אז אתה תחכה לי?!?! מצחיק. באמת שמצחיק אותי לחשוב שהוא חשב שאני בתולה. או שאני מחכה ל"אחד". ממש ממש ממש אבל מצחיק אותי. איזה תיכוניסט!
.
ועוד יותר- איזה טפשונת אני! למה באמת חשבתי שזה יילך?
כאילו, עוד במועדון. אנחנו לא מכירים אין לי מושג מי אתה. מה אתה נוגע בי ככה? מחבק אותי ככה?? תן לי לרקוד בשקט! זה בסדר שאתה רוצה לרקוד איתי, אבל למה לכפות את עצמך ככה?? ועוד שאתה 1.90 ענק כזה עם ידיים מגושמות כאלה ואתה לא יודע לא לחבק ולא לרקוד. וואאא איזה עצבים אני חוטפת עליו כל פעם שאני נזכרת.
.
גועל גועל, קיצור. אני כבר לא יודעת....
מצד אחד אני לא רוצה להיות סנובית ולברור כל אחד על ההתחלה. אני רוצה כן לתת צ'אנסים (בגבול הסביר כמובן) כדי שאני לא אצא כמי שפוסלת ישר על ההתחלה. אבל אני כל פעם נכווית. באד לאק איי גס.
.
אני באמת לא רוצה לפתח ציפיות לגבי ודים החתיך. אני אשתדל לא לחשוב על זה יותר מדיי. אני אעדכן פה אחרי שאני אדע מה קורה.
הלוואי שיקרה.... הוא אמר שהוא ידבר איתי, וזה כנראה יהיה יום רביעי בערב... הלוואי.
.
נקווה לטוב.
.
יום טוב
| |
הבעיה האמיתית עם גברים גדולים (פיזית)
זה שהם אף פעם לא רוצים להיות למעלה. נדיר, נדייירר שהם מסכימים. יש להם איזו פוביה כנראה שהם ימחצו אותי, או שסתם לא נוח להם.
חבל. אני מעדיפה את זה משאני למעלה. מעצבן אותי לעשות את כל העבודה.
סתם יצא לי לחשוב על זה הבוקר.
ראיתי סטנד אפ, לא זוכרת אפילו מי זה היה, והזכירו את אלי האנה, והופ! עלתה המחשבה!
אני אוהבת שלוקחים לי את השליטה קצת. זה נחמד. אחרת כשאני למעלה אז אני רק מתרכזת בעצמי ו.. זה מפספס את העניין.
בכלל, כל הבוקר ראיתי סטנד אפ. היה מצחיק. בהתחלה ממש קורע, ברמה שאני בוכה מרוב צחוק. ואחר כך... אדיש כזה... ואז נתקלתי בקטע של ה"חבלים". "גם אמא שלך אוכלת חבלים?"- חבל על זה, חבל על זה.
וזה בידיוק מה שע' פעם עשה לי.
"גם אמא שלך פולנייה?" "אוכלת חבלים?"- חבל על זה, חבל על זה.
וכשהוא עשה לי את ידעתי שזה מוכר לי מאיפשהו וידעתי שכבר שמעתי את זה פעם. ואז הבוקר כשראיתי את זה- הבנתי.
וזה הוציא אותו ממש אפס, יענו בשלה. ככה שזה פיצה על זה שראיתי שהוא היה באולטרה עם החברים שלו ביום חמישי.
לא שכזה מעניין לי ת'תחת, אני יכולה לדמיין אותו מתחיל שם עם בנות. מנסה לרקוד איתן עם הידיים המגושמות האלה שלו, כמו שהוא עשה איתי. אני רואה אותו פתאום מגלה עוד בנות. "היי! יש עוד בנות יפות בעולם הזה! היי! וזאתי בטח יותר טובה מא'! היי!"- וואו גילה את אמריקה.
אני בטוחה שמעכשיו כל בחורה חדשה שהוא ייצא איתה הוא רק יחפש איפה היא יותר טובה ממני. בהצלחה זה בערך מה שאני הייתי עושה עם אלי, עד שהבנתי- זה לא ה"טוב או לא טוב", כי יש הרבה יותר טובים ממנו, יפים ממנו, מוצלחים ממנו, רגישים ממנו, גבוהים ממנו... אבל הוא עדיין מזיין יותר טוב אני חופרת חופרת על סקס.. האמתי שאני כל כך חרמנית וכל כך הרבה זמן לא היה לי מישהו נורמלי...
מאז אלי כלומר, מאז מה שעשינו כשזה היה "אסור".
לשם אני לא חוזרת. גם ליורה אני לא אלך, כי בוי, זה ממש זיון ברמת סיכון. הבחור עושה כל מה שזזה. כאילו, מכון לריבוי חיידקי מין. אני חושבת.
באסה קיצר. באסות רצח כמו שנאמר.
ראיתי שאחד החובלים החמודים נפרד מחברה שלו. והם היו זוג ממש יפה. הוא ממש יפה, וחברה שלו לשעבר כוסית על, והם היו איזה שנה וחצי או שנתיים ביחד- ונפרדו. איזה כיף!!! אז לא הכל מחזיק לנצח!
אני דיי רוצה אותו, הוא נראה בנאדם ממש איכותי, נעים כזה, יפה, מוצלח. נראה לי שאנחנו יכולים להתאים ממש.
אבל לכי תתחילי עם מישהו כזה.. שאפילו לא גר באזור שלי. באסות רצח כבר אמרתי?
אתמול הייתה לי שיחה מעניינת עם יגאל. רמזתי לו פה ושם רמיזות, אבל באמת שעדיף שיילך לקיביני. הוא לא מעונין בקשר רציני עכשיו, למה אפילו לנסות!?!??!
אה, וגם הגעתי למסקנה ממש חשובה בזמן שחתכתי סלט לצהרים היום-
הקטע עם גל, זה שלא עמד לו, מהדירה בכרמל- זה ככה:
למה שבנאדם, גבר, שיצא כ-ז-ה מפודח, ירצה להתקשר אליי?! הרי אני התחלתי איתו, הוא אמר מראש שהוא לא מחפש קשר (אחת הסיבות שבסוף, משום מה כן ניסינו לעשות סקס), וגם זה לא הלך איתו- יצא פארש. למה לעזאזל שהוא ירצה לפגוש שוב, או לדבר שוב, עם הבחורה שהוא יצא מפודח לידה?!?!
צודק.
אני מקווה שהוא ישן קצת.
וזהו חברים... נקווה לבשורות טובות. גם ממקום העבודה שהלכתי להתראיין בו, נקווה שהבדיקות דם יצאו בסדר. אני אתקשר יום ראשון לקבוע תור לרופאת נשים כדי שאני אוכל לעשות סקס כמו בנאדם כבר. נקווה שמישהו שאני רוצה ירצה אותי גם... that would be something new.
המשך סופ"ש גשום, חורפי, מלא גשם וברקים ורעמים ותמרות עשן (לא באמת, וממש לא באזור שלי אחרי השריפה הענקית)
אדיוס
| |
אז זהו. זה גמור.
סיימתי עם ע'. אתמול.
נסעתי לבסיס, כדי להיפרד מאנשי המשרד, וגם אורי בא להגיד שלום, ובמקרה, ממש במקרה ראיתי אותו ליד המשרד כשבאתי.
והוא נראה כזה צעירררר גאד. עם המדי א' האלה בלי דרגות אפילו. טוב תכל'ס זה בגלל שהוא עוד לא שם אותן. יהיה לו סמל בקרוב וגם שרוך הדרכה. שיהיה בשעה טובה.
הוא נראה דיי מבואס כשדיברנו. גם ייבשתי אותו קצת, לא בכוונה, עד שישבנו באמת לדבר. כי הוא בא למשרד וכל זה...
היה לי קשה להסביר לו מה הבעיה. הוא גם לא הבין. תכל'ס באמת היה שינוי קיצוני אצלי. לפחות מבחוץ כי מבפנים התהליך היה דיי אחיד. יש פשוט את הנקודה הזאת בכל מערכת יחסים, בהתחלה, של "השאלה" המרכזית. לאן זה הולך. ואצלי זה היה קו אחיד שבאיזשהו שלב המשיך בטבעיות למטה. פשוט לא הראיתי את זה מבחוץ. השיא היה כשיצאנו לסרט. במהלך הערב כבר ידעתי שזה הולך להסתיים בקרוב, ולמחרת כבר הייתי סגורה על זה. כבר הרגשתי אפילו שאני משוחררת ממנו.
היה לי קשה קיצר להסביר לו what went wrong. הוא התקשה להבין.
ואז התגלה לי גם שאני היחידה שהוא היה איתה. נו באמת..
אז אם הוא תוהה מה הבעיה...
לא נורא. הוא יתגבר על זה. אני בטוחה.
(ושאת את הטעויות שלו יעשה עם מישהי אחרת!!)
זה היה בנושא ע' ועכשיו אפשר לומר את זה- מחר זאת הפעם האחרונה שאני אצא מהבית חיילת.
אני נוסעת מחר לראשון, אעביר את הערב עם נשמתי (זה מאוד ירגיע אותי וגם חנצ'ו תהיה אז בכלל), נשמע קצת טיפים על איך כדאי לי לדבר עם האפסנאים ומשק"י המילואים וכן הלאה.. או כך אני מקווה שיהיה בכל אופן. בחיים האלה למדתי שאי אפשר באמת לתכנן שום דבר מראש.
ואז בחמישי אני אסע מהבית שלו לקרייה, אסיים טופס טיולים, אקבל צו שחרור, אסע לתל השומר (בעסה!!! זהירות ריח זיעת חרדים חריף!) ו
אשתחרר.
וויש מי לאק גאיז!
| |
It's starting to repeat itself...
And frankly, I don't mind.
I even asked God today to be with G again. My god...
I'm bad. I'm mean. I'm definitely NOT O.K. I just decide that I broke up with ע. I didn't even shared this decision with him. As if it doesn't involve him.
And the saddest part is, that I'm already looking ahead, I'm already on to the next. I'm awful.
I'm constantly avoiding him in the last couple days. A pretty simple mission with him, I have to say in his favor. I find it difficult to tell him directly that I'm breaking up with him.
And explaining why...
I hope he doesn't want the whole truth.
But the truth is, we're just not transmitting on the same wave. Though saying we're familiar, we want very different things from this relationship, and quite frankly, I don't really know what he is expecting from this relationship. And that makes everything really boring.
There are people in this world that carry this light with them. You can't really explain what is it, but it's a sort oflove and compassion that you barely find in people nowadays. I feel I'm carrying such light.
People feel it in me. Some people, if they're sensitive enough, or if they look deep enough, can see or feel it. That's why I believe that even though I'm not gorgeous, people find me very beautiful and are attracted to me, not just sexually.
I know Eli, for example and even though he's virtually feelingless, did feel it. He knows I have it. He loved me sincerely. But he's emotional handicapped to that prevented him from giving his all self to our relationship. But he acknowledge this light. This love within me and he's attracted to it like a bug to a fire. Like someone that's really cold and he runs to a warm place. I saw it in him when he would get inside me. Even in our last sessions, after we broke up.
He knew to appreciate me. It's funny, what I'm going to say, but the guy respected my vagina. Don't laugh.
The dude loved me so much, he enjoyed a great deal going down on me. He kissed me there and loved me there and every moment he was there filled him with comfort.
And he's not the only one.
However, some guys don't see it that way. They see me not for who I really am. They see a young woman/girl who's good looking, smart. She's also smart and fun and has great personality. It's worth to go out with her! Let's start a relationship! They can even fall in love with me without seeing who I really am. And I'm always showing my everything. I'm not faking anything.
But only a few know to look deeper.
ע doesn't know. He, for example, doesn't respect my "whispering eye" It could be because he's young, but I think it's simply because he doesn't know how to look.
He looks straight ahead all the time. I have to intentionally point his attention to stuff he's just too blind to notice himself! I figured it out pretty much on our first date when he took a fucking GPS to get to me (a turn off by itself),and got lost for an hour till he found where I live! Awful! Yes, it happened to me too, but I'm a woman. He's supposed to be not only a man, but a חובל also. Like, wtf?
And it went on that evening when he incoherently kissed me at the pub, regardless of all my non-verbal signs for him to stop. And he kisses awfully. WAY too much saliva. And it's not getting any better. Like, at that evening it was a disaster, and very embarrassing. But as we kissed in the next few dates, it became discusting. Like, dude! How much saliva do you produce? Have you ever thought of spitting into lake Kinneret?
He's not for me.
You know, a few days ago I laid in my bed and thought. About everything. About who I am and what I do with my life. Thought a little bit about my history and my demands from life.
I concluded that in the whole world, there's really no one like me. I'm like no other. I'm unique. I know every person is unique, and everyone's special, but I am, really, different.
Don't think I'm narcissist or something, 'cause quite frankly I usually underrate myself. I just feeldifferent sometimes, and it's not an easy thing. But that's also what makes me special.
I just want to find that guy that could appreciate and see that. And accept that and love that about me. And I want him to worth me too. If God is listenning... I'm sure it knows what I want.
Love you all. Good night.
| |
יותר מדיי כותרות יכולות להתאים היום...
1) מהיום אני מתחילה לדאוג לגוף שלי.
זהו סיימנו עם הדיאטות, ההרעבות, היחס הרע שנתתי לגוף. גמרנו. מהגיוס אני רק מנסה לחסוך מעצמי, והגוף לא טיפש. לא הצלחתי להרזות את מה שהשמנתי בגיוס. 10 קילו שנשארו. אני שוקלת 55-56 וזה לא זז יותר. וזהו. וככל שאני מאמצת את הגוף ב5-6 אימונים קשים בשבוע, מגבילה את עצמי למקסימום 1000 קלוריות ביום ומנסה לחזור לאנורקסיה - אני רק נשברת יותר ואוגרת יותר ועושה יותר ויותר נזק לגוף שלי. וחבל. כי הוא מעוצב יפה, יש פשוט המון שומן שמכסה.
מהיום אני לא אמנע מהגוף שלי אוכל אם אני רעבה. לא אמנע ממנו יותר פחממות ולחם ופסטה ושומנים. ואם בא לי גלידה, עוגה, בירה, או פאקינג קצת שמן זית בסלט- אני לא אעצור את עצמי.
הסוף לתחליפים- גלונים של דיאט קולה/נסטי/פנטה/ מסטיקים/ סוכריות דיאט, דיאט דיאט דיאט דייייי חלאס.
רק אוכל אמיתי.
והשינוי המשמעותי הראשון יהיה- לרדת ל3-4 אימונים בשבוע. והשבוע אולי בכלל לא? הייתי אתמול... אולי חמישי ושישי... נראה.
2) כל הציוד כבר בתוך הקיטבג.
היום נסעתי לקרייה להתחיל טופס טיולים. הרגשתי ממש רע בגלל זה בבוקר. פשוט לא רציתי לסוע למקום המסריח הזה. לא רציתי לראות אף אחד מהאנשים, ובטח ובטח שלא את המפקד המזדיין שלי. כלומר- השמן מאוד שלי. להזדיין בשבילו זה נראה לי קצת בעייה, בהתחשב בגודל- של הגוף- צריך להיות ממש חזק כדי להרים את כל הבטן הזאת ולמצוא את ה- זה מביא אותי לעוד דבר עם גודל בעייתי אצלו. הרי רק חרא עם זין קטן יכול להיות כזה בן זונה.
ב-ק-י-צ-ו-ר, כל הדברים כבר בתוך הקיטבג. זה היה כל כך מיותר לסוע היום, סעומו. מחר גם ככה אני צריכה להיות שם שוב. בשביל השתייה וכל זה. איזה בולשיט בחיי. כל הצבא הזה. פשוט זיון שכל אחד גדול.
3) אני אשכרה במחשבות על לחתוך.
וזה ממש לא בסדר מצידי.כי נראה לי שהוא אוהב אותי. אבל לא יודעת. הוא ממש י-ל-ד. ואתמול גם הוציאו אותו/ הוא הוציא את עצמו מהקורס. וזה גורם לי לחשוב- אולי הבנאדם קוויטר? אבל הוא לא קוויטר, כי גם בפעם הראשונה שהוא התחיל את הקורס, ואחרי השלב הבסיסי הוציאו אותו לשהיות- הוא ניסה להתנדב שוב. אבל הוא שוב לא הצליח לעבור לשלב המתקדם. ז"א - אולי הוא . הוא מה? לא מתאים לחובלים? אז מה, זה פוסל אותו? - אני מדברת שטויות.
אבל באמת שהקטע שאני הכי חוששת ממנו (חוץ מלאבד את הפאסון של חבר קצין- פחח), זה שהוא יהיה הרבה בבית. הוא עבר שליש מהשירות שלו. מה יכולים לשים אותו עכשיו? אם הוא יהיה חפ"ש ויעשה יומיות אני אמות. הלוואי שיהיה מפקד. שייצא לקמ"ב ויפקד על קורס. זה יעשה ממנו בנאדם, יבגר אותו קצת, ייתן לו קצת יותר בטחון ואחריות. הלוואי שהוא ייצא לקמ"ב. אמן.
אבל אם זה יישאר ככה, ו, רחמנא ליצלן, אני אצטרך לראות אותו כמה פעמים בשבוע- אני לא אעמוד בזה. אני אחתוך. באמת.
או שאני אמשוך את זה עד שאני אעבור למרכז. אבל רציני... אני מתחילה לסגת קצת אחורה.
אני מקווה שאני לא עושה טעות. בהתחלה אני תמיד מבליגה קצת על קטעים שלא כל כך מוצאים חן בעיניי. מחכה קצת במקום לחתוך. עם אלי זה השתלם בהחלט, השאלה מה יהיה עם ע'...
| |
ו... ערבנו את מבחן המשפחה בהצלחה!!
ישנתי אצלו בסופ"ש. שעה! שעה ורבע האמתי עד שהגעתי אליו (עם הGPS- מסתבר שמחשבים לא מבינים מה זה 'סגור לחרדים בלבד' אממ סליחה 'סגור בשבתות וחגים'). כוסעומו.
לא נורא, אני מאמינה שזה סימן טוב. גם לאלי לקח שנה להגיע, בפעם הראשונה שניסיתי להגיע אליו, והוא גם בפאקינג עיר שלי!, ואז היינו יחד 7 חודשים.
וגם לע' עצמו לקח הרבה זמן יחסית להגיע אליי בפעם הראשונה. חחחחח.
אז בקטנהה..
ואז הגעתי אליו, ופגשתי את כולם, הפעם גם את אבא שלו, והם מקסימים! איזה כיף! אכלנו ערב ביחד והיה ממש נחמד.
אחר כך היינו קצת בחדר, יצאנו, היו כמה הרפתקאות בדרך, חזרנו הבייתה, ונשארתי לישון
היה מדהים..
לא הלכנו all the way, though
We tried, but I was too scared (pregnancy not first-time enxiety lol) so we stopped. However even the smallest step brought us intimacy and that was a bless. The whole evening and morning afterwards was amazing, flowing easily, fun. I can't wait to have full sex with him. It would probably be great. I might actually fall inlove with him, can you believe??
The whole experience felt so familiar, not in the meaning of 'already known', but in the meaning it felt natural and known like it was my own house, my own place. Even hugging ע felt a bit like hugging my brother, in a good way, not deviantly.
I came home on Saturday morning, glowing with some sort of halo preserved only for experiences that go as a want them to. When it feels like success.
Lucky me, lucky me he barely goes out. Lucky me I don't have to fake anything. Honestly, if I could meet him every day I would cut out. I wouldn't be able to cope with that.
That said, I can't wait to see him again. I have this little hope in my heart that he stays the next weekend, and maybe come to my house the weekend after, or two weeks after, since I want him to meet my brother, and if possible- his girlfriend.
I'm kinda anxious about him meeting my friends. I'm a little ashamed of them, and I know he wouldn't get along with them. They are so much older than him, like.
So I don't know... I might arrange a date with Shmulik, if he's available. I could reach him lately, and I really don't know what's going on with him, and frankly, I think he might me hurt by me. Like, I'm changing my Facebook status, and my BFF doesn't even know I met anyone?!?!
But seriously, I couldn't reach him.
That said, there's another issue I'm not sure about. How do I tell ע about my eating disorder? Do I tell him? Do I leave it? I'm clueless.
לצערי אני צריכה לסוע מחר ומחרתיים לבסיס- לא לזה שאני אוהבת, אלא לקריה, למחוז הגועל נפש. הו וול. מחר ומחרתיים. לפחות זה בשביל הטופס טיולים....
| |
I finally found you, my missing puzzle piece
I'm complete!
Let's go all the way tonight, no regrets, just love. We can dance until we die, you & I - we'll be young forever!
טוב אז האמת שלא באמת.. כלומר, אולי, אבל סתם התחשק לי נורא לכתוב את הליריקס הזה ואני כבר לא כל כך יכולה לעשות את זה בסטטוס בפייסבוק שלי, במיוחד לא אחרי שהוספתי את אחותו לחברים...
אבל היי! לפחות ראיתי עוד כמה תמונות שלו (אצלה) שלא ראיתי לפני! אני אשכרה מתגעגעת אליו.
אני עדיין במחשבות כל הזמן.. כאילו אני הולכת להתחתן איתו או משהו, מה נסגר? אבל עדיין.. אני נזהרת יותר מלהפתח כל כך מהר בפני מישהו.. אחרי מה שהיה עם אלי. שנפתחתי בפניו, וכן נכנסנו לקשר רציני, אבל כל העת זה היה נראה כאילו הוא בכלל לא רואה אותי וזה לא משנה כמה אני אספר ואשתף- זה לא יזיז לו.
דיברתי על זה עם הילה האמתי.. אני מתלבטת בכלל איך ואם לספר לו על ההפרעת אכילה. כאילו אם אני אשמור את המידע הזה לעצמי זה פשוט ייעלם ואני אפתח איזו אני אחרת שאין לה שום קשר לזה...
המסקנה שלי, אגב, מכל העניין זה- ואללה איזה חבר חתיך יש לי. הוא נראה כל כך טוב!! והוא כ-ז-ה נשמה.. יא אללה.. מותק, מקסים! אני חושבת שגם מאוהב, כבר...
קצת קשה לי להפתח אליו, זה נכון... אבל אני אשתדל לשנות את זה..
יש רק בעיה קטנה. עד שאני משתחררת והולכת לרופאת נשים שלי בקופת חולים, אנחנו לא יכולים לעשות כלום. כלומר, אפשר לעשות הרבה, אבל לא all the way.
אני לא מוגנת.. איזה באסה =/
אני יודעת שאי אפשר לפתוח את הלב לגמרי בלי זה, גם מבחינתי וגם מבחינתו.. אני מקווה לסדר את העניין הזה כמה שיותר מהר.
וכאן שוב נכנס העניין שלמזלי, הוא בקורס עם ממש מעט יציאות..
עדכון:
והאמת היא, שהייתה לנו אחלה חוויה שלשום בערב, כשהוא היה אצלי...
הוא בא כזה בערב, אחרי הלייזר, והלכנו קצת לטיילת.. אח"כ נעשה ממש קר אז באנו אליי, הראיתי לו כזה את הבית בקטנה, כי אחי ישן (אמא לא בבית בנתיים) ואז יצאנו למרפסת... והתמזמזנו -סורי, חחחחחחחחחחחחח איזה מילה ישנה!!- על אחד הכסאות שיזוף והיה כזה יפה וכיף... מול הנוף המהמם של מפרץ חיפה וכל האורות... וכל השכנים... מזל שהיה לילה :) וקיצר היה ממש כיף.
ואז, בפעם השנייה באותו הערב, הוא שואל אותי, בשיא החמודיות- "גם את מרגישה את זה כאן? (מצביע על החזה), קצת בלב?"
יואוווווווווו איזה מתוק! רציתי למות! והאמת שלא כל כך עדיין... זה בא... יש התרגשות, ואני ממש רוצה אותו, אבל זה יגיע בשלבים לתוך הלב עצמו ממש.. אבל זה כזה חמוד מצידו להגיד דבר כזה! אני גם משום מה לא פוחדת לפגוע בו כי אני יודעת שאני כן רוצה משהו מעבר איתו, אז גם אם זה לא יילך, זה לא יסתיים כל כך מהר...
אני מרגישה חולה. אני חושבת שהגיע הזמן שגם אני אדבק מכל החיידקיאדה שהולכת סביבי, לא?
כאילו, סתם כואב לי הגרון ויש לי כל הזמן כאב ראש מוזר כזה... כאילו מחזור אבל לא. היה לי לפני שבוע.
איזה דרך להתחיל את
החפש"ש!!!!!!!!!!!!
| |
אני אמורה להינות מכל זה!
ואני לא! וזה מעצבן אותי ואני צריכה להזכיר לעצמי במודע שכל זה אמור להיות כיף! אווווף!
היום יום קצת עמוס. יש לי הילה ב3 וב8 וחצי לייזר. תכננתי לצאת ישר לפגישה עם הילה אבל אז ע' התקשר ואמר שהוא בחופש גם היום ומחר (וואט?! אחי, אתה לא נמצא בקורס הכי נטחן בערך? למה אתה כל כך הרבה בבית??)- אז אנחנו ניפגש. כי הוא לא יצא שבת וכי הוא באמת לא יוצא יותר מידיי בדר"כ.
אבל- אני צריכה להוציא שפם, והתעצלתי כל הסופ"ש, לכן זה יקרה עכשיו (איך שאני מסיימת את המרק 10 הזה).
אחרי הילה (אני כבר לבושה למכון כדי לחסוך בזמן) אני אלך להתאמן. נאמר אני מגיעה ב6-6וחצי הבייתה, ב8 אני יוצאת שוב. אסיים עם הלייזר ואז להיפגש עם עומר... ואין לי מושג איך זה יילך.. מה, הוא שוב יבוא עד אליי? זה רחוק לו... ומחר אני קמה ב6..
קיצר אני לא יודעת מה יהיה. גם ממש כואב לי אחרי טיפול וזה לא כזה נעים להסובב ככה...
ובכלל אני מרגישה את הכל כעול וזה קצת מדכא אותי.. אני באמת אמורה להינות מהכל עכשיו. יום שלישי אני מתחפששת. כאילו.
וגם...
אני גם לא רוצה לעשות את מה שעשיתי עם אלי. לבטל את עצמי בשביל הבן זוג. אני מבינה שהוא בקושי יוצא (למרות שהוא לא ממש הוכיח את זה עד כה), אבל לכמה שניות עוד עלו בי הרהורי שינוי-לו"ז להיום על מנת שנוכל להיפגש כמו בני אדם. כאילו, שבוע שעבר היה ממש כיף כשבאתי אליו הבייתה ישר מהבסיס..
והיום לצאת לדייט דייט.. אני קצת כזה חוששת.. אוף! אני רוצה להיות איתו בקשר וכן לנסות לבנות כאן משהו רציני, אבל אני לא רוצה להשתעמם בדרך.. אני לא רוצה שזה יבוא לי בלי חשק. אני רוצה לרצות אותו ולאהוב אותו ולהתגעגע ולפנטז רק עליו אבל אני לא רוצה שזה יהיה פתטי מצד אחד, ומצד שני אני לא רוצה להפוך שוב לסמרטוט. לא רוצה להרגיל אותו שוב מהתחלה שהכל כזה קל איתי, ושאני מוותרת בקלות על הדברים שלי בשבילו.
ודווקא מזל שיש לי הילה היום. אני אחפור לה על זה קצת, אספר לה על ה"חבר" החדש שלי. ישר אמא שלי קוראת לו חבר. אנחנו לא יוצאים שבוע ו- "החבר שלה". נו שיהיה.
נקווה לטוב, להתראות
| |
I should be so lucky
Like, seriously, if I hadn't met O, I would totally be excited about that call from Vadim. But I'm not. I got think about it today. I really had a little crash on him back at the time. And besides, calling me and asking me out for a beer and "catching up" does sound a little bit like a booty-call. And since when do I turned down to sex? And this one is a quality booty-call.
However I don't care, it doesn't interest me, I seem to be quite indifferent. And I am horny, as usual.
Weird.
I wish Shmulik came home this weekend. I miss him, and could use a good talk. I wanna tell him about O. I want to have that sex conversation with me, like always. Instead I tried to do that with Vadim (from the office), but it's not even close! He's so shy! Bummer.
I love talking with Shmuel, I love this person. And I'm sure he'd be happy for me.
I had a dream. I should convert to Hebrew for this one.
אז ככה,
יש לי חלומות מגוונים וטובים ומציאותיים ומרגשים. במיוחד כשישנתי אצל אמא שלי במיטה בזמן שהיא הייתה בחו"ל, חלמתי חלומות שהיו באמת לא מהעולם הזה.
מאז אני סוגרת את הדלת בלילה, זה מסנן את רעשי הבית וככה השינה שלי הרבה יותר עמוקה והחלומות הרבה יותר טובים.
האו-אבר,
עוד לא קרה לי להתחיל לחלום כל בנאדם כל כך מהר. אבל זה קרה.
חלמתי שע' בא אליי עם המאזדה 6 החדשה שלהם, ואנחנו הולכים לאיזה אירוע משפחתי עם המשפחה שלו. זה הרגיש יותר אירוע כזה של משפחה מורחבת או מושב כזה.. לא יודעת. בכל אופן זה היה אני והמשפחה שלו או מה שזה לא יהיה, והיו גם כמה אנשים צבא וכאלה. וזה היה מפגש לרגל חג יהודי כלשהו- בהמשך גיליתי מה.
והוא החנה את המזדה איפה שאנחנו מחנים את האסטרה, ליד החלון של אחד השכנים אצלנו שמנסה להתחיל איתי (נראה ממש ממש טוב +++ אבל גדול מדיי). ואז אנחנו מתנשקים כזה והכל... ולא נעים לי כי אני פוחדת שיראו ושהשכן יראה. משום מה, נשארתי בלי חולצה, ובלי חזייה. והשכן עבר כזה עם הכלב וניסיתי להסוות את עצמי (השתמשתי בחלק הכי ארוך בגוף שלי- השיער) אבל הוא ניחש שזאת אני... ואז כבר הגיע האוטו עם שאר בני המשפחה הקרובה שלו, אז התלבשנו מהר כזה ומיהרנו אחריהם לסעודה.
ואז הגענו ונכנסנו כדי לתפוס את השולחן שלנו, וכולם כזה אמרו לאבא שלו שחיכו רק לו והם כבר מתים מרעב. ואז אבא שלו עלה לברך- ואז הבנתי שזה לא חג בכלל- זה היה שבת.
"סברי מרנן" -"חיים"
"ביום השישי ויכולו השמים וכל צבאם..." ועשינו קידוש והכל עם המשפחה שלו. ואני זוכרת את אחותו בבירור. וגם את אחיו ואת אמא שלו ואת אבא שלו, למרות שאותו לא פגשתי באופן אישי.
איזה מוזר. מעניין מה אומר לחלום על קידוש של שבת. ניסיתי להסתכל בספרים של אמא אבל לא כתוב על זה יותר מדיי.
גם כן בררות כל הקבליסטים האלה. עושים ספר שלם על פירושי חלום לפי הקבלה, אבל פירוש לחלום על שבת (!!!) אין להם. פיפי עליהם.
אני ממש ממש רוצה שזה יילך איתו... נראה לי שהוא דיי מאוהב בי אני רוצה גם להתאהב בו.. אני רק פוחדת לפעמים כזה שלא יהיה לנו על מה לדבר, למרות שבנתיים ממש כיף לנו ביחד.
היה מזה כיף היום במשרד! עם ודים. היו צחוקים והייתה אוירה טובה כזאת... וע' כזה חמווווווודדדדדדדדד
הלכתי לטקס קבלת סיכה והחלפת צ'ונגיות לצוערים. חשבתי אני אראה אותו שם. אבל הוא מקבל את הפס הנוסף רק שבוע הבא כי יש לו איזה מבחן להשלים או שקר כלשהו. איזה קקי. קיצר לא הבנתי איפה הוא עד שודים מתקשר אליי ואומר לי שהוא בא ושאני אחזור למשרד. אז חזרתי. לא הספקתי אפילו לראות את ניסים חח.
אז דיברנו קצת וקצת פחדתי שהוא נישק אותי כי הדבר האחרון שאני רוצה זה שהוא יעוף מהקורס בגללי.
אז הוא נכנס כזה למחסן ודיברנו קצת.. ואז הוא כבר היה צריך לחזור למתחם שלהם, ורצוי לפני שייגמר הטקס.
אבל הוא כ-זהההה חמווווווודדדד.. אח"כ ודים אמר לי כזה שכשהוא נכנס הוא כזה התרגש ושאל איפה אני ואמר איזה באסה שאני לא שם ואז הוא שאל אם אני מדברת עליו לפעמים. איזה מאמיייייייי יא אללה.
הוא סוגר את השבת. איזה באסה. יש להם איזה טיול של סיום שלב או משהו. 
ואני שבוע הבא מתחפששת, וביטלו לי את השבת שהייתי צריכה לסגור שבוע הבא!! ווייפיי!!
שיהיה לנו סופ"ש נעים
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
