הבהרה: פוסט זה מתייחס אליי בלבד ואני כותבת אותו מתוך שעמום מופלג. בפוסט זה אתייחס להתאמת מזלות אליי לפי ניתוח אסטרולוגי שעשו לי, לפי מפה מדויקת. אין פה מידע שיכול לעזור לעוד אנשים חוץ ממני, אלא אם מעניין אתכם לדעת מי מתאים לי ומי לא.

אני ובן מזל טלה: 7

פה לא צפויים רגעי שעמום. הטלה מתלהב ממך ויחד תהיו זוג טוב ומוצלח. לשניכם יחד ראש משוגע, אתם יכולים יחד להיות ממש סכנה לסביבה.

הממ... אף פעם לא הייתי עם טלה... י' טלה, ואכן השיחות שלנו זורמות ויש על מה לדבר, אבל לא התפתח כלום. יותר טוב. לעומת זאת אמא שלי טלה ואיתה הקשר מ=ע=ו=ל=ה.

אני ובן מזל שור: 3

[חחח ע']

השור מחפש נוחות, ואילו את רצה ומתרוצצת וקצת ילדותית... אז קשה לו להבין אותך ואת משתעממת, בקיצור- זה לא ממש מתאים.

You don't say... אכן ההתנסות שלי בקשר זוגי עם שור היה מאכזב... ומשעמם מאוד. למזלי אין לי שור במשפחה. המפקד הזין שלי היה שור... ומ=מ=ש לא הסתדרנו...

אני ובן מזל תאומים: 5

אתם דומים: ממהרים, מתלהבים, בקלות מתאהבים והרומן ממש היסטרי, אבל די מהר משתעממים. לא מתאים לכם כל כך להיות המון שנים ביחד.

תכלס. הייתי עם איליה איזה חצי שנה בערך, והוא תאומים, וזה בכלל לא הלך. כלומר, אני לא כזה התאהבתי בו.. אני עדין חושבת שהוא פספוס, אבל בקטנהה.. אבל משום מה אני ותאומים אחרים לאו דווקא מסתדרים כל כך טוב... משום מה כל תאומים שאני פוגשת נראה לי שקוע ברעיונות ובתחומי עניין שזרים לי. מוזר.

אני ובן מזל סרטן: 2

[אוי ווי..]

את רוצה מישהו שידאג לך, קצת כמו אבא... הסרטן דווקא אוהב לטפל. זה "כאילו" מתאים, אבל בדרך כלל זה לא עובד...

חהחהחה! אבא שלי סרטן, ואנחנו כ=ל כ=ך לא מסתדרים שזה מצחיק. אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני ודיי דומים אחד לשני, לפחות בתגובות שלנו, אבל פשוט לא מסתדרים אחד עם השני שזה מדהים. איזה מדליק זה אסטרולוגיה!

אני ובן מזל אריה: 9

[וואו!..]

יחד אתם מגלים את האהבה, וזה נפלא! המון התלהבות, שמחה והנאה. כיף לכם יחד, אתם מבלים, צוחקים ומשתעשעים.

ואללה נכון! אני ואריות מסתדרים ממש טוב, שמול אריה, והיה פחות או יותר ההתנסות המינית הראשונה שלי... יש עוד כמה אריות בחיים שלי, אחד מהם מציק ואחד חמוד... אבל כולם נראה נמשכים אליי מאוד...

אני ובן מזל בתולה : 9

[amazing! m.g]

אולי לא עכשיו (הספר נכתב עליי בסיום היסודי(!!!)), אבל כשתהיו יותר גדולים, תתאימו את ובן מזל בתולה, כמו יד לכפפה... הוא משלים אותך, כזה בוגר וחכם, ויהיה מאוד מעניין להיות איתו...

אמן אמן אמן הלוואי הלוואי הלוואי... חח זה דיי נכון,למרות שתכלס אין לי בתולה משמעותי בחיים שלי... אני מאוד מקווה שיהיה בעזרת השם ישתבח שמו לעד.. יאללה לא להרחיב.

את ובן מזל מאזניים: 8

את בן מאזניים את מצחיקה המון, והוא נהנה ממך וגם מאזן אותך. יחד זה עשוי להראות ממש טוב.

וול, אין לי מאזניים משמעותי בחיים. אבל אלה שאני כן מכירה, דיי משעממים אותי...

את ובן מזל עקרב: 6

אתם נמשכים זו לזה חזק חזק (tell me about it- michael, dor, and so on...) , אבל לא כל כך מסתדרים, לא ממש מוצאים שפה משותפת (נכון) וקצת לא מתאימים...

ותכלס, זה נכון. כמעט כל עקרב שאני מכירה, אני מוצאת אותו סקסי ברמות. אבל תכלס הם כאלה.. בוקים. לא מצליחה לחדור אותם. לא באמת, לא יודעת אם יש באמת משהו שם...

את ובן מזל קשת: 7

את והקשת משגעים את כולם, דלוקים זה על זה- אש גדולה. ביחד אתם מאוד תוססים, אבל אחרי זמן מה קשה לכם להתמיד ביחסים.

ככה, זוגיות עם קשת עוד לא הייתה לי באמת. יצאתי עם איזה קשת פעם, אבל זה לא הלך...

אחי הגדול קשת, וכן אנחנו מסתדרים ודיי פיזיים (הוא עושה לי מסג' ולהיפך, לפעמים דיגי ביחד כשאנחנו רואים טלויזיה וכאלה..), אבל ברגע שאנחנו רבים- השם ישמור. כן כן אותו שם שייתן לי את מ.ג. הוא יכול להטריף אותו, ואני אותו. אנחנו מתלהטים מהר, צועקים מהר, לפעמים מגיעים למילים קשות... אני חושבת שעדיף לי להתרחק מקשתים.

את ובן מזל גדי: 4

בן גדי שמרן (אלי? שמרן?) ואילו את פרועה (הכינוי שהוא נתן לי היה "בייבי ספונטנית בקטע של לצחוק עליי...)... הוא סגור (אמת) ואת פתוחה (נכון). בדרך כלל אתם רבים המון (הוא פוגע בי ואני כועסת ובסוף עושה כאילו הכל בסדר רק בשביל שהוא יסכים לעשות איתי מייק-אפ-סקס והוא יפסיק להתעלם ממני), וכדי להצליח בקשר עליכם להשקיע בגדול. נכון מאוד. וזה לא הלך בסופו של דבר...וגם עם גל זה לא הלך.. קיצר עדיף שאני אתרחק מגדיים למרות שהם דיי מושכים אותי חיצונית,  לרוב.

את ובן מזל דלי: 9

פה צפוי זיווג משמים- שניכם חכמים וגם פתוחים ואוהבים להשתולל. כדאי לכם להשקיע בקשר, יהיה לכם כיף ותעשו המון חיים, אולי קצת יותר מדיי לפעמים... כן כן החברה הכי טובה שלי והפגיעה המשמעותית ביותר בחיים שלי היא דלי. ואכן כל הדליים מרתקים אותי. אנשים חכמים ומבריקים ומקוריים, וזה כיף איתם.

אני ובן מזל דגים: 8 

[כפרעלארז שלי]

הדג מושך אותך עמוק אל תוך העולם שלו, המיוחד והשונה. את רוצה לנסות כל דבר וקצת לא יודעת איך לשמור מקום לעצמך.

חיים שלייייייי אני אוהבת אותווווווווווו. כן כן דגיגים הם אנשים מיוחדים ואני אכן נמשכת להרבה דגיגים. אמן יבוא לי אחד כזה...

כדגכ

מי שממש ממש מתאים לך הוא בן מזל דלי עם יסוד אויר חזק. כאן תיתכן אהבה גדולה והמון עניין- בראש, בלב, וגם בגוף... משיכה גדולה תקשורת מצוינת. שניכם כאלה חכמים וזה נפלא.

מי שגם מתאים לך במיוחד הוא בן בתולה עם יסוד אויר חזק (פליייז..??) 

אתם שונים וזה טוב לאהבה-  הוא מבגר אותך, ואת מרככת ומשחררת אותו...

נו אלוהים יקר. מה תגיד על זה??

אבל מי שממש אינו מתאים לך הוא סרטן עם הרבה מים במפה (חח אבאל'ה...). את זה את פשוט לא תביני לעולם. יש לו יותר מדיי מצבי רוח בשבילך ויהיה לכם קשה להחזיק מעמד יחד... תכלס.

מעניין. ודיי נכון...

טוב זה לא סתם אסטרולוגיה של העמוד האחורי בעיתון, זה ספר שנכתב על פי פענוח מפת האסטרולוגיה האישית שלי, עפ"י תאריך, שעה ומקום הלידה.. מעניין.

שמעו, הבלוג הזה לא פוליטי, אבל אחרי אתמול אני מרגישה שאני חייבת לבטא משהו, שיושב אצלי כבר דיי הרבה זמן.

אני מדברת על מהדורת החדשות אתמול, שבה הראו את הפרק בMTV שבו מנחה של הערוץ (ערוץ אמנם בריטי- האמירות האיסלמים של בריטניה) פורץ למכוניות בשטח ישראל, יחד עם פלסטיני "מסכן" מהשטחים. הוא כמובן עושה את זה בשביל חלפים (חח אלא מה!?) אבל הסיבה עוד יותר מפתיעה, או במקרה שלי- מרגיזה. זה בגלל שישראל האכזרית אוסרת ייבוא של חלפי מכוניות מרוץ לשטחים.

אקסקיוז מי..?? למה הממשלה שלנו מתירה ייבוא כזה לישראל? כאילו שהמרוצים בארץ חוקיים..

אבל כל זה לא רלוונטי. מה שיותר מתמיהה אותי, הוא איך ייתכן שפלסטיני "מסכן", שכל חייו חי בעוני וברעב, שאין לו אפילו חשמל בבית, או מים, או סיוע כלכלי ממדינת ישראל, מסוגל להיות מוטרד דווקא מכך שלא מתאפשרת לו נהיגה ספורטיבית.

על מי אתם מנסים לעבוד? זה רק מראה כמה העולם צבוע. כמה השנאה מעוורת אותם.

בגלל זה אגב, אהדתי את גרמניה בגלוי המונדיאל. הידידה היחידה בערך של ישראל שנשארה בעולם. כל השאר שונאים אותנו שנאת מוות, האנטישמיות זה כבר לא של הרייך הגרמני בלבד. האיסלם מצליח לעוור את העולם, והשקרנים המוסלמים מצליחים להסית מדינות שלמות, ארגונים שלמים, וציבור עצום נגדנו.

כל זה הביא אותי למחשבה היום. למה בעצם יש לנו זכות פה?

ניתן להתחיל בטיעון שלמעשה גם לערבים אין זכות פה, כי, תכלס איפה תמצאו בארץ בחפירות מטבעות של מדינה פלסטינית שהייתה פה? לעומת זאת תמצאו המון שרידים עבריים עתיקים בארץ. אבל זה לא כל כך רלוונטי לדעתי.

עוד ניתן להמשיך לומר- למה דווקא פה? למה לא אוגנדה?

ככה. שימו לב שכל ההיסטוריה היהודית מלאה בסיפורים על איך העם שלנו היה תלוש, אחרי חורבן בית שני. העם היהודי נדד בגולה במשך אלפי שנים, תלוש, בלי קשר "דם" לאדמה שבו שהה. ועוד יותר חשוב מכך, כל כמה זמן, כשהיהודים היו הכי פגיעים במדינות הנכר, קם איזשהו צורר, וניסה להשמיד אותנו.

אפשר למנות את המן וכו' וכו', אבל למעשה האנטישמיות תמיד הרימה ראש. תמיד רצחו יהודים. סילבסטר, anyone?

זה לא שבאמת יש לנו מקום בתור אומה בקרב עם אחר.

השיר כמובן היה בגרמניה הנאצית. רצח העם השיטתי כמעט והצליח. לבסוף סיימנו כאן. 

אז עוד פעם- למה דווקא כאן?

למה לא? איזה עוד מקום יש לנו? כל פיסת אדמה אחרת כבר שייכת לעם אחר. הרצועה הקטנה שלנו במזרח התיכון לא הייתה חשובה למישהו. סתם קולוניה בריטית, כמו קולוניות אחרות. דריסת הרגל של הבריטים בישראל, "פלסטין", או איך שלא קראו לזה, הייתה משיקולים פוליטיים בלבד של שליטה בזירה המזרח-תיכונית.

עובדה, יש את הצהרת בלפור.

סופו של דבר, אנחנו ירשנו את המדינה הזאת. המנדט הבריטי סיים את תוקפו בחבל הארץ שלנו, ואנחנו לקחנו אותה.

זה שהעם הערבי היה טיפש כדי לוותר על ההסכם שהיה נותן לו 60% מהמדינה- בעיה שלהם! לא אשמתי שהם מזיינים עזים והולד יוצא עם מוח מעוות.

אגב, תסלחו לי אם אני טועה מעט בפרטים לגבי האחוזים- בכל זאת עברו כמה שנים מאז הבגרות בהיסטוריה.

בכל אופן, אנחנו נלחמנו על המדינה שלנו, נהרגנו בשבילה, ואנחנו לא כאן, פתאום, יש מאין.

העם היהודי השתרש כבר במדינת ישראל. אנחנו פה כדי להישאר. זה לא שפתאום הגענו וכבשנו שטחים ואנחנו לא שייכים. יש לנו היסטוריה פה.

הערבים ראו כי טוב- ואללה יש פוטנציאל למקום- שלנו! לרגע לא חשבו להקים פה מדינה לולא היהודים היו מגיעים לפה. הרצון שלהם במדינה שלנו נובע משנאה בעיקר אם לא לחלוטין. שכמובן נשלטת ע"י ההסתה האילסמית הקיצונית.

לאן נלך? 

אפשר להתחיל שוב את הטיעון של "ליהודים אין שום מקום אחר לערבים יש מלא מדינות", שלא כל כך שגוי אגב, אבל ברמת התכלס- אף מדינה איסלמית לא רוצה את הפלסטינים.

למה שלבנון או סוריה לא יארחו את הפלסטינים המסכנים ויעניקו להם מקלט מדיני מפני האויב הציוני הכובש?

למה?

כי הם צריכים את הפלסטינים בגדה. ככה יש להם (כלומר לאחמדינג'ד ששולט בסוריה ששולטת בלבנון- ביתו של אוהבינו נסראללה) גרורת טרור בתוך ישראל עצמה. למה שהם יוותרו על זה? הם צריכים את הבכיינים האלה שם. ככה זה גם מוציא את ישראל רע בעיניי העולם, וגם יש להם את היכולת לממן טרור מהצד המזח-דרומי שלנו. ייפי!

לאט לאט אם תשימו לב, ישראל מאבדת את הלגיטימציה שלה בעולם, וזה כבר לא מצחיק, וזה כבר מזמן לא משהו שאפשר להעביר ליד האוזן ולהגיד שהכל יהיה בסדר. זה אמיתי.

אני מרגישה שאנחנו אשכרה נמצאים בפני מלחמת עצמאות שנייה. אבל היא תהיה קשה הרבה יותר. החזית לא תהיה רק בזירת הקרב, אלא בעיקר בזירה הפוליטית וההסברתית. פה אנחנו גרועים, פה אנחנו באופן תמידי נכשלים.

המשט, לדוגמא. בתור מישהי "מבפנים"- אשכרה הייתי בחמל בבור של חיל הים כשזה קרה- מה לעזאזל חשב צ'ייני כשהוא שלח את החיילים הגיבורים שלנו עם כ-ד-ו-ר-י צ-ב-ע?!?!?!?!

מה, כאילו, הוא חשב שזה מצחיק? הוא באמת חשב שאז כל העולם יראה "או! הם רצו רק להפחיד אותם עם כדורי צבע! אויש נו איזה חמודים הישראלים האלה!" כאילו, מה היה נראה לו?!?!?

העולם כבר הרבההה מעבר לזה. זה כבר לא מצחיק. דעת העולם מוסתת בצורה שזה כבר לא משעשע. כולם יודעים שהיו פעילי טרור על המרמרה, והרוב תומך בהם לחלוטין. זה כאילו- למה שלא יהיו פעילי טרור? למה שלא יממנו טרור פלסטיני, הרי מגיע לנתינים הנצורים האלה להילחם על זכותם להשיב לעצמם את המדינה שנגנבה מהם באלימות ופשע!

ולא להאמין עד כמה שהאמונה הזאת רווחת בקרב הנכר....

אז עכשיו אנחנו צריכים לוותר על המדינה שלנו? לנסות את מזלנו בגולה שוב? how bout that?

ולידיעתכם, 

בלי היהודים העולם לא היה מתפתח אפילו מאית ממה שהוא היום.

10% מזוכי פרס נובל הם יהודים, חלק ניכר מהם ישראלים, ותחשבו כמה זה הרבה בהתחשב ביחס של היהודים באוכלוסיית העולם. כמה מוסלמים זוכי פרס נובל יש?

בערך 8. אי פעם ז"א.

רק תחשבו כמה מהדברים שיש לנו היום הם המצאות של חוקרים בטכניון היהודי... ואין לי כוח להתחיל לפרט.

הכי מרגיז אותי כשאומרים שאנחנו מבצעים פשעי מלחמה. זה מרתיח לי את הדם!

אתם יודעים מה זה פשעי מלחמה? אתם יודעים מה זה צ'צ'ניה? מה זה אפריקה?

באפריקה במלחמות שבטים, בתימן, בקונגו, לוקחים ילדים בני 10 מההורים ונותנים להם שתי בררות- עורפים לך את הראש או שאתה מצטרך אלינו בתור חייל. ואז הילד-נער הזה מסתובב עם מצ'טה או רובה, נכנס לכפרים, יחד עם הצבא שלו הם הורגים ושורפים את כל הכפר, על הגברים, הילדים הנשים והזקנים. את הילדות והנשים הם אונסים ואז רוצחים, ואז שורפים את מה שנשאר עד היסוד. זה פשעי מלחמה. מתי בידיוק אנחנו עשינו את זה?

אנחנו אפילו פאקינג חיסולים לא יכולים לבצע יותר!

בזמן מלחמה!!!! אנחנו מודיעים מראש איפה אנחנו הולכים להפציץ? נו באמת! אנחנו אשכרה מפזרים פלאיירים שמתריעים להם! כאילו, בוא נצא לקרב שאנחנו מראש רוצים להפסיד בו? זה פשוט מרתיח את הדם.

איזה מצור יש בידיוק בעזה? זה שהם טיפשים מספיק בשביל לבחור במנהיגים הקיצוניים שלהם שמבזבזים את כספי הרשות על טרור זה לא אשמת ישראל. וכשיש חוסר את מי נאשים? כמובן- הכובש ציוני.

זה מעצבן. זה כואב. זה כואב כל כך שבא לי לבכות.

אנחנו הצבא הכי הומני בעולם. בגלל זה יש לנו את המודיעין הכי טוב בעולם. אבל באמת שאנחנו מוכנים לסכן חיים של אזרחים וחיילים ישראלים בשביל לא לפגוע בחפים בצד השני. ואנחנו פשוט פראיירים שאנחנו פועלים ככה.

דיברתי עם אחי לפני כמה ימים, שהוא חזר מהמילואים. הוא סיפר לי שהגדוד שהוא עושה בו מילואים היה שייך פעם לשריון. הגיע איזה אל"מ בדימוס לעשות להם איזה מור"ק על מלחמת יום כיפור. הוא סיפר הרבה סיפורים, אבל מה שרלוונטי לפה זה הקטע שבו הוא הוציא את גופו מהצריח, עלה על התותח וקיבל את הפקודה פשוט להסתובב על הציר ולירות באויב שמסביב. לירות על מנת להרוג. להרוג על מנת לשרוד, להישאר בחיים. 

וכמה חבל שהיום זה לא קורה. היום בחיים לא יתנו פקודה פשוט לירות באויב. זה עצוב.

ואם דבר כזה קורה- את החיילים יעמידו לדין על ביצוע פשעי מלחמה.

מה פתאום להרוג? בוא נעצור את הפושעים (והם באמת פושעי מלחמה- טרוריסטים), שיהיו אצלנו בכלא. שהפלסטינים יוכלו להתבכיין עוד קצת, ובעיקר כדי שיהיה לחמאסניקים טריגר לחטוף עוד חיילים.

נושא גלעד שליט לא יעלה פה כי זאת חפירה בעד עצמה.

בכל אופן, נמאס לי כבר שמציגים אותנו ככובש אכזר. כואב לי לראות לאן המדינה הזאת הולכת. כואב לי כל כך שכבר אין לנו זכות קיום.

הגיע הזמן שאנשים יפקחו עיניים ויראו מה הולך סביבם.

בעיקר השמאלנים שבנינו, אבל לא רק.

ועוד מילה אחרונה- ניתן להבין שאני ימנית בדעותיי הפוליטיות מהפוסט הזה, אבל לא רק. אני גם חושבת שהמתנחלים שלנו עושים עבודת קודש, ואני מרגישה שבאמת, הם הציונים האחרונים שנשארו במדינה הזאת.

כל הכבוד להם.

האמת? שאתמול בלילה כשחזרתי תכננתי לכתוב פוסט הרבה יותר משמח מזה, אבל באמת שטוב שחיכיתי לבוקר. וכרגע, בפרספקטיבה של יום שלם, קשה לי קצת להתייחס בכל העניין בקלילות וכיף.

The thing is, I had sex last night in the back of a car. Un-fucking-believable.

It's not like I care too much, nor I feel cheap, or contaminated. Just wasted, a little bit.

I really do believe I worth more than a bang on the back-seat.

Even Eli gave me more respect. I'm not sure I'm built for this kind of things. And I do try to look at everything as experiences. 

I FUCKING DID HANDSOME VADIM YESTERDAY NIGHT!!!

lol

I have wanted this for a long time, but I'v always imagined it in a more serious way. More respectful. The guy didn't touch me the whole evening, and I really gave him a nice evening yesterday with a visit to the center, we drank beer in a cute pub, then I gave him a tour to טיילת לואי or however you say טיילת.

It was very nice. But during the whole night he never gave me the slightest sign of something beyond. Fuck him.

He also hasn't called, the bustard. Not until just a few minutes ago, making me fell bad. Like, this sort of emptiness I felt after that horrific night with Gal. Damn. Lucky I didn't called V. That would totally be pathetic.

I had this weird dream (as usual) this night. 

I dreamt I was driving in the streets of Haifa, in Horev center, the Carmel center and all, and I did this all with my korkinet (???). I'v decided I would drive home on that stupid thing. And as I'm driving, I bump into unpleasant people and situations, but I keep going. At some point I realised I was doing it because my Astra got stuck in the side of the way and so I decided to pull the korkinet out of the back of the car and use it to drive home (wtf?!). However the car broke down near Bat-Galim, and I climbed up to the carmel with the fucking korkinet, instead of turning and returning home.

Anyway, at some point I got to the beach, and I notice I was up a staircase. Up the was kind of a roof, on which were the dorms of some Israeli missile ships. Some of which I knew, and surprisingly enough, some of them were girls! Like it was something new to combine girls as regular missile-ships-fighters. 

Anyway, when I neared the edge of the staircase in order to come down it, I decided to leave my korkinet on the side of the staircase. BTW this part of the dream was in day-light. Then I saw Yura (gym). My korkinet then broke down also, it simply fell down the staircase. So Yura suggested to take me home in his car, and I refused in the beginning because I wanted to do the way on my own (probably to burn calories or somoething), but eventually I agreed. 

That said, I never in the dream saw myself climbing down the stairs. That's impoortant.

I know how to interpretate this dream. It's a bit of a dig, because I have to explain first WHO is Yura and what does he have to do with taking me in his car, and what a drive in a car symbolizes in a dream, and there's Family Guy on YesComedy now, besides the fact I'm just tired.

To be continued. 

שוב חלמתי על צוללות. האמתי שרשמתי כבר פוסט שלם וגמור, ובבת אחת, שטות קטנה שעשיתי על המקלדת בטעות- והכל נחמק. ממש התבאסתי, אבל בא לי לעדכן על זה אז אני אנסה מחדש.

 .

כמו שאמרתי, שוב היה לי חלום על צוללות. היו לי כבר כמה חלומות כאלה, בערך מיליון, וחשבתי שזה יעבור ברגע שאני אשתחרר, אבל מסתבר שלא...

 .

בכל אופן, בחלום הזה הסתובבתי בב"ח, ברציף, וזה היה שעה כזו של לפני זריחה. 4-5 בבוקר... עוד היה חשוך, לילה, אבל מעט יותר בהיר...

ואני התהלכתי לי על הרציף, והיו איתי עוד אנשים. חלק מהצבא, חלק מהמשפחה, וחלק סתם אנשים שלא קשורים. הייתי ברציף של הצוללות ופתאום אני רואה ארמיה קטנה (או בעצם גדולה?) של 7-8 צוללות מוזרות כאלה, ליד הצוללות שלנו, עוגנות אחת אחרי השנייה. הן נראו מוזר כזה, עם חרטום מחודד, כמו הצוללות הגרמניות האלה, והיה להן סיפון. הבנתי שהן היו שייכות לרומניה, או לטביה או מדינה בלטית אחרת. נגיד רומניות.

 .

לא הבנתי כל כך למה הן הגיעו לחיפה ולמה הן עוגנות אצלנו. חשבתי- מילא לעשות איתנו תרגיל, אבל למה כל כך הרבה כלים???

 .

וכך אני הולכת לי על הרציף ופתאום, אני רואה כמו בסרט (ככה זה אצלי בחלומות), את אחת הצוללות הזרות מתחמשת, אני ממש רואה אותה מחמשת את הטורפדו בתוך המים, ואז המבט חוזר לעיניים שלי על הרציף- אני רואה שהיא יורה טורפדו לצוללת זרה אחרת (הן כולן נראו זהות), שעגנה כמה מקומות אחריה (היו ביניהן עוד כלים) ופוגעת בה בידיוק.

 .

ואז ראיתי שהצוללת הפגועה מתחוררת ומתחילה להתמלא מים, ומשפריצה כזה סילונים של מים, ואז היא פשוט טבעה ושקעה. לא כל כך הבנתי למה זה קרה, אבל אז נודע לי שזה היה חלק מתרגיל של הרומנים (?) לראות אם הטורפדו שלהם עובד כמו שצריך ויכול לפגוע בדיוק במטרה ולהטביע כלי שייט אחר. אבל אז אני זוכרת שחשבתי שאם הם כן יכולים- אז הם יכולים לעשות לנו הרבה נזק פה.. בכל אופן,

 .

החלום המשיך.

 .

בהמשך המסלול שלי על הרציף, כבר הנץ הבוקר, ואז הגעתי שוב למקום שעגנו בו הצוללות שלנו. היו שם דיי הרבה אנשים, כל מיני, שוב. זה היה נראה כמו מין טיול משפחות שכזה. 

. 

אחת ה"אטרקציות" הייתה אשכרה להיכנס לאחת הצוללות שלנו וסתם לשבת בפנים. מדליק.

אז נכנסתי, והתיישבתי שם עם המשפחה שלי. אני זוכרת בוודאות את אבא שלי ואת אמא שלי. זה כנראה באמת היה טיול משפחות. 

הדבר המיוחד היה, שהצוללת הייתה שקועה לגמרי בתוך המים. והדבר העוד יותר מוזר היה שהיא הייתה גם מלאה במים. הם שמו מערכת מיוחדת כזאת שהופכת את המים לנשימים- כלומר אפשר לנשום בתוך המים. משהו סטייל עולם המים...

נכנסתי פנימה ונשמתי בכיף. ואז התחלתי להסתכל סביבי.. הצוללת הייתה דיי גדולה מבפנים, באופן מפתיע. היה ממש הרבה מקום לכל האנשים שסתם נכנסו לשבת שם ולראות איך זה צוללת מבפנים חח 

 .

ראיתי שכולם הביאו תיקים כאלה כמו ילקוטים. גם לי היה אחד. ואז אני זוכרת מחשבה מטרידה שהתגנבה למוחי.. מה קורה לכל הדברים שנמצאיםבתוך התיקים? הרי, אומנם אני מוגנת מהמים- יכולה לנשום בתוכם- אבל כל הדברים בתוך התיק בטח נרטבים! ואיכשהו הבנתי שגם הדברים בתוך התיקים מוגנים, אבל זה המשיך להטריד אותי. דאגתי לאייפון 4 שלי.

כלומר, הישן שלי כבר טבע פעם במים, יותר נכון באסלה בקרייה, אבל אחרי שניערתי אותו קצת וייבשתי אותו- הוא שב לפעול כחדש!

ואני כל הזמן חושבת מה יעשו המים לאייפון 4 שלי.. מה יעשה המלח? וכל הסחלה של המי-ב"ח?

ואני מתחילה לחשוב... יש עוד כמה חפצים בתיק שמקיפים את הפלאפון שלי ויכולים להגן עליו קצת... והוא עצמו נמצא בתוך נרתיק משלו... אבל עדיין, לא יכולתי לסבול את המחשבה שאפילו קצת לחות מזיקה תכנס אליו. פשוט יצאתי החוצה מרוב חשש לחיי האייפון היקר שלי.

 .

ובחוץ ראיתי שהוא עובד כרגיל ברוך השם, אבל עם הכפתור של הלוק-סקרין הייתה מין אצה מוזרה כזאת... WHATEVER 

 .

 .

החלום השני שהיה לי הלילה, והוא דיי מרגיש כמו המשך לראשון (נטו בגלל ההרגשה, המיקום וכל השאר לא כל כך נראים כמו המשך)-

 .

הייתי בסלון, אמא שלי ישבה בראש השולחן בפינת אוכל. אני עמדתי מאחוריה, עם המחליק שיער, ומשום מה החלקתי לה את השיער. למה? אני לא יודעת. יש לה שיער גלי-מתולתל חמוד שהיא מטפחת והיא אף פעם לא עושה פנים/החלקות. בכל אופן זה מה שעשיתי.

ואז ראיתי שכל קבוצת שיער שהחלקתי- היא פשוט עשתה ממנה צמה! ואז התחוור לי שהיו לה צמות בכל הראש! אבל אני עמלתי קשה להחליק לה את כל השיער ובסוף היא עושה צמות?! זה ייאש אותי קצת...

שאלתי אותה למה היא עושה את זה והיא אמרה לי שזה בכלל שגם ככה זה לא יחזיק מעמד ואני לא אספיק לעשות לה את כל השיער עד שנצטרך לצאת, והיא בכל זאת רוצה משהו מיוחד בשיער, אז היא החליטה ללכת על צמות בכל הראש. כמה מוזר! והכי מוזר שאני ממשיכה להחליק לה קבוצה אחרי קבוצה של שיער, שכל אחת מהן היא לוקחת ועושה ממנה צמה. WEIRD.

 .

 .

זו לא הפעם הראשונה שאני חרדה לשלומו של האייפון שלי בחלומות.... לפני איזה שבוע וחצי לערך, חלמתי שאני פשוט נופלת כולי לתוך הים. בלב ים, ים עמוק, ואני נרטבת כולי. ועוזרים לי לצאת מהמים למזח, ואני רק חושבת- אבל מה עם הפלאפון שלי?!??!

 .

זה לא אומר שאני מוזרה, נכון? רק שאני ממש ממש אוהבת את האייפון שלי....

 .

. 

לעניין אחר:

 .

יכול להיות שיש לי דייט עם ודים החתיך ביום רביעי? הוא התקשר אליי אז, בשבוע שהחלטתי שאני עם ע' ויהי מה, והאמתי שבכוונה לא חזרתי אליו. ידעתי שזה יכול ללכת לכיוון קצת אממ.. לא מתאים עבור מישהי שהחליטה שהיא בקשר ולא רוצה לפזול לצדדים. אבל משסיימתי את הדבר המפגר הזה עם ע', חשבתי...

 .

תראו, זאת סכנת נפשות לעשות סקס איתו. הבחור חזר מאפריקה, וזה מסוכן... אני לא מאמינה שהוא התנזר לגמרי... וגם אם הוא הקפיד על קונדום... אבל שווה לראות מה יכול לצאת מזה. אני לא רוצה לכתוב כאן יותר מדיי, ואני לא רוצה לפתח ציפיות, וממש אבל ממש נמאס לי כבר להתאכזב. 

 .

אני רוצה אהבה. אני יכולה לכתוב עד מחר כמה אני חרמנית וכמה בא לי סקס וזה הכל טוב ונכון. אני הכי רוצה אהבה. לאהוב באמת, למצוא את הבנאדם שאני אוכל לפתוח לו את הלב שלי. זה מה שאני רוצה. כמובן לקבל גם בחזרה כו' וכו'... לא אהבה חד צדדית שוב, כמובן. אבל אני רוצה גם לאהוב! היי! ע' פתח את הלב שלו אליי, אבל אני לא פתחתי לו את שלי! אני כן רוצה לאהוב! אני כן רוצה להרגיש! גם לי מגיע!

 .

ע' בכלל היה מגעיל. אני מוצאת את עצמי הולכת בבית ומתחילה להתעצבן עליו. 

מי משתין ליד הבחורה שהוא יוצא איתה, יומיים עם דלת פתוחה?!?!?! מה נסגר איתו?

והצוואר שלו היה כמה מחוצ'קן ודוחה.. בא לי להקיא לפעמים שאני חושבת על זה.

ואם הוא רק, אבל רק היה מחכה והיינו אולי עושים סקס כמו שצריך.. הרי ההיסוס שלי ניכר גם בו...

עלק. "אני אחכה לך". עלק! הוא יחכה לי 

הבחור הודה שאני היחידה שהוא היה איתה. אז אתה תחכה לי?!?! מצחיק. באמת שמצחיק אותי לחשוב שהוא חשב שאני בתולה. או שאני מחכה ל"אחד". ממש ממש ממש אבל מצחיק אותי. איזה תיכוניסט!

 .

ועוד יותר- איזה טפשונת אני! למה באמת חשבתי שזה יילך?

כאילו, עוד במועדון. אנחנו לא מכירים אין לי מושג מי אתה. מה אתה נוגע בי ככה? מחבק אותי ככה?? תן לי לרקוד בשקט! זה בסדר שאתה רוצה לרקוד איתי, אבל  למה לכפות את עצמך ככה?? ועוד שאתה 1.90 ענק כזה עם ידיים מגושמות כאלה ואתה לא יודע לא לחבק ולא לרקוד. וואאא איזה עצבים אני חוטפת עליו כל פעם שאני נזכרת.

 .

גועל גועל, קיצור. אני כבר לא יודעת....

מצד אחד אני לא רוצה להיות סנובית ולברור כל אחד על ההתחלה. אני רוצה כן לתת צ'אנסים (בגבול הסביר כמובן) כדי שאני לא אצא כמי שפוסלת ישר על ההתחלה. אבל אני כל פעם נכווית. באד לאק איי גס.

 .

אני באמת לא רוצה לפתח ציפיות לגבי ודים החתיך. אני אשתדל לא לחשוב על זה יותר מדיי. אני אעדכן פה אחרי שאני אדע מה קורה.

הלוואי שיקרה.... הוא אמר שהוא ידבר איתי, וזה כנראה יהיה יום רביעי בערב... הלוואי.

 .

נקווה לטוב.

. 

יום טוב

And frankly, I don't mind.

I even asked God today to be with G again. My god... 

I'm bad. I'm mean. I'm definitely NOT O.K. I just decide that I broke up with ע. I didn't even shared this decision with him. As if it doesn't involve him. 

And the saddest part is, that I'm already looking ahead, I'm already on to the next. I'm awful.

I'm constantly avoiding him in the last couple days. A pretty simple mission with him, I have to say in his favor. I find it difficult to tell him directly that I'm breaking up with him.

And explaining why... 

I hope he doesn't want the whole truth.

But the truth is, we're just not transmitting on the same wave. Though saying we're familiar, we want very different things from this relationship, and quite frankly, I don't really know what he is expecting from this relationship. And that makes everything really boring. 

ע doesn't know. He, for example, doesn't respect my "whispering eye"