"כמה זמן לקח לך להיות מאושר?" קם אדם מהקהל.
"אני לא מאושר" ענה הבחור בכסא הגלגלים
"פעם חשבתי שאם אוכל ללכת אהיה מאושר.. אבל אני מסתכל על אנשים עם רגליים, הם לא מאושרים.
כנראה לא ברגליים טמון האושר. אני לא מאושר. אבל אני יכול להגיד שכן טוב לי "
מתוך הרצאה שהייתי בה אתמול של בחור מדובדבן, מצטערת שאני לא זוכרת את שמו, אך אכן אחד המשפטים שיצרבו אצלי לעד.
מהו האושר?
להגיע להצלחה? להשיג הכל בחיים?
האם זה כסף? האם זה תהילה?
אולי אהבה?
האם בן אדם שיש לו הכל הוא הבן אדם המאושר?
מה הסוד האמיתי של האושר?
אולי אני לא אחדש לכם הרבה, ואולי דווקא כן. אבל הינה בואו אני אספר לכם סוד.
אושר מגיע רק אחרי סבל.
וכמה שהסבל יותר גדול כך האושר יותר עצים.
כמה שיכאב לנו יותר, כך נשמח יותר בסוף.
הריי למה אנחנו סובלים?
הסבל גורם לנו להעריך משהו אחר.
הרע גורם לנו להעריך את הטוב.
כי אם היה לנו רק טוב, איך היינו יודעים שטוב לנו?
תמיד היינו רוצים יותר. אנחנו תמיד רוצים עוד ועוד ועוד.
אני אתן לכם את הדוגמא הכי פשוטה . ילד.
איך באים ילדים לעולם?
כמובן אחרי הנאה רגעית ותשעה חודשים של סבל שאחריהם מגיע עוד סבל- הלידה.
ואז האושר הכי גדול בעולם הזה מגיע.
אבל רגע, הריי הסבל לא נגמר פה.. ויקח לנו קצת זמן להיות בהיי ושוב ניהיה אומללים
כי הינה באים הלילות חסרי השינה,
ההנקות החיתולים והחיים שלנו נעלמים בבום.
אבל בסוף זה שווה את זה,
והינה עוד משהו, כל דבר חולף.
הכל זמני,
האושר, הסבל, לכל דבר יש סוף. לטוב. לרע.
החוכמה, לדעת להעריך. לדעת להגיד כן, אני לא מאושר, אבל טוב לי.
למצוא את הטוב. תמיד לחפש את הטוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Queen T ♛