וואו, אני פשוט בהיי מהחיים שלי.

אני לא חושבת שאי פעם הייתי בכזה היי!

אני לא יודעת אם זה בגלל שאני עוד שניה בת 30 ויש משהו סופר משחרר בגיל הזה.

אם בשנות ה20 שלי (נשארה לי בכל זאת עוד שנה אחת... פחות, אבל מי סופר) הייתי בחורה עצורה, ביישנית, חששנית ועוד מלא תיאורים לא מחמיאים, אני היום פאקינג מאדאם!

אני לא שם במאה אחוז, אבל אני כ"כ מתקרבת.

איזה כיף זה לשחרר ולהיות בהרפייה מלאה!!!

אני והבנזוג נפרדנו.

הפרידה הכי מכוערת אבר.

באתי להיפרד, הוא לא האמין לי שאני נפרדת, כי היה רגיל שתמיד שניסיתי להיפרד, קיבלתי את השיט שלו וחזרנו.

הפעם הוא הבין שאני אמיתית.

קנה לי טבעת, כן כן, ולמרות שהיא הייתה מאוד מנצנצת והסטטוס החברתי קרץ לי לשניה, אמרתי לעצמי

"את לא מאוהבת בו ואת לא הולכת להרוס לעצמך את החיים!"

סירבתי.

למחרת, הבאתי את אותו עבד שהיה אצלי פעמיים. הוא ניקה לי את הבית, עשה לי פוט מסאז' וגם קשרתי אותו ושמתי לו כיסוי עיניים.

זה היה מחרמן ברמות.

ואף פעם לא עשיתי דברים כאלה ואף פעם לא חשבתי שאני אדלק מסיטואציה שבה הגבר הוא הכנוע ואני הדומיננטית, אבל פאקינג שיט

זה היה הדבר הכי מדליק שיש...

אני הרי רגילה להיות זאת שמפשיטים אותה, זאת שנוגעים בה, זאת שמובילים אותה, זאת שקובעים לה את הקצב...

וכאן אני זו שקובעת הכל.

השארתי אותו רק עם תחתונים, מלטפת אותו בין הרגליים, לא נוגעת שם, ותוך כדי הוא עושה לי פוט מסאז' מדהים. 

רק מלחשוב שוב על הסיטואציה, אני נדלקת.

לאחר מכן, הבנזוג גילה את זה. אז נכון, לא הייתי צריכה להביא מישהו לבית שלנו, אבל כבר היינו פרודים. הוא השתגע לגמרי.

איים עליי שיש לי כמה שעות לעזוב את הדירה ושאם אני לא מעבירה את כל הדברים שלי עד הסופ"ש, הוא שורף לי את החפצים.

אז כן, התבאסתי שככה זה נגמר, וברור לי שלא הייתי מצפונית כ"כ, אבל הייתי כבר הרבה זמן בראש של הפרידה וכבר נמאס לי.

כן, זילזלתי בו לקראת הסוף. מה לעשות, שהוא זילזל בקשר כל התקופה הזאת.

יום אחרי, קראתי לבחור אחר. הבחור החדש היה מדהים... 

ואני בהתרגשות מטורפת כזאת, מכל המאורעות האחרונים ואני לא כמעט ולא אוכלת, כי איבדתי את התאבון והכי מדהים לי שבעולם.

איזה כיף זה לעשות מה שבא לי מבלי לדפוק חשבון!