פשוט נגעלת מעצמי, על האדם שאני, אבל אין לי שליטה על זה.

ואולי זה הכל קשור לאיך שגדלתי לגברים הדפוקים שפגשתי, שעד שאני פוגשת מישהו שכ"כ להוט ממני - זה מוריד לי.

אז אתמול פגשתי את הבחור שממש התאהבתי בו. זה היה הדייט השלישי.

אחרי שהוא התהפך עם האקסית ורצה לסיים כי פחד שהוא עדיין לא מוכן למשהו חדש,

אמר לי שזה מאחוריו, שהוא פשוט בחור מאוד רגיש, זה החזיר אותו אחורה והוא הכי שמח שיצרתי איתו קשר ולא וויתרתי.

אני הייתי בעננים...

עד שהגענו למיטה.

עישנו ג'וינט ושתינו יין, היה לי הכי כיף והוא כל הזמן החמיא לי. הרגשתי ממש טוב איתו.

לא שכבנו, אבל כן היינו ממש קרובים והאמת שזה הרגיש לי מהר מדי.

לא בקטע של לשחק אותה קשה השגה, פשוט אני צריכה עוד זמן בשביל להיפתח ולהיות עם מישהו במצב כזה אינטימי, לא הייתי מוכנה לזה,

אבל מאוד אהבתי את המגע שלו ומאוד אהבתי את היחס שלו אליי.

הוא היה הכי מתחשב שיש. אפילו מתחשב מדי... 

בכל אופן, ברגע שהוא הוריד חולצה, המשיכה שלי ירדה אליו.

הוא שמנמן ולא חטוב בכלל... איך לא ראיתי את זה קודם, אני לא יודעת... הייתי בטוחה שהוא חתיך הורס...

בנוסף, הוא היה מאוד ורבלי, אני לא אוהבת דיבורים ממש במיטה.

אני אוהבת קצת גסויות, אבל אני לא אוהבת דיבורים כמו "תסתכלי עליי, יפה שכמוך" או "תנשקי אותי" או "אני ממש אוהב שאת נוגעת בי".

ממ, הרגיש לי אינטימי מדי...

אולי אני שרוטה, לא יודעת. אולי זה בסדר, אבל לא בשלב כזה מוקדם של ההיכרות, לא הייתי מספיק into it.

הוא היה סופר נלהב, קולני, פרצופים כאלה של הר געש שניצת, אני הייתי מאוד רגועה, אפילו קצת פאסיבית...

כי פתאום לא הכי נמשכתי וכל ההתנהגות שלו הלחיצה אותי.

אבל האופי שלו כ"כ מדהים, אשכרה כל מה שייחלתי לעצמי בגבר... אז מה, לזרוק לפח? חבל לי, אני לא רוצה לפספס אותו.

אולי אני פשוט צריכה לקחת את זה יותר איטי, בקטע המיני, וברגע שאני כבר אהיה ממש מאוהבת, הגוף שלו לא יפריע לי ואולי אפילו אוהב את זה..