לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מכתבים בבקבוק


אלה המכתבים שלי, נישלחים ללא מען לים של תודעה אנושית. נ.ב: כאן מכבדים לייקים.

Avatarכינוי:  dr.pheonix/mistetr morbid

בן: 30

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2011

לפעמים


לפעמים יש לי כמיהה מטורפת אלייה. כזאת שבריחה את השינה מעיניי, שהאושר הכי גדול שאני יכול להפיק הוא לדעת שתיתגשם ותבוא על סיפוקה. ליפעמים כשאי מביט לתוך עייני האיזמרגד הפראיות שלה, התמימות היא מרטיטה אותי, מרגשת כול עצב בגוף. ליפעמים אני מיסתכל לתוכן ורואה אותה מבפנים, רואה איך שהיא מיסתכלת לתוך עיניי ורואה אותי. ליפעמים היא גורמת לי לאהוב שוב כמו ילד, גורמת לחיים להיראות כמו שירה. אבל ליפעמים. ליפעמים אני לא יכול ליראות בה יותר מילדה, אישיות לא בשלה. ליפעמים אני לא מבין למה דווקא היא. ליפעמים אני לא יודע מה מצאתי בה.
נכתב על ידי dr.pheonix/mistetr morbid , 14/2/2011 16:59  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , פילוסופיית חיים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לdr.pheonix/mistetr morbid אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על dr.pheonix/mistetr morbid ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)