אהלן לכולםםם,
מקווה שהתגעגעתם בתקופה המוזרה שלי (במקרה ואתם תוהים מה היא... אתם יודעים, תקופה מוזרה כמו לכולם - סמים, מגורים ברחוב והתנסות לסבית)
סתם נו, הבעיה העיקרית הייתה קריסת אינטרנט מייאשת.
בכל מקרה, גם הפעם חברנו השמנמן לא אכזב והפיק חומר מצוין למועדון המעריצים שלו (האמת היא שבבלוג הזה מדובר כבר יותר עליו מאשר עליי... לא טוב!)
אני: אבא אפשר מים?
אבא: כן, קחי *מושיט לי כוס מים במהירות מעוררת הערכה*
אני: יש למים האלה טעם מוזר.. מאיפה מזגת את זה?
אבא: לא יודע זה היה על השולחן...
אמא: מישהו ראה את משקה הכלורופיל שלי?
גירושים זה דבר זמין מאוד, אמא. מותר לך.
אז אתמול הייתי במסיבה, בה התחילו איתי יותר מ4 בנים!
מכירים את הקטעים האלה שבנים מנסים 'לרמוז' לך, אבל הם 'רומזים' כל כך מוכשרים שעדיף שכבר ילכו עם סוס מדבר שצועק שהם רוצים אותך?
אז... יש לך חבר?
איך אין לך חבר? את נראת כמו מישהי שתמיד יש לה איזה חבר!
את ממש יפה, אמרו לך כבר?
מה הטיפוס שלך בבנים?
אה את אוהבת בנים ביישנים? שתדעי לך שככל שהבחור יותר רומז לך אבל לא אומר, ככה הוא יותר אוהב אותך!
אני אוהב בחורות כהות עם עיניים ירוקות.
איזה קטע, יש לך עיניים ירוקות! לא שמתי לב.
באמאשלך?
סיפור חיי כעיקרון הוא התאהבות בבנים ביישנים בצורה קיצונית, לעמול במשך שנתיים כדי לגרום להם להרגיש בנוח ולאחר מכן כשסוף סוף משהו מתחיל לקרות - לעבור דירה.
כל הבנים הנחמדים יותר והנחמדים פחות, והנואשים יותר והנואשים פחות שפגשתי במסיבה, רק גרמו לי להבין יותר כמה אני לא טיפוס של 'תתחילו איתי במסיבה'. למען האמת, אני יותר טיפוס של 'תתנגש בי ברחוב ותתחיל שיחה' או 'תפגע בי בפרצוף עם כדור באמצע כדורגל ואז תבוא להעיר אותי מההתעלפות שלי'. כן, אני מגנט לתאונות. ממש הבחורה השלומיאלית ביותר במזרח התיכון. ולא, זו לא הזמנה לכל המין הגברי לבוא ולדרוס אותי.
אוי, התעייפתי. לילה הזוי.
אני אמשיך לעדכן מאוחר יותר, יש לי הרבה מה לכתוב ואין הרבה כוח...
סוף שבוע רגוע לכולם!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Georgia947