בעכס.
אז התחילה השנה שלי. וכצפוי, מזלי הטוב סידר לי שורה יפה וארוכה של כל דבר שלא רציתי שיקרה השנה - מוכן ומזומן להיכנס בי.
מורים זוועה חסרי נוכחות, חסריי שמחת חיים, חסריי עניין - יש.
מערכת זוועה (באמת זוועה, אני לא יודעת איך אני אשרוד מחר) - יש.
שכבה של זונות - יש! (בטח שיש! אין חומר יותר טוב לבדיחות מזה)
אין לי דרך יותר טובה לתאר את זה מאיכס אחד גדול :)
אבל לא נורא כלל וכלל, כי אני לא אשכח להסתכל על הכל כמו שאני נוהגת באופן תמידי - כולכם דמויות מכוערות בקומדיית אימה שנקראת "החיים שלי". אני לא אקח אתכם ברצינות, אשים זין על מורים שלא קולטים מה הולך להם מול העיניים, על תלמידות שלא קולטות מה הולך להן מול העיניים (בגלל עדשות צבע כחול כמובן) וכעיקרון על כל מי שלא יצא לי מהוריד.
פאדיחה קטנה :
אני: בואנה שהמורה המעצבנת הזאת תפסיק כבר להגיד את השם שלי, כל פעם שהיא אומרת אותו כל הכיתה נועצת בי מבטים...
חברה: אז אולי תעני לה כבר ?!
אני: לעזאזל איפה השירותים פה? אני מתה להשתין!
חברה: גם אני חייבת, אבל השירותים פה ממש לא במצב נורמאלי.
אני: טוב, אז נצטרך לפנות לתוכנית ב'
חברה: יאללה, בואי נעמוד מול כולם ותשפכי לי מים על המכנס!
אני: התכוונתי שנתאפק!!!!
איזה כיף שיש המון חברים... המון חברים וכולם משוגעים!
אכן, קשה.
בכל מקרה, החלטתי שלא משנה כמה מעאפנה תהייה השנה, אני חיובית, חזקה ומגניבה, ולא נותנת לשום דבר להרגיז אותי, להעציב אותי או לדכא אותי.
אני מקווה שכולכם תעשו כמוני!
יאלללללללה, אני רוצה מלא תגובות, חיזוקים, איחולים, סיפורים מעניינים...
קצב !!! קצב !!!
שנה טובה לכולכם, שיחו פס על כל מה שמעאפן ותתרכזו במה שטוב!
אוהבת אותכם !!!