יאיר לפיד הולך לפוליטיקה.
האמת היא שלדעתי, זה רעיון כל כך טוב שאני לא מבינה איך זה לא קרה קודם.
לפניי שאני מפרטת, קראו בבקשה משהו קצר אחד מתוך הדברים הרבים שהוא כתב:
היהודי שבפנים:
תקופת הפיקדון הסתיימה. במשך מאה שנה הפקידו החילוניים את יהדותם אצל הדתיים. היא נשמרה בכספות שלהם, מאחורי החומות הזרות, בלי שנפקפק לרגע בהגינותם. מדי פעם, בעיקר בחגים ובלוויות, משכנו החוצה חלק מההפקדה, השתמשנו והחזרנו. לא ביקשנו מצב חשבון, לא בדקנו אילו פעולות נעשות בשמנו, אפילו לא טרחנו לברר אם יש ריבית. רק עכשיו הולכת ומתחזקת התחושה שהבנקאי שלנו מעל.
אני לא מוכן יותר להשאיר את היהדות שלי אצל הדתיים, מפני שאני מרגיש מרומה. מכרו לי יהדות מאובנת, נוקשה, שאי אפשר להתחבר אליה בלי כיפה וציצית. אף אחד לא סיפר לי שהרמב"ם כתב בעצם את "מורה נבוכים" כתגובה לאריסטו. שרבי אברהם בן עזרא היה גם משורר. שכל המשנה מלאה במריבות בין רבנים- חלקן מצחיקות,חלקן עצבניות,חלקן משונות לגמרי.
אבל המעילה הכי גדולה היא לא בעובדות, אלא בשטר הבעלות. הדתיים הצליחו למכור לנו שאם אנחנו חילוניים עדיף שנתרחק מהיהדות, אחרת נישאב למכונת "ההחזרה בתשובה" המשומנת שלהם. כאילו ואין אפשרות ללמוד את ההיסטוריה שלנו, את יסודות התרבות שלנו, את הספרות הכי משובחת שלנו, בלי שמייד יפול עלינו איזה שטריימל מן השמיים וייצמד לנו לראש כמו דבק מגע. חבל שהלל הזקן מת, הוא היה מתעלף מזחוק מעצם הרעיון.
כי אי אפשר להיות חילוני, חילוני אמיתי, כופר כמו שצריך- בלי לנסות להכיר את היהדות. אחרת זו לא חילוניות, אלא סתם בורות. אין שום צורך לקבל את כל העיקרים. אנחנו אנשים מבוגרים, ויש לנו הזכות להחליט מה טוב בשבילנו. אני עוד די מתחיל בעסק הזה, אבל ניערתי טוב טוב את כל הספרים ושום מלאך לא קפץ וניסה לגרור אותי פנימה באוזן. האמונה מפחידה רק את מי שלא יודע מספיק על מקורותיה. בנעורי קראתי פעם את כל שמונה מאות ארבעים ואחד העמודים של "יולסס" של ג'ויס וככל הידוע לי לא נעשיתי אירי.
אלוהים הוא רעיון, הוא מחשבה הקושרת בן עברי לעתידי. הוא הדרך שלי להיות שייך. אינני מאמין שהוא גירסא משוכללת של משגיח כשרות ענקי במיוחד. האלוהים שלי הוא חילוני כמוני, ואני לא מוכן לוותר עליו רק מפני שהדתיים טוענים עליו לבעלות. בדרכי שלי אני הולך לחפש אותו. אפילו אם לא אמצא, הדרך תהיי מרתקת.
זה לא מאוד פוליטי, ואני בטוחה שהוא אמר דברים פוליטיים הרבה יותר שאפשר לקשר לנושא הזה (אם יש לכם רעיונות אני אשמח)
אבל זה נכון, זה משהו שלדעתי הרבה מאוד מרגישים ולא הרבה אנשים באמת הצליחו לשים על זה את הנקודה ולומר "זה משהו שמפריע לי" או לנסח לעצמם עמדה בנושא הזה.
יאיר לפיד הצליח. הוא הצליח לשים את הנקודה על מה שמפריע לו, והצליח לנסח את זה בצורה שלדעתי היא נכונה וגאונית.
וזה למה אנחנו צריכים אדם כזה בפוליטיקה.
כי יאיר לפיד, כמו שהוא עושה בכתיבה, ישים את האצבע על הבעיות שלנו ויבטא אותן בצורה מדוייקת.
כי יש לו ערכים, כי הוא באמת ובתמים אוהב את המדינה, וכי הוא יודע טוב מאוד מה הולך במדינה.
בין אם זה עם הנוער, כי הוא מורה לאזרחות בין כל הדברים שהוא עושה, בין אם זה באקטואליה, כי הוא בילה זמן מה בלהעביר לכולנו את הידיעות על מה שקורה במדינתנו הקטנטונת, ובין אם זה בגלל העובדה הפשוטה שהוא אדם נבון.
ככל הנוגע לעמדה פוליטית, הייתי מכנה את עצמי נכון לעכשיו כ"ימנית עדינה".
אני מדגישה את ה"עדינה", כי כל המקרים האקטואליים של הדרת הנשים, הפריצות למחנות צה"ל ושאר הקיצוניות אלו דברים שדוחים אותי מאוד, ולא רק טרוריסטים ערביים שמתפוצצים בקניונים ואוטובוסים, וזה דבר שחשוב לי להבהיר.
מה עמדתו הפוליטית של יאיר לפיד זו דווקא שאלה פחות רלוונטית בשבילי.
מספיק לי לקרוא שהוא כותב בטור שלו לעיתון שהנוער של היום הוא הרבה יותר טוב ממה שאנשים חושבים, שהוא עצמו מלמד אזרחות בשביל ללמד את הערכים של המדינה, שהוא מאחל להם רק בהצלחה בצבא שהוא תומך בהתגייסות אליו ואני אהיה רגועה, כי אני יודעת שהולך לפוליטיקה בנאדם שאני יכולה להיות בטוחה במאת האחוזים שיש לו ערכים ודעות, ושהוא לא מושחת.
אני רק מקווה בשבילו ובשבילנו, שהפוליטיקה וכל הרעש הנלווה לה לא יעייפו וישחקו לנו את יאיר,
כי יש לנו רק יאיר לפיד אחד ;)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Georgia947