החלטתי לעשות פוסט קצר שמוקדש לכם. קוראיי הקבועים.
אין לכם מושג כמה שזה מקל לכתוב לאנשים מוכרים, שמבינים אותי גם בלי שאני אצטרך לכתוב הכל פוליטיקלי קורקט.
חבר'ס, אתם גדולים מהחיים.
מישהו אמר "תותחים" ולא קיבל ?!
בימים האחרונים איכשהו יצא שהיה לנו קצת זמן משפחתי חופשי, אז החלטנו לשבת מול הוי-או-די ולראות את הסרט "הערת שוליים" (מומלץ בחום!)
אני: "למה אין בכל הסרט המעצבן הזה זוגיות אחת טובה?"
אבא: "מתי בדיוק ראית זוגיות טובה?"
אני: "אתה ואוכל למשל. זו הזוגיות הכי נצחית שאני מכירה."
ואז הוא צחק כל כך חזק שהוא נחנק מהפשטידה המוזרה שלו.
אבא: "חשבתי לגדל זקן צרפתי, מעוצב כזה על הסנטר"
אני: "אבא, הקשר היחידי בינך לבין משהו צרפתי זה האהבה של שניכם לבגטים, וזה לא בסיס מספק לגידול פלומה על הפרצוף"
אבא: "את נורא חולה. אולי זאת קארמה."
אני: "קארמה על מה?"
אבא: "על האופי שלך. חהחהחהחהחחהחהחה, אני מדהים!"
אני: "אבא, תרים בבקשה את הבדיחה שלך מהריצפה ולך להביא לי גלידה"
אבא: "את יודעת מה הופך אותי לאבא כל כך טוב?"
אני: "העובדה שאתה מנותק לחלוטין מהמציאות?"
אבא: "אחד אפס לך."
אני: "ואתה יודע מה עושה אותי לבת כל כך טובה?"
אבא: "שאת אוהבת אותי למרות שלא תקבלי כלום בצוואה?"
אני: "תיקו."
ככה זה. כשאוהבים, לפעמים מרימים להנחתה ;)
חוק לחיים: אף פעם לא לשאול את אבא שאלה שקשורה לאיראן. זה תמיד מגיע איכשהו לדף נייר וציורים של מפת ישראל, גבולות, ושטחים כבושים ממלחמות. גם אם רק שאלתי איך מאייתים "איראן".
שבוע טוב תותחים, אני הבראתי !!! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Georgia947