שלום לכם קוראים יקרים!
היום אני כותבת לכם כועסת במיוחד, ומיד תשמעו למה:
כמו שאתם יודעים, בימים אלה נגמרת לה סוף כל סוף עונת הבגרויות של תלמידי התיכון בישראל.
נשארו עוד כמה בגרויות של מגמות, כמה מועדי ב', וזהו.
ואכן לפניי, תלמידה בכיתה י"א, נותרו בסך הכל 2 בגרויות - האחת מגמה והאחת מועד קיץ (מועד ב') במתמטיקה, 4 יחידות למתעניינים.
אז בגלל שבתקופה האחרונה לא ממש נגעתי בחומר של מתמטיקה (התעסקתי כל פעם רק בחומר של הבגרות הקרובה ביותר) ניסיתי לקבוע שלשום שיעורים פרטיים אצל מורה מוכרת באזור (לא כי היא כזו מדהימה, אלא כי האזור מאוד קטן והיא בין המורות היחידות פה).
לאחר שהיא ענתה לי בנימה קצת ממורמרת (שאפשר להבין, אף אחד לא ממש רוצה לעבוד בחופש הגדול) היא אמרה לי במילים אלו: "אם את מוכנה לשלם 150 ש"ח לשיעור, אני אלמד אותך."
זה אמנם לא מחיר בשמיים, ויש מורים שגובים הרבה יותר, אבל זה עדיין נראה לי גבוה מידי.
מבירורים עם חברים ותיקים שלומדים איתה, היא לוקחת 100 שקלים לשיעור. סביר ונחמד.
אז מה קרה?
קרה שהיא יודעת שזו תקופת הבגרויות, וכולם לחוצים ונואשים, אז היא מעלה מחיר.
ברור שלא הרבה אנשים יכולים להרשות לעצמם שיעורים איתה.
ובכל זמן אחר הייתי מוותרת לשלם סכום כזה רק על החוצפה, אבל התקופה הזו באמת לחוצה, ואני, כמו רבים, דיי נואשת.
אני פשוט לא מבינה למה יש מורים שלוקחים 150 שח ל45 דקות, בעוד שיש מורים שמתנדבים בבתי ספר ומלמדים שכבות שלמות בחינם?
ברור לגמריי שיש מורים גרועים יותר, וזה לא בדיוק "עילה לתביעה", ובכל זאת - זו לא גישה מעט חזירית?
אז ויתרתי, ובעוד כמה ימים יש לי שיעור שיעלה לי (או יותר נכון להורים שלי) 150 שח ואלוהים יודע כמה עוד אצטרך. ותאמר לכבוד ההורים תודה ענקית, שהם באמת מוכנים לעשות הרבה בשביל להוביל אותי קדימה ולספק לי את כל האמצעים להצליח.
תודה להורים, ובוז למורים הגנבים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Georgia947