אני מקווה שתישן טוב הלילה.
אני בטוחה שתישן טוב. כל לילה אתה ישן טוב.
אתה ישן עם מצפון נקי ושקט, אתה ישן בטוח בעצמך, גאה.
אתה ישן ויודע שאתה בחור טוב.
אתה יודע שאתה עוזר למי שצריך, ושאכפת לך מאנשים.
למשל אתמול, כששלחתי לך בערב - מה איתך?
וענית לי שהכל סבבה, ואתה בהרצליה. למה בהרצליה?
איזה בחור הבריז לנעמה, והיא כבר התארגנה והכל, ועכשיו היא עצובה.
אז הלכת להיות איתה. לא נעים לך שהיא כבר התארגנה, התכוננה, וככה הבריזו לה.
תגידי לי, איך הבחור הזה יכול להתנהג ככה?
אז אמרתי לך שתהנה, ושאני מקווה שהיא בסדר.
ובפעם המי יודע כמה, עליתי בחזרה לחדר.
הורדתי את המעיל והג'ינס ואת החולצה והחזייה שאפילו עוד לא הספיקו להתחמם מחום גופי, ונכנסתי לטרנינג.
נעמדתי מול המראה, אספתי את השיער, והתחלתי להוריד לאט לאט את אותו האיפור שסיימתי למרוח רק חמש דקות לפני.
בהיתי בשיחה שלנו בנייד וידעתי שגם הפעם אני לא אכתוב את זה.
שאנסה כרגיל לא להשפיל את עצמי
אני לא אזכיר לך שקבענו
לא אגיד שביליתי שעות בלהוריד שיערות, לבחור בגדים ולהתאפר
ולא אספר לך שחיכיתי בסלון שתכתוב שאתה בחוץ
ולא אגיד ששאלתי מה איתך מתוך כוונה לשאול למה אתה לא מגיע.
גם הלילה, כשתחזור מנעמה ותישן שנת מלכים, אני אבכה את עצמי לדעת,
אזכר בילדה שהבטחתי לה שיום אחד אני אמצא לה נסיך רכוב על סוס,
אסתכל שוב על החמור שבא במקום
ועל זאת שלא מסוגלת לקחת את הרגליים וללכת, עם או בלי נעלי זכוכית,
ואשמח בשביל נעמה שיש לה מי שיבוא אליה אחרי שבחור מבריז לה
ואשאל את עצמי איפה המישהו שיבוא בשבילי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Georgia947