לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Today Is The First Day of The Rest of Your Life


לחשוב זה פריווילגיה .

Avatarכינוי:  Georgia947

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2017    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

יין שיצרת במו רגליך? לא תודה


אז הגעתי למומלצים וזה הסעיר את עולמי כי שום דבר לא קורה בחיים שלי.


לא במדויק, אבל כן נחמד "לחזור קצת הביתה" ולראות שאפילו יש מי שהתגעגע.


אתמול בצהריים עליתי לחדר שלי והגעתי למסקנה חשובה מאוד לגבי החיים שלי: אני לא זקוקה לבדיקה גנטית בשביל לדעת שאחותי מאומצת. מספיק לי הפתיח של "הרווק" עם דודו אהרון שאני שומעת מעבר לדלת שלה.


אתמול נסענו לבקר קרובי משפחה (לא מוכרים בעליל) שגרים בצפון כטובה אישית לסבתא שמתבאסת שאנחנו לא נמצאים בקשר מתמיד עם כל 900 האחים שלה (אני באמת לא מבינה מה קרה להם שם לפני 70 שנה שכל משפחה הייתה פשוט חייבת להביא לעולם כמות ילדים שתמלא את קיסריה) והצאצאים שלהם. העניין הוא שתמיד יש לי פחד כזה שאם סבתא תמשיך להכיר לי את כל האנשים שיש לי איתם אבות משותפים אני אגלה שלא נשאר לי כבר עם מי להתחתן בארץ ואאלץ להגר לניו זילנד.


בכל מקרה גילינו את מה שהיה ידוע מראש- מדובר במשפחה עם 2 בנים (אחד בן 14 ואחד בן 6) וכל אחד מהם יותר מחורפן מהשני, כיאה למשפחה שגרה באיזה מלונה בצפון ומגדלת את הירקות שלה בעצמה -שאין לי ספק שמורעלים באיזה "אוויר פסגות" שגורם לאנשים להרגיש שזה לגיטימי להגיש לאורחים יין שהם הכינו בעצמם עם כפות רגליהם האלוהיות. לרוויה, תיחנקו.


כשנסענו בחזרה לאזור השפוי של ישראל (אם יש כזה) אפילו סבתא הרגישה שזו הייתה טעות לגרור את כולנו אליהם, אז היא הצטרפה איתנו לסשן ריכולים. הבעיה היא, שלסבתא שלי יש דרך משלה לרכל: "ראיתם את הילד הגדול שלהם? הוא פשוט הילד-צ'אפחות של כל המשפחה!"


כן סבתא, את צודקת סבתא, אמרתי לך לא לשתות מהיין שלהם.


בכל מקרה, חזרתי הביתה ונזכרתי שיש לי איזה פוסט במומלצים, והוא הפוסט היחיד שאין בו שום תמונה דרמטית אלא סתם לימונים, ושאלתי את עצמי אם זה הופך אותי לבלוגרית נחותה יותר. אבל יודעים מה? לימונים כבודם במקומם מונח, ואפילו אחד השירים הנחמדים ביותר שיש נכתב עליהם.







 


אבל חוץ מהמשפחה - גם אני עצמי בנאדם קצת פסיכי. לפעמים אני מרגישה צורך להגיב לעצמי תגובות נאצה ולראות אם מישהו יגן עלי, אבל אז אני מבינה שאף אחד לא יגן ואני אשאר עם תגובות מעליבות בבלוג ואדע בדיוק מי האידיוט שכתב אותן. נו טוב.


אני חושבת שקצת התגעגעתי לישרא ...

נכתב על ידי Georgia947 , 11/9/2013 18:25   בקטגוריות לימונים, ארץ ישראל, הומור, משפחה, מוסיקה, נוער, ציטוטים, ציניות, תלונות, שחרור קיטור  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Georgia947 ב-20/9/2013 15:21
 



החיים על פי רביבו


איפשהו במרחבי ישראל קיים רביבו אחד, מוכר קיוסק.


הבנאדם בא מבית לא קל ויש לו השכלה של אפונה, אבל מה? כל משפט - פנינה.


בחיים לא אשכח את המשפט הראשון שלו שהקסים אותי: "כשהחיים נותנים לך לימונים, תחצי אותם לשניים ותשפריצי לחיים בעיניים".


כבר באותו רגע הבנתי שיש פה בנאדם עם גישה זהה לשלי לקיום האנושי, ומשם נוצרה חברות אמיצה. 

יש לו נשמה של שורד, לרביבו. אדם שלמד לעשות הכל לבד ושכלום לא בא בקלות.

בחיים לא אשכח כמה דברים עברנו יחד, מכמה צרות שנגרמו על ידי ההומור של רביבו חילצתי אותו וכמה צרות כאלה נפתרו הודות להומור של רביבו עצמו...


למשל היום הזה שנכנסה איזה גברת צעירה לקיוסק בשעת הסגירה וביקשה ספרייט, אבל רביבו כבר נעל את הקופה אז הוא נתן לה את הספרייט בחינם, היא אמרה תודה והוא ענה "מה תודה? תתפשטי!" ושנינו צחקנו המון. עד שהוא קיבל שיחה מעורך הדין שלה. אבל אז גילינו שהוא בן דוד רחוק של רביבו והעניין נפתר בהסכם בזוקות חינם לכל החיים וכיום הגברת הינה חלק פעיל בחבורת הקיוסק. רביבו הזה... כמה צ'ארם.


יום אחד רביבו אמר לי "כשאני אמות, אני רוצה שכל הלקוחות הקבועים שלי יעשו סביב הקבר שלי אוסף פקקים של בקבוקי שתיה כמחווה לזכר ימיו הזוהרים של הקיוסק" וזה מסוג הדברים שמשאירים אותך ערה בלילה (לחשב כמה פקקים צריך בשביל להקיף קבר אנושי).


בכל פעם שהייתי עצובה הוא היה שואל אותי מה קרה, ומיד מתחיל לזייף בקולי קולות שיר מזרחי שבו הזמר קורא לבחורה "ילדה" ואומר משהו על הלב שלו ועל הדמעות שלה (זאת אומרת כל שיר מזרחי שקיים). זה ללא ספק היה מדכא אותי עוד יותר אבל העיקר הכוונה.


גם רביבו, כמו רוב הערסים המבוגרים, רצה פעם להיות כדורגלן (אבל אז הוא התחיל לעשן והיו בעיות בבית ופתאום הוא מצא את עצמו נשוי פלוס 3 עם כרס בירה ועם קיוסק במקום השכלה). אני די שמחה שהוא לא הפך בסוף לכדורגלן כי אז במקום רביבו היה יכול להיות שם איזה פרץ, או בוזגלו, והם לא היו בני דודים של אותו עו"ד ולא היו מצליחים לפלס את דרכם החוצה עם בזוקות וקסם אישי, ואז המקום היה נסגר ובמקום זה היה נפתח שם עוד סניף של ארומה, וממש לא מתחשק לי עוד סניף של ארומה כי הם אף פעם לא מחפשים עובדים כשאני מעוניינת. בקיצור, מזל שרביבו שמנמן.


אם יש משהו יותר מצחיק מרביבו זה רק דבר אחד - אשתו.


היא לא יכולה להחזיק את הבחור קצר יותר גם אם היא הייתה עוטפת אותו כמו זחל ומחביאה אותו במקרר במרתף שלה.


כל דבר שהוא עושה הוא מדווח לה, הוא לא יכול להחמיא לאף יצור חי בלי לציין ש"טעימות הקובות שלך, כמעט כמו של אשתי".


לאף אחד מהלקוחות אין ספק מי באמת מנהל העניינים.


רביבו הוא גבר- גבר, עד שאומרים לו "חכה אני אספר לאשתך שטחנת שאוורמה לפני הארוחה שהיא הכינה" ופתאום הוא הופך למרגרינה, קל וצייתן כחומר ביד היוצר.


יש בו קסם ברביבו, סתם רציתי שתדעו.




****

עריכה: אני לא בטוחה מה אמורים לכתוב כשמגיעים למומלצים, בטח כשלא מצפים לזה בכלל ועושים פוסט על מוכר קיוסק שכרגע עסוק יותר בלהתעדכן במה חדש בבית"ר וכנראה לא שמע על ישראבלוג בחיים שלו.


אני מניחה שזה משהו מסוג "תודה לחברי האקדמיה שבחרו בי" (או יותר נכון עורכי ישראבלוג).


עכשיו אם תסלחו לי, אני אלך לספר לרביבו שהוא כוכב רשת בינלאומי ושהציעו לו חוזה של מיליונים באינטרנט, ואז אראה אותו מתעצבן כשאני אומרת שזה סתם בצחוק. יום טוב שיהיה. :)

נכתב על ידי Georgia947 , 8/9/2013 22:52   בקטגוריות ארץ ישראל, הומור, נוער, משפחה, מוסיקה, ערסים, ציטוטים, אופטימי, עבודה  
29 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Georgia947 ב-15/9/2013 19:42
 




דפים:  
13,717
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , משפחתי וחיות אחרות , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGeorgia947 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Georgia947 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)