לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Today Is The First Day of The Rest of Your Life


לחשוב זה פריווילגיה .

Avatarכינוי:  Georgia947

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2017    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

לפי מה גברים שופטים נשים? הרשימה המלאה!


אהלן וסהלן קוראים יקרים!


אני יודעת שנטשתי, ואני בהחלט מאוכזבת מעצמי, אז בדיוק בגלל זה שברתי את הראש על רעיון טוב לקאמבק, והחלטתי לעשות דבר שעוד לא עשיתי - לתת את הבמה למישהו אחר.


אז תכירו את נועם - הוא חייל קרבי, הוא שרירי, הוא חבר טוב והוא רווק. אבל הכי חשוב? יש לו המון תובנות על המין הנשי.


והוא הכין לנו רשימה קצרה - לפי מה גברים שופטים נשים? אז יאללה - אנחנו מתחילים.


 


שלום לכולם, אני נועם, וכמו שג'ורג'י אמרה (היא לא הסכימה לתת לי שם מגניב משל עצמי, היא אמרה שיש מקום רק לפסיכופטית אחת בבלוג הזה)


באתי לשתף אתכם בכמה "מסקנות גבריות" שאני וחברים קרובים הגענו אליהן בשיחה סוערת על המין הנשי מניסיון אישי ומניסיון של חברים.


אני בטח לא צריך לציין שאלו דברים אישיים, לא חוקים כלל-עולמיים והם ללא ספק נתונים לשינויים, פרשנויות ודעות אישיות.


אז קדימה, בואו נגיע לעסק!


 


קריטריון ראשון- אם היא מסודרת


אחד מהדברים שאומרים הרבה על בחורה הוא הסדר שלה, שמתבטא בכל פרט בה- בחדר שלה, בבית שלה, בחפצים שלה ובמראה שלה.


אם הבחורה מבולגנת זה לרוב סימן רע- זה מסמל חוסר שליטה בחיים, היא לא סגורה על עצמה, לא מתאימה למסגרת- וזוגיות, עם כמה שהיא יכולה להיות זורמת וגמישה, היא בסופו של דבר מסגרת עם נורמות משלה, עולם שונה. אם החדר שלה מבולגן זה אוטומטית גורם לתחושה של אי נעימות ופקפוק בעתיד. עתיד לא אומר חתונה, עתיד אומר קשר אמיתי.


 


קריטריון שני- אם יש לה הרבה חברות


זה מצב בעייתי. מצד אחד, אם יש לה ממש מעט חברות זה מצב שזועק לך שאולי היא לא חברותית, או מוזרה.


אבל מצד שני גם המצב ההופכי עלול ליצור בעיה- אם יש לה הרבה חברות והיא כל הזמן איתן, זה מצב לא נוח בכלל.


מעבר לעובדה שהיא כל הזמן עסוקה או מבלה איתן, יש לעיתים תחושה כזו (במיוחד אם היא צעירה ממך) כאילו אתה לא עומד רק מולה, אלא מול שבט שלם.


אני מודה, לי קרו פעמים שכרסמו בי המחשבות על מה החברות שלה יודעות עלינו, עד כמה, מה הן יודעות שאני לא יודע (הן בטח יודעות יותר טוב ממני מה היא מרגישה כלפיי) ובסך הכל זה די מלחיץ.


אבל אחרי שיחה ענקית עם חבורת גברים מלאי סיפורים, אנחנו חושבים שמצאנו פתרון: תרקדי על שתי החתונות.


מה הכוונה? אנחנו הרי יודעים שאת מדברת עם החברות עלינו. שהן יודעות הרבה. אז תעשי את ההיפך. תספרי לנו מה קורה בינך לבין החברות שלך,


אם מישהי הרגיזה אותך, אם את דואגת למישהי או מאוד אוהבת מישהי, תני לנו להרגיש שגם לנו ולך יש שיחות אישיות, סודיות, משהו שלא תרוצי לספר לחברות.


 


קריטריון שלישי- אם היא שמנמונת


שימו לב טוב בנות, אני מנפץ מוסכמות ואומר: תמיד עדיף שמנמונת.


איכשהו, בנות רזות מידי (מהסוג השלדי, האנורקסי, או פשוט מידה 0) כמעט תמיד יוצרות את אותו מצב ביחסים:


הן עסוקות בלעשות דרמות, בלסבך, בלאכול סרטים. הן לרוב מתייעצות עם כל העולם ואישתו בנוגע למה שקורה ביחסים ופשוט הורגות את האהבה והרומנטיקה. העניין הוא שהן אחלה בחורות, אני לא יודע להסביר למה במערכת יחסים זוגית זה לא עובד (איתנו בכל אופן)


בנות עם מבנה גוף רגיל (רזה-סטנדרטי) ובנות שמנמנות עושות רושם של בנות רומנטיות שמסוגלות להראות אהבה ולהיות חלק מזוגיות מוצלחת.


בנות שמנות כידוע נפסלות הרבה אצל בחורים בגלל המראה החיצוני, אבל לפחות אני יכול לדווח לכם שאין עליהן איזה תכונת אופי ידועה אצל בנים שפוסלת אותן חוץ מלפעמים רגישות וחוסר ביטחון.


*ופה אני מצטער בפני הבנות השלדיות שפשוט נולדו ככה או שיש להן חילוף חומרים מהיר, אבל לרוב הבנים הסיבה לא ממש משנה והם פשוט מכלילים.


 


קריטריון רביעי- חזה גדול


אני מצטער אם קיוויתן שגם פה אני אשבור מוסכמות אבל לא- חזה גדול מושך ומועדף.


אבל- וזה אבל גדול שמסמן איזה אור בחשכת החרמנות, יש שני טיפוסים של חזה גדול:


הטיפוס הראשון הוא הטיפוס הזנותי, זאת עם חזה גדול (אמיתי או מזוייף) שאוהבת ללבוש מחשופים מוגזמים, מתנהגת בצורה מאוד מינית ובמילים אחרות "משתמשת בחזה ללא הפסקה". זה הסוג שלרוב נבחר על ידי בנים לסטוצים וקשרי "ידידים פלוס" אבל פסול לגמרי מבחינת קשר אמיתי.


הטיפוס השני הוא הבנות שנולדו עם חזה גדול, אבל לא סוגדות לו. לרוב הן גם אלה שלא מצליחות לראות את הטוב שבעניין, ובעיקר סובלות מזה. (אחת מבנות הטיפוס הזה היא ג'ורג'י, שלא פעם ולא פעמיים הייתי צריך להיות שומר הראש שלה במסיבות כי החזה שלה מושך בנים מקילומטרים ומתחילים איתה כל דקה. אני גם רוצה לציין שבזמן שאני כותב שורות אלה היא צורחת עליי למחוק אותן וכמעט מוציאה לי עין עם החזה שלה). בכל מקרה אלה הבנות שהחזה שלהן מתווסף אצלן לפלוס גדול כי הן בחורות על הכיפאק אבל גם ממש מפתות.

*משהו שהוספתי מאוחר יותר- אלוהים אדירים! ברור ברור ברור שא-ף בחורה לא צריכה לשנות את עצמה בשביל אף אחד. חזה גדול הוא אמנם העדפה של רבים, אבל בסופו של דבר הוא קריטריון אפסי לשפיטה, ורק אידיוט היה באמת פוסל בחורה בגלל דבר דבילי כזה.


 


קריטריון חמישי - אם אף פעם לא היה לה חבר


אם אף פעם לא היה לה חבר, זה כמעט תמיד פלוס.


קודם כל זאת ההוכחה החותכת לכך שהיא לא בחורה "זורמת" או מישהי שתמיד יש לה מישהו.


זה גם מראה עליה המון- שהיא עצמאית, שהיא בעלת ביטחון עצמי וזה גם גורם לך להרגשה מיוחדת-


אם אתה החבר הראשון שלה סימן שבך יש משהו שבשאר הבחורים סביבה אין, או שהיא מרגישה כלפייך משהו שהיא לא הרגישה לאחרים.


אבל כל זאת כמובן עד גיל מסויים, בגיל 21 או 22 זה כבר לא פלוס אלא מינוס, זה מעלה איזה סימן שאלה לגביה.


 


קריטריון שישי- הבית ממנו היא באה


אז ככה- זה גם כן קריטריון קצת בעייתי, כי הוא תמיד משתנה.


אם היא באה מבית הרוס זה לא אומר באופן מוחלט שהיא עשויה ליצור את אותה הזוגיות שהיא הייתה עדה לה, אבל למרות שזה חסר רגישות- בחורה שבאה מבית "טוב", "סטנדרטי" עשויה גם כן ליצור זוגיות טובה, ובאיזשהו מקום הבית אומר המון על האדם.


פה חשוב לי להדגיש שהורים גרושים זה לא "בית הרוס", ולמרות שזה לא זוגיות טובה זה גם לא מסמל יותר מידי.


 


קריטריון שביעי- מה שהיא אוכלת בדייט ראשון


נושא די חרוש אני יודע ובכל זאת אומר משהו.


סלט- אוקיי, זה מוציא אותך נשית, רזה ובריאה. זה גם מוציא אותך בנאלית, שיטחית וצפויה. בחירה שלך.


המבורגר- מלוכלך, גברי, ותרי.


סושי- חמוד אבל מסריח מהפה, ולא כדאי לקחת את הסיכון שתתקע לך אצה בשיניים.


פיצה- נחמד, קצת מלוכלך אבל מאכל אהוב וסטנדרטי, למה לא.


פסטה- הבחירה האולטימטיבית לדעתי. מצד אחד זה לא בנאלי כמו סלט ומצד שני יש למאכל הזה אוירה רומנטית כמו סרט איטלקי. אה, וזה גם טעים.


 


קריטריון שמיני- מה שהיא בוחרת לספר על עצמה


חברים טובים ורבים כבר חזרו אלינו לבסיס ביום ראשון, עדיין מזועזעים מחוויות דייט-ראשון נוראיות מסוף השבוע.


לרוב זה מתקשר לבנות שהציגו את עצמן בצורה לא טובה- סיפרו או הראו על עצמן שהן היסטריות, שהן קנאיות או שהן ממש ממש חופרות.


אנחנו מודעים לעובדה שיש בכן חסרונות כמו בכל אדם אנושי אחר, אבל קחו בחשבון שלוקח זמן ללמוד לאהוב אדם (ולאהוב גם את החסרונות שלו) ולכן אתן צריכות להתקדם עם זה לאט. אל תציגו את כל החסרונות שלכן בבום, אנו לומדים לחבב אותם בהדרגה.


(ופה אני חייב לספר לכן על החיסרון הגדול ביותר של הגברת ג'ורג'יה- היא הולכת לאיבוד. תמיד. אני עדיין לא מבין איך זה קרה, אבל באחד מסופי השבוע הייתי צריך לבוא לאסוף אותה 3! פעמים אחרי טלפונים נבוכים שהסתכמו ב"אמ.. אתה יכול לבוא לפה? אממ, זה איזה מקום כזה, ויש פה חנות כזאת... וכביש.")


 


קריטריון תשיעי- אם היא קשה להשגה


זה באמת אחד הקריטריונים שמשתנים מבחור לבחור, אבל הרוב לדעתי אוהבים את הטיפוס הקשה להשגה- בגבול מסויים.


זה מסקרן בהתחלה, זה מושך וזה מאתגר, אבל זה צריך להיות שלב קצר. ברגע שזה נמשך יותר מידי זה במילה אחת- מעייף.


הטיפוס הקשה להשגה, הטיפוס הווכחני והטיפוס האדיש כולן אולי גורמות לך לנסות להתאמץ בשבילן, אבל ברגע שאתה לומד את המשחק שלהן ורואה את הפוזה, אתה באופן אוטומטי חותך. זה לא רציני, לא מכבד, זה לא אישי. זה מגניב כדי לגרום לך לבוא לדייט ראשון או לבקש ממך את מספר הטלפון, אבל הרבה בחורות נופלות כאן- הן ממשיכות עם ההצגה דקה אחת יותר מידי, דקה אחת שהופכת את הגלגל וגורמות לנו להיות אלה שעושים טובה או במקרה הנפוץ יותר- מנתקים קשר והן הופכות להיות הרודפות.


 


קריטריון עשירי ואחרון- איך שהיא מדברת איתך


למרות שבנים לכאורה קשוחים, רציניים, קשר עם בחורה צריך להיות המפלט שלהם מהקשיחות והאיפוק.


בקשר (בשלב מסויים) הם שואפים להיפתח, כן להראות רגש ולקבל רגש בחזרה.


לכן חשוב שתדברי אליו בעדינות, ברגישות, בחיבה.


במקום מאוד, מאוד, (מאוד!) נסתר במוח, גברים מחפשים בבחורה שאיתם גם משהו אימהי, אבל כמובן בצורה שונה.


הם מחפשים תמיכה.


בגלל זה לדבר אליו כמו ל"אחי", זה פשוט לא מתאים.


לרוב גם כל הכינויים בסגנון "חיים שלי" "כפרה שלי" ו"יפה שלי" מראים משהו זול, ריקני.


כינויים הם דבר חיובי (רק תשתדלי שהחבר'ה מהפלוגה לא יגלו שאת קוראת לו 'נוש' כי הוא אבוד)


 


אני ממש רוצה לשמוע מה אתן הבנות חושבות, אם אתן מסכימות או מתווכחות (רק בבקשה אל תהרגו אותי, באמת הכל בכוונה טובה!)


ומאוד מאוד רוצה לשמוע מה הבנים חושבים- אם הם מסכימים או לא ואם יש להם משהו להוסיף.


אז תודה לג'ורג'י שנתנה לי את הבמה וגם תיקנה לי את שגיאות הכתיב שהיא הספיקה לקלוט, אנחנו נמשיך ביחד לענות ולהגיב לכם.


תודה לכולכם!


 


 


 

נכתב על ידי Georgia947 , 24/8/2012 14:31   בקטגוריות ארץ ישראל, נוער, משפחה, ערסים, אהבה ויחסים, צבא  
99 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Yulia. ב-4/10/2014 14:32
 



יאיר לפיד? איך לא חשבנו על זה קודם?


יאיר לפיד הולך לפוליטיקה. 


האמת היא שלדעתי, זה רעיון כל כך טוב שאני לא מבינה איך זה לא קרה קודם. 


לפניי שאני מפרטת, קראו בבקשה משהו קצר אחד מתוך הדברים הרבים שהוא כתב:


 


היהודי שבפנים:


תקופת הפיקדון הסתיימה. במשך מאה שנה הפקידו החילוניים את יהדותם אצל הדתיים. היא נשמרה בכספות שלהם, מאחורי החומות הזרות, בלי שנפקפק לרגע בהגינותם. מדי פעם, בעיקר בחגים ובלוויות, משכנו החוצה חלק מההפקדה, השתמשנו והחזרנו. לא ביקשנו מצב חשבון, לא בדקנו אילו פעולות נעשות בשמנו, אפילו לא טרחנו לברר אם יש ריבית. רק עכשיו הולכת ומתחזקת התחושה שהבנקאי שלנו מעל.


אני לא מוכן יותר להשאיר את היהדות שלי אצל הדתיים, מפני שאני מרגיש מרומה. מכרו לי יהדות מאובנת, נוקשה, שאי אפשר להתחבר אליה בלי כיפה וציצית. אף אחד לא סיפר לי שהרמב"ם כתב בעצם את "מורה נבוכים" כתגובה לאריסטו. שרבי אברהם בן עזרא היה גם משורר. שכל המשנה מלאה במריבות בין רבנים- חלקן מצחיקות,חלקן עצבניות,חלקן משונות לגמרי.


אבל המעילה הכי גדולה היא לא בעובדות, אלא בשטר הבעלות. הדתיים הצליחו למכור לנו שאם אנחנו חילוניים עדיף שנתרחק מהיהדות, אחרת נישאב למכונת "ההחזרה בתשובה" המשומנת שלהם. כאילו ואין אפשרות ללמוד את ההיסטוריה שלנו, את יסודות התרבות שלנו, את הספרות הכי משובחת שלנו, בלי שמייד יפול עלינו איזה שטריימל מן השמיים וייצמד לנו לראש כמו דבק מגע. חבל שהלל הזקן מת, הוא היה מתעלף מזחוק מעצם הרעיון.


כי אי אפשר להיות חילוני, חילוני אמיתי, כופר כמו שצריך- בלי לנסות להכיר את היהדות. אחרת זו לא חילוניות, אלא סתם בורות. אין שום צורך לקבל את כל העיקרים. אנחנו אנשים מבוגרים, ויש לנו הזכות להחליט מה טוב בשבילנו. אני עוד די מתחיל בעסק הזה, אבל ניערתי טוב טוב את כל הספרים ושום מלאך לא קפץ וניסה לגרור אותי פנימה באוזן. האמונה מפחידה רק את מי שלא יודע מספיק על מקורותיה. בנעורי קראתי פעם את כל שמונה מאות ארבעים ואחד העמודים של "יולסס" של ג'ויס וככל הידוע לי לא נעשיתי אירי.


אלוהים הוא רעיון, הוא מחשבה הקושרת בן עברי לעתידי. הוא הדרך שלי להיות שייך. אינני מאמין שהוא גירסא משוכללת של משגיח כשרות ענקי במיוחד. האלוהים שלי הוא חילוני כמוני, ואני לא מוכן לוותר עליו רק מפני שהדתיים טוענים עליו לבעלות. בדרכי שלי אני הולך לחפש אותו. אפילו אם לא אמצא, הדרך תהיי מרתקת.


 


זה לא מאוד פוליטי, ואני בטוחה שהוא אמר דברים פוליטיים הרבה יותר שאפשר לקשר לנושא הזה (אם יש לכם רעיונות אני אשמח)


אבל זה נכון, זה משהו שלדעתי הרבה מאוד מרגישים ולא הרבה אנשים באמת הצליחו לשים על זה את הנקודה ולומר "זה משהו שמפריע לי" או לנסח לעצמם עמדה בנושא הזה.


יאיר לפיד הצליח. הוא הצליח לשים את הנקודה על מה שמפריע לו, והצליח לנסח את זה בצורה שלדעתי היא נכונה וגאונית.


וזה למה אנחנו צריכים אדם כזה בפוליטיקה.


 


כי יאיר לפיד, כמו שהוא עושה בכתיבה, ישים את האצבע על הבעיות שלנו ויבטא אותן בצורה מדוייקת.


כי יש לו ערכים, כי הוא באמת ובתמים אוהב את המדינה, וכי הוא יודע טוב מאוד מה הולך במדינה.


בין אם זה עם הנוער, כי הוא מורה לאזרחות בין כל הדברים שהוא עושה, בין אם זה באקטואליה, כי הוא בילה זמן מה בלהעביר לכולנו את הידיעות על מה שקורה במדינתנו הקטנטונת, ובין אם זה בגלל העובדה הפשוטה שהוא אדם נבון.


 


ככל הנוגע לעמדה פוליטית, הייתי מכנה את עצמי נכון לעכשיו כ"ימנית עדינה".


אני מדגישה את ה"עדינה", כי כל המקרים האקטואליים של הדרת הנשים, הפריצות למחנות צה"ל ושאר הקיצוניות אלו דברים שדוחים אותי מאוד, ולא רק טרוריסטים ערביים שמתפוצצים בקניונים ואוטובוסים, וזה דבר שחשוב לי להבהיר.


מה עמדתו הפוליטית של יאיר לפיד זו דווקא שאלה פחות רלוונטית בשבילי.


מספיק לי לקרוא שהוא כותב בטור שלו לעיתון שהנוער של היום הוא הרבה יותר טוב ממה שאנשים חושבים, שהוא עצמו מלמד אזרחות בשביל ללמד את הערכים של המדינה, שהוא מאחל להם רק בהצלחה בצבא שהוא תומך בהתגייסות אליו ואני אהיה רגועה, כי אני יודעת שהולך לפוליטיקה בנאדם שאני יכולה להיות בטוחה במאת האחוזים שיש לו ערכים ודעות, ושהוא לא מושחת.


 


אני רק מקווה בשבילו ובשבילנו, שהפוליטיקה וכל הרעש הנלווה לה לא יעייפו וישחקו לנו את יאיר,


 


כי יש לנו רק יאיר לפיד אחד ;)


 


נכתב על ידי Georgia947 , 8/1/2012 18:42   בקטגוריות ארץ ישראל, טלוויזיה, אופטימי, אינטרנט, אקטואליה, צבא  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Georgia947 ב-12/1/2012 08:57
 




דפים:  
13,717
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , משפחתי וחיות אחרות , הומור וסאטירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGeorgia947 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Georgia947 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)