חברים יקרים!!!!!!!!!!!!!!!!!! כל כך התגעגעתי!!
טוב אז אני לא אתעלם מההיעדרויות הממושכות שלי בזמן האחרון כי זה קיים, ידוע, ולכך 2 סיבות: 1. חדר חדש ואין בו אינטרנט, צריך לרדת למחשב למטה. 2. כיתה יא. אני יודעת שזה נשמע כמו תירוץ מצוץ מהתחת אבל האמת היא שזה באמת לוקח זמן החרא הזה.
יש לי המון המון המון לספר, אבל אני חייבת להתחיל מהידיעה המרעישה ביותר;
משפחתי היקרה (לה קשרים בתחום הספרותי) הציעה לי לכתוב ספר! אני! על החיים שלי!
אז כן, סוף סוף מישהו הבחין בכישרון השנינותי הטמון בי (כן, חנופה עצמית. זול ופאתטי, אני יודעת) אני אהיה מפורסמת!!!
אני עוד לא ממש סגורה לאן הדבר הזה ילך (כי יש מצב שבסוף לא יקרה כלום, ואני בעצמי לא סגורה שבא לי...) אבל אני אעדכן כשיהיה מה.
בינתיים כיף לי עם הבלוג שלי ועם ה4 חבר'ה שכבר למדתי להכיר (כן,אני מדברת עליכם!!)
אז מה כבר עוללתי מתחילת השנה?
כלום בעצם. חוץ מטרור בבצפר כולו!!!!
רכזת שכבה: "את יודעת שאת לא כמו כולם נכון?"
אני: "אם את מתכוונת לזה שיש לי מוח מבריק שמסוגל ליצור תגובה ארוכה, שנונה וצורמת ולירות אותה תוך מספר שניות על סגל מורים שעולה לי על העצבים ומנסה לשכנע אותי לסתום את הפה, אז כן, אני בהחלט לא כמו כולם."
רכזת שכבה: "התכוונתי שלקחת מגמות הומניות ולא ריאליות כמו כולם..."
בשיעור היסטוריה צפינו בסרט על חייו של היטלר בזמן שלטון המפלגה הנאצית. בסוף השיעור עשיתי טעות ונשארתי עוד דקה בכיתה אחרי שכולם יצאו.
כמובן שהמחנך שלי ראה בדקה זו הזדמנות מושלמת להציק:
מחנך: "עכשיו את האמת - איך היה הסרט?"
אני: "קשה, קשה מאוד."
מחנך *מרוצה מעצמו*: "קשה מבחינה רגשית כאילו?"
אני: "לא, קשה להשאיר את העיניים פקוחות."
מורה ללשון: "את מאוד אינטיליגנטית. לחשוב שבחורה כמוך, שיכולה לחיות יפה מאוד רק מהסתמכות על המראה החיצוני, מראה חוכמה שכזו"
אני: "אני מבינה שלך החיים לא השאירו ברירה אלא להצטיין בלימודים מה?"
מצטערת, זה פשוט הרגיז אותי.
אבא: "למדתי בבית ספר מאוד מוצלח, ברמת גן. איתי בתיכון למד אתגר קרת"
אני: "איזה יופי! הייתם חברים טובים?"
אבא: "לא ממש. אני חושב שהרבצתי לו פעם אחת"
יופי. אני בת לשושלת של בריונים.
אז בנוסף לכל אלה עליי לספר שהשנה פגשתי את הילד המקסים ביותר בכל האנושות,
ואל תדאגה, הוא שלי !
עד כאן להיום, ואל תהיו מעאפנים ..
מי שמגניב - מגיב!
חולה עליכם תותחים שלי! נתראה בקרוב !
-
לקח לי קצת זמן לקלוט שאני בפוסטים החמים.... יופי, עכשיו כבר לא.
אבל עדיין, זו הייתה גאווה רגעית מספקת במיוחד !