ואם כך אז בשביל מה בכלל לכתוב? אז נכון שאני לא באמת מאמינה בזה, כי עובדה שאני פה. כותבת. שוב. אבל לפעמים קורים כל כך הרבה דברים שהכתיבה פתאום מגמדת את הרגשות. יש בזה גם משהו טוב כי לפעמים אני צריכה לגמד את הרגשות כדי להיות מסוגלת לעכל אותם.

הרבה דברים קורים בבת אחת, התחלתי ללמוד ועזבתי את העבודה. אני עוד נמצאת שם עד סוף החודש ואחר כך אצטרך להתחיל לחפש משהו חדש. משרה חלקית, בתקווה בלי נסיעות אין סופיות. משהו שיאפשר לי להשקיע בלימודים. אה כן ואני צריכה גם לחפש פרקטיקום וגם לכתוב משהו כמו6-7 עבודות בעשרת השבועות הקרובים. אאההההההה!!!!!!!! כבר הזכרתי את זה?

יש לי עוד כמה דברים להגיד אבל אני צריכה לצאת. ללימודים. אההההה!!!!!!!