פעם הייתה למשפחה שלי מכונית מסוג סובארו שמאוד אהבתי.
ההייתי נוסע איתה תמיד בשלוליות ועושה החלקות, ואז נוסע מהר ושומע את שאגת המנוע.
לא היה בסובארו שום אביזר טכנולוגי עדכני, רק מזגן ורדיו, אבל היה קסם בסובארו הזאת.

לא סתם התרגשתי כשאבא החליט למכור את הסובארו הישנה ולקנות במקומה סובארו חדשה.
כל הלילה לא ישנתי בציפיה לסובארו החדשה, ואיך שהסובארו החדשה הגיע רצתי לתוכה בהתרגשות.
להפתעתי הרבה שנכנסתי לסובארו הרגשתי במקום זר מרוב הטכנולוגיה שהייתה בתוך הסובארו.
את הסובארו לקחתי מייד לנסיעת מבחן, כל כך התאכזבתי כשה-ABS, EBD ושאר המערכות האלקטרוניות שאני לא יודע את הראשי תיבות שלהם מנעו ממני להחליק בשלוליות.
אמרתי לעצמי "לא נורא, בוא ניתן קצת בגז", הסובארו אומנם נסעה מהר, אבל לא היה שום זכר לשאגת המנוע.

החלטתי לעצור את הסובארו וללכת לאכול באיזה סניף מקומי של מקדונלדס, הלכתי למוכרת ואמרתי לה שאני רוצה ארוחה.
המוכרת שאלה אותי "אתה רוצה מק רויאל רגיל או ביג מק?", עניתי לה "רגיל".
היא המשיכה "אתה רוצה צ'יפס או פוטטו?", "צ'יפס" עניתי.
"צ'יפס קטן, רגיל, גדול או ענק?" היא שאלה.
התעצבנתי ועזבתי בכעס את הסניף מקדונלדס כשאני עדיין רעב.

מרוב עצבים החלטתי להדליק סיגריה, אבל בדיוק נגמרה לי החפיסה.
נכנסתי לקיוסק אקראי וביקשתי מהמוכר להביא לי חבילה של סיגריות קאמל ומצית.
המוכר שאל אותי "איזה קאמל? לייט? מדיום? חזק?".
התעצבנתי וצעקתי על המוכר "לעזאזל! תביא לי קאמל! ותביא לי גם מצית!".
המוכר הבין את המצוקה שלי והביא לי קאמל רגילה ומוכרת, ואז הוא שאל אותי "איזה מצית אתה רוצה? קליפר? זיפו? טורבו?".


באמת שכבר נמאס לי מכל הטכנולוגיה הזאת, אני מתגעגע לדברים הפשוטים שהיו פעם.
הכל היום מתפתח ובמקום להקל על החיים הוא רק מסבך אותם.
אז כשאתם ממצאים מכונה שתנגב לי את התחת, תשאירו לי בבקשה כמה חבילות של נייר טואלט.