|
| 12/2006
"בת ששותה וודקה קיגלביץ' יכולה לשתות הכל" - נדב
יש מצבים שאתה פשוט מרגיש חרא עם עצמך, רק קמת משינה וכבר אנשים הספיקו לעצבן אותך.
נראה כאילו הדבר היחיד שעשית רע לאנושות היה לקום ב-8 במקום ב-5, ואיך שקמת כבר הספקת לקבל את מנתך ממספר אנשים שונים.
ואז אתה מוצא את עצמך ממורמר קלות ונזכר בתאורייה שהסוכן סמית' אמר במטריקס על זה שכל האנושות היא וירוס, ומה שמעודד אותך היא הידיעה שיום אחד כל הגזע האנושי הנחות יושמד בגלל איזה מטאור ענקי או שואה גרעינית או משהו בסגנון.
אבל עד שזה יקרה אתה חושב לעצמך "בוא עשה משהו מועיל", ואתה נזכר שכבר קרוב לחודשיים תמימים לא עדכנת את הבלוג שלך.
ואז אתה פותח את המחשב שלך וכותב את השורות הללו ומבין שבעצם זה לא מעניין אף אחד והקוראים שלך רק רוצים שתגיע כבר לנקודה, אז אתה מסביר להם שאין נקודה ומפנה אותם ישר לקטע הבא בפוסט.
קראתי כתבה על ילד שהתחפש לפאוור רינג'רס והבריח ככה שודדים שפרצו לדירה ואיימו על משפחתו.
אישית, לא ממש התלהבתי מהכתבה, אני בעצמי מכיר אדם שלא משנה למה הוא אתחפש הוא יבריח כל אחד.
"מר סלע היקר שלום רב,
רצינו לומר לך שתיזהר להבא כשאתה מתכנן לאנוס מישהי...
אל תשכח להשתמש בקונדום!
בתודה, העמותה למלחמה באיידס."
"מר סלע היקר שלום רב,
רק רציתי לומר לך שאתה מגניב ואני מעריץ אותך!
אולי תבוא לפגוש אותי במשרד שלי?
אני ואתה נגיע רחוק ביחד, לפחות עד פולין!
בתודה, א' היטלר."
"מר סלע היקר שלום רב,
רק רציתי לומר לך שאני מתעב אותך
אם יום אחד אני אראה את הפרצוף המכוער שלך,
אז תאמין לי שאתה תדע איך הרגישו כל הנשים שאנסת אותם
בתודה, אביעד קיסוס"
יום שישי, הוד השרון, מסיבת יום הולדת לעפר, אחוז הדם במחזור האלכוהול של איתי מתחיל לרדת עם כל שוט אבסינת שנכנס לגופו.
איתי, אני, ועמית הולכים ברחוב תוך כדי שמולנו מהבהבים אורות כחולים.
איתי מתחיל לצעוק "שוטרים! מנייאקים! אני שונא מנייאקים!" ומנסה להוציא סמל של רכב אקראי בכוונה להרגיז את השוטרים.
אני מזנק על איתי ומנסה להרגיע אותו תוך כדי שהוא משתולל ומנסה להתשחרר מהאחיזה שלי בכדי להוציא את הסמל של הרכב.
ואז מבריק במוחי רעיון, אני מצביע לכיוון שיח ורדים קוצני במיוחד וצועק "איתי סתכל שוטרים! לך תכה אותם".
איתי בלי לחשוב פעמיים מזנק על השיח ורדים ומתחיל להלום בו באגרופיו.
תוצאה: כל הידיים של איתי מלאות שריטות, ואנחנו לא עצורים.
סיסאי: "אני מבואס חברה שלי עזבה אותי היום".
איציק: "אני מבואס חברה שלך עזבה גם אותי היום".
שעת בין-ערביים ואני ונדב עושים את דרכינו במכונית שלי לתל אביב בכדי לפגוש את אלעד.
לפתע באמצע הדרך נתקע הבלם ברקס של המכונית, אני בחשיבה זריזה מרים את הברקס הידני ונעצר באמצע איילון.
מכוניות צופרות לי מכל כיוון אבל אני לא מוכן לזוז מהנתיב האמצעי של איילון כל עוד הברקסים לא עובדים.
לפתע מגיע שוטר שמחליט לחסום את התנועה בכדי שאני יוכל להגיע בביטחון לצד הכביש.
נדב דוחף את המכונית בעוד אני מכוון מבפנים את ההגה, לבסוף הצלנו להגיע לצד הדרך.
נדב אומר "אני חושב שנגמר השמן ברקס", אני אתקשר לבחור בשם אולג שיביא שמן ברקס חדש.
כעבור חצי שעה בערך מגיע אולג עם שמן ברקס חדש, מה אני אגיד לכם, בחיים לא שמחתי לראות ככה מישהו שקוראים לו אולג!.
אבל לצערינו הבעיה בסופו של דבר לא הייתה השמן ברקס ונאלצנו להמשיך את דרכינו עם רכב חילופי שאותו הביא אבא שלי כעבור שעתיים בערך.
אבל דבר אחד חיובי יצא מכל העסק, פקקנו את איילון!.
אתם קולטים שהיה כתוב במסכי תנועה "הדרך עמוסה ממחלף רוקח עד מחלף השלום" בגללנו?.
מי יודע, אולי אפילו כשלא שמענו אמרו משהו עלינו בדיווחי תנועה.
כל קשר בין התמונה הזאת לבין בני סלע הוא מקרי לחלוטין
בירה, וכל מילה נוספת מיותרת לחלוטין
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
