לפני כמה זמן אני וחברה שלי לאותה תקופה נרדמנו אחרי לילה סוער.
כוונתי את השעון ל-5 בבוקר כי הייתי צריך להחזיר את האוטו שלי בשעה הזאת, אבל רצה הגורל והשעון לא צלצל.
כשהתעוררתי הסתכלתי בשעון וצעקתי לחברה שלי "פאק! כבר 6 וחצי בבוקר קומי אנחנו ממש מאחרים...".
כשהיינו בדרכינו החוצה אבא שלי קלט אותנו יוצאים ואמר לי "אוי! עדיין לא החזרת את האוטו? תקח את הרכב של אמא שלך ואני אחזיר את הרכב שלך".
מכיוון שאני וחברה שלי מיהרנו לא היה לנו זמן להפטר מ-6 הקונדומים שעדיין לא נזרקו לפח, אז החלטנו לקחת אותם לרכב של אמא שלי ולהפטר מהם במהלך הנסיעה.

לפני שאמשיך בסיפור רציתי לתת תיאור קטן על הרכב של אמא שלי:
הרכב של אמא שלי כל כך ישן שקנו אותו 60 שנה לפני הספירה והרומאים הובילו בו את ישו בדרכם לצליבה.
שום מערכת לא מתפקדת כראוי ברכב של אמא שלי, ובקיצור הנסיעה בו היא סיוט.

השעה 6:45 בבוקר ואני וחברה שלי נוסעים ברכב של אמא שלי ביחד עם 6 קונדומים מהלילה הקודם.
"שנזרוק אותם דרך החלון?" שאלתי את חברה שלי, "כן זרוק אותם..." ענתה חברה שלי.
פתחתי את החלון של הרכב וזרקתי את הקונדומים החוצה, ופתאום שמעתי את חברה שלי צועקת "רועי, פגעת עם הקונדומים ברכב שנוסע מאחוריך!".
"אוי!" צעקתי תוך כדי שאני מגביר את המהירות והרכב מאחורי דולק בעקבותי.
"סגור בבקשה את החלון, קר לי..." אמרה חברה שלי, "אני מנסה אבל החלון תקוע!" עניתי לה.
"אז תעצור בצד ותנסה לסגור אותו?" ביקשה חברה שלי, "אני לא יכול, מאחורי נוסע רכב שזרקתי עליו קונדומים, ישחטו אותי אם אני אעצור בצד!" עניתי לה.
וככה מצאתי את עצמי נוסע רבע שעה עם חלון פתוח בשיא הקור כשמאחורי דולק רכב מכוסה בקונדומים.

ועכשיו רבותי הלהיט החדש שגילה בוב.
בעבר בוב הביא לכם הוכחה שנירוונה שומעים אבי ביטר, ועכשיו הוא מביא לכם הוכחה שאריק אנשטיין נימפומן.
בחלק הזה של השיר "מה איתי" של אריק אנשטיין ניתן לשמוע בוודאות את אנשטיין אומר "טוב לי אוראלי", אכן תמונות מזעזעות.

לפני כמה ימים אכלתי משהו מאוד מוזר, לא היה לזה טעם של פיצה, זה לא נראה כמו פיצה, ולא היה לזה ריח של פיצה, האמת שלא נראה לי שזה היה בכלל פיצה.

הסיפור הבא הוא על חבר בשם שוקי, כששוקי היה ילד קטן הוא נדרס על ידי מכונית דואר.
מאותו יום שוקי שנא מכוניות דואר, כל פעם שהוא היה רואה מכונית דואר חונה הוא היה שובר לה את החלון ובורח.
לא פעם הוא הלך מכות עם מכונית דואר שלמדה הגנה עצמית, אבל לבסוף הוא תמיד ניצח.

לפני מספר שבועות היה בישוב שלי הפגנה על תיקון צומת מסוימת שנהרגו בה אנשים מהישוב שלי.
כל הצומת נחסמה על ידי חברי הישוב ושירי מחאה נשמעו באוויר.
לפתע חצתה את הצומת מכונית דואר, פתאום נשבר החלון של המכונית דואר.
הסתובבתי לשוקי בכדי לשאול אותו איך זה קרה, אבל אז ראיתי את שוקי מחזיק אבן ומחייך חייוך זדוני.

האופנה החדשה של אזור בורסת היהלומים ברמת גן

בודהה