אתמול היה לא כזה מזהיר..

אכלתי כל היום רק במבה (137) ואז בערב אכלתי מלאא סלט וספגטי עם גבינה(לא מלא נראלי 5 נקודות) ואז הגיע הלילה אכלתי סופגניה קטנה 2 תה(בלי קלוריות התה) ובנוסף לזה עוד נשנשתי איזה 5 ופלים

אני כבר הגעתי לשלב שאם אני נשברת אני כבר לא מופתעת.. זה מוזר אני יודעת שאני יכולה להוריד את ה5 קילו המזדיינים האלה אבל ההתמדה לאורח זמן עם הלוותר לאכול דברים שאני באמת אוהבת. זה קשה.

הכל עניין של שליטה בסוף היום.

בנוסף לייאוש המוזר הזה מעצמי אני חולה.

אולי כדאי שאני אחזור לקלוריות. אני כבר לא יודעת מה יעבוד עלי אם כל פעם מחדש באיזשהו יום אני נשברת

נ.ב

אתמול כשישבנו לראות טלויזיה כל המשפחה אמא שלי נתנה לאחותי הגדולה הערה שהיא יותר מדי רזה וזה.( היא שוקלת 44 והיא קצת יותר נמוכה ממני, לאחרונה היא רזתה איזה 5 קילו בחודש או משו כזה)

אחרי ההערה אחותי אמרה כן אבל אני עדיין רוצה להוריד. יש כמה מקומות שאני עדיין שמנה. אני הייתי בהלם מהתשובה הזו, אפילו אני חושבת שהיא רזה מדי, היא איבדה את כל החזה שהיה לה(היא הייתה מידה די או משו כזה) ואין לה רגליים. אבל עזבו שאני רוצה להיראות ככה בתת מודע.

אני הייתי בהלם שהיא מרגישה כמוני אחותי הגדולה שתמיד חשבתי שהיא כוסית ומדהימה ומידה האפסס ההיא שאני שואפת ככ, היא כמוני היא מרגישה ככ רע עם עצמה כמוני.

זה גרם לי לחשוב כמה בנות באמת מרגישות ככה ומסתירות מהעולם אתזה..