שימו לב:
את הפוסט הבא יש לקרוא במהירות גבוהה סטייל הפרסומת של wow שהועתקה בצורה מחפירה מהסרט "the rules of attraction".
אז ככה:
השנה התחילה במצב לא ברור. חזרתי מתאילנד, הרבה ערסים ובלי צונאמי. חיפשתי יציבות, חיפשתי עבודה. דילגתי בין עבודות מזדמנות ובינתיים הפכתי לכתב קבוע בעיתון משחקים נפוץ. לבסוף התחלתי לעבוד בחברת הייטק קטנה שבינתיים רק הולכת וגדלה. בינתיים העברתי חצי יום במרתון שר הטבעות בקולנוע גת. בין לבין ימי חמישי בערב הפכו לחוויה אלוהית בעיקר כשדרק שלח הביתה כמה ליטאים נודניקים בשלשה מטורפת והיכל נוקיה הפך בשבילי לבית כנסת. כמה שבועות אח"כ אני חוגג עם רבבות צהובים בפארק הירקון ונתקל בפעם הראשונה בתופעה מוזרה שנקראת מאיה בוסקילה. קיבלתי הודעה מהצבא שהגדוד שלי מתפרק, אבל אל תדאג תעשה מילואים בגדוד אחר. לאט לאט אני מגלה שהקשרים שהיו לי בטאוור מתרופפים ונעלמים אבל למי אכפת כשאני קונה דיסקים רק במוסיקה-נטו. וקניתי דיסקים: אלג'יר, פרושיאנטה, סטרוקס, אינטרפול, ויינס, איאן בראון, בלונד רדהד ועוד ועוד ועוד ועוד. מגלה מחדש את "במה חדשה", מעלה סרטונים וסיפורים ואפילו הולך לערבי במה לפעמים. הלימודים הופכים למעיקים וקשים ו"תורת המימון" הורס לי ת'חיים. בקיץ נוסע ללונדון ורואה את פי ג'יי הארווי, קופר טמפל קלאוס ו"לוס קאנונס" אבל מחמיץ את אינטרפול וצ'יק צ'יק צ'יק. חוזר מלונדון, מגלה ששאראס נשאר במכבי ושעברתי את כל המבחנים בהצלחה. נפרד מחברה שלי אחרי שלוש וחצי שנים. אני נשאר בדירה, היא עוזבת. ימים קשים. ים של דמעות. לא יוצא מהטריינינג ומרחם על עצמי. מגלה את החברים האמיתיים שלי. יוצא מזה ומקווה לטוב. הקוסמונאוט והסופה-ביט נסגרים. הקוסמיק צ'ארלי וקפה ברזילי נפתחים. הדראם אנד בייס והברייק ביט מתקאמבקים. אחותי מתחתנת וההורים מבסוטים. החתונה מוצלחת ולי מציקים "בקרוב אצלך" בזמן שאני עדיין אוסף את השברים. עכשיו היא בהריון ובקרוב אני דוד. לבסוף הטוב מגיע, אהבה חדשה בפתח. מרגיש כשזה קורה ולא חושש. אח"כ מאוהב. עכשיו כבר אוהב. השנה נגמרת. אני, היא ובקבוק יין באינטימיות בבית. מי צריך יותר מזה? מתחילה שנה חדשה. לאן אני ממשיך מכאן ? אינסוף לאפשרויות (רק בלי האחיות פיק, בבקשה).
שתהיה לכולם שנה שכולה סבביישן ומוי כיף !
בבלוג זה
בכל הבלוגים
