נכון, זהו נסיון לעוד קאמבק. אני כבר מתחיל להרגיש קצת כמו דורון שפר מהבחינה הזאת. היום קאמבק, מחר פרישה, מחרתיים קאמבק. בכלל, אני לא יודע אם מישהו ממש יקרא את השורות הללו, שכן כמות המנויים שלי כרגע קרוב לודאי זהה לכמות המנויים שיוותרו למכבי ת"א בעקבות העונה הזאת – נאדה.
אניווייי, למי שכן זוכר אז הנה אני מנסה לחזור – מה שמסביר את החלק השני של הכותרת – "שיבת החמוס". מה שיסביר את החלק הראשון של הכותרת – "שר הטבעות", היא העובדה שאני חוזר לבלוג בסטטוס של בנאדם בוגר יותר (יא.. רייט...) ו...נשוי באושר. ולא סתם נשוי, אלא נשוי ליפיופה שלי עליה בוודאי קראתם לפני מיליון שנה כשעוד כתבתי פה באופן עקבי. וכן, היא בלוגרית, ועוד מהיותר ותיקות והמוכשרות בישרא (חלקכם כבר יודעים ומכירים אותה ויודעים על נישואינו). ולמה "שר הטבעות"? לא רק בגלל שאכן יש טבעת על אצבעי, אלא גם משום שהטבעת היא העתק מדוייק של הטבעת מ"שר הטבעות" (מה לעשות, ביג פאן של הספר ועוד יותר של הסרטים...).
אז הנה אני מנסה לחזור לישרא, ומגלה לחרדתי שהמצב בישרא הפך כמצב תדמיתה המוסרית של אסתרינה טרטמן – קשה, ובלתי הפיך . פתאום נהיה פה עמוס מאוד, אלפי בלוגים חדשים שמתחילים בכוכביות, סימני קריאה ועוד כל מיני סימנים שמלווים תמיד ב-"כנסו", "תגיבו", או "למטה". מה קורה פה? ואם מישהו יוכל להסביר לי מה פשר הסימנים: 3> ו- 3/> ? מה זה? למה התכוון המשורר הפקאץ? הלפ! אולי אם משרד הבריאות היה מאשר את הפאקאצמול, המצב היה טוב יותר.
טוב, נראה לי שלעת עתה אסיים כאן, בתקווה לחזור בקרוב וכמובן לבקר אצל החברים הישנים ולהתעדכן בשלומם ובפרי מקלדתם. עד אז, המשך יום חמוס לכולם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
