א' הוא החבר הכי טוב שלי. אין ספק בכלל. אנחנו החברים הכי טובים כבר מעל 16 שנים (שזה יותר מהגיל הממוצע בישרא...) . את א' פגשתי לראשונה ביום הראשון של התיכון. שנינו היינו באותה הכיתה. בערך חודש מפתיחת הלימודים, נעלם א' ולא הגיע במשך כמה ימים לביה"ס. "א' נפל מהחלון ושבר את הרגל", כך בישרה לנו המורה. "עוד תקלת אבטחה של ווינדווס", חשבתי לעצמי, והלכתי לבקר. מסתבר שהוא הוא אכן נפל מהחלון (הוא, לא העפרון, ולא, זהו לא סוף הזכרון...), בזמן שקדח מחום ומרוב הזיות הוא פשוט הלך למרפסת, הביט למטה, וכמה שניות אח"כ כבר עשה מינגלינג עם חתולי השכונה. כשא' חזר לבית ספר, הוא היה עם גבס זמן ממושך, ומכיוון שהייתי גר קרוב לבי"ס והוא היה גר רחוק, היה בא אלי אחרי הלימודים וכך התחילה החברות בינינו. יכול להיות שלולא הנפילה הזאת מהחלון, לא היינו החברים שאנחנו כיום, "דלתות מסתובבות" יו נואו. היינו החברים הכי טובים בתקופת התיכון וחווינו את תקופת הגראנג' יחד (א' מנגן מעולה על חשמלית, אני הייתי טוב בחולצות פלאנל). גם הצבא, שניתק אותי מכל חברי מהתיכון, לא ניתק את הקשר בינינו, ולמרות שאני שירתתי בקיבינמט א' והוא שירת בקיבינימט ב', שמרנו על קשר טוב. אחרי הצבא עשינו את הטיול שחלמנו עליו כל כך – 3 חודשים של חוף אל חוף ברכב בארה"ב. גם את הלימודים המעיקים/מפרכים/מתישים/אינסופיים (לא למחוק את המיותר, כי אין כזה) אנחנו עושים יחד וממש מחזיקים אחד את השני כדי לא להשבר. בכלל, שנות העשרים רק קירבו אותנו יותר ותמיד היינו שם אחד בשביל השני, במיוחד ברגעים הקשים, אז ממש הצלנו אחד את השני. א' גם היה הבסט-מן שלי מן הסתם, והיה שם ועזר ביום החתונה העמוס והמרגש.
מחר תורי ללוות את א' לחופה.
מעניין אם הילדים שיהיו לנו יהיו החברים הכי טובים.
* הפוסט הזה הוא לא הפוסט שהתכוונתי לפרסם היום. התכוונתי להעלות כאן איזשהו סרטון שצילמתי יחד עם א' שמככב היום ביוטיוב, אבל משום מה אני לא מצליח להעלות אותו לאתר. ממש אין לי מושג למה. אניוויי, אחרי כמה נסיונות התייאשתי ואדחה את זה למועד אחר (להוציא יומנים, מתי נח לכם? מה עם ה' חוהמ"פ?).
"צ'מע, נראה לי שאיפשהו פיספסנו את הכניסה לסיאטל..."
רק תזכורת: אני עדיין לא הבנתי מה הפירוש של: 3> ו- 3/>. אשמח להסברים...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
