לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Mad World


They made me do it

כינוי: 

בן: 49

MSN: 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2007

2 חמוסים בועדת קישוט


מישהו מעצבן אמר פעם שהכי טוב ללמוד מהנסיון (זה בטח גם אותו אחד שאומר "זה בסדר, תני לו לתקוע את האצבע בשקע, הוא ילמד ככה ולא יעשה את זה יותר". נו, ברור שהוא לא יעשה את זה יותר...). וול, כנראה שלא הפנמתי מספיק את הרעיון, אחרת קשה יהיה להסביר את הלחץ אליו נקלענו ביום החתונה של חברי הטוב א'.

כמו שציינתי בפוסט הקודם, מעבר לכך שא' הוא חמוס לתפארת, הוא גם החבר הכי טוב שלי וככזה הוא  היה השושבין שלי ביום חתונתי. ואכן, ביום חתונתי הוא אסף אותי ואת כלתי בבוקר לקראת יום החתונה הארוך. לאחר שהורדנו את אהובתי בסלון הכלות (איך זה שהכלות כל כך נהנות בהכנות שלפני והחתנים מסיימים לחוצים ומיוזעים?), המשכנו בסידורי החתונה. על הפרק – שטיפה וקישוט של האוטו, ואח"כ איזה שעתיים נינוחות מול הפלייסטיישן. זה מה שהיה על הפרק. בפועל זה לא ממש מה שהיה. אחרי ששטפנו את האוטו, החלטנו, בהשראתה ורוחה של בתיה עוזיאל, שנקשט את הרכב בעצמנו. נשקיע. קנינו סרטים יפים ובחזוננו כבר ראינו את הרכב-חתונה המהודר ביותר עלי אדמות.

בהתחלה הלך דווקא יופי. חיברנו שני סרטים והעברנו אותם לאורך הרכב, וגם חיברנו קישוטים יפים לידיות ולמראות. ואז הגיע האתגר הגדול – פרח אחד מקדימה, ואחד מאחורה. חשבנו לעצמנו – מה כבר יכול להיות כל כך מסובך בלהכין פרח מסרטים? מסתבר שיש דברים הרבה יותר קלים כמו העשרת אורניום, שכפול גנטי או צפייה בתכניתה של מיכל זוארץ למשך יותר מ-5 דקות ברצף. אז בהתחלה ניסינו בדרך מסויימת, ומיד אח"כ, כמו המשחקים של מכבי העונה, ניסינו כל מיני שיטות אחרות ומוזרות שלא עבדו. אמנם פרח לא ממש הצלחתי לעשות, אבל היי, הצלחתי ליצור פריזורות מרשימות של פרפר, מדוזה והלוגו של ערוץ הכנסת. רגע השבירה היה הרגע שבו שמנו לב ששרפנו את כל היום על הסרטים ועוד מעט כבר צריכים לאסוף את הכלה ושנינו עוד צריכים להתקלח ולהתחתך. בקיצור, סרט רע (תרתי משמע). א' מיד לקח יוזמה ושלח אותי להתקלח ולהתארגן בזמן שהוא נוסע לאיזו חנות פרחים בבן יהודה כדי שיצילו אותנו מהחרפה הקישוטית. בסופו של דבר, עם הרבה לחץ וזיעה, עמדנו בזמנים, אבל את הפלייסטיישן לא ראינו ממטר.

ולמה אני מספר לכם את הסיפור הזה עכשיו? כי לפני יומיים אני וא' התחלפנו בתפקידים – הוא החתן ואני השושבין. "הפעם", אמרנו אחד לשני, "נהיה למודי נסיון, ונתקתק את העניינים כדי שנזכה לאיזו שעת התרגעות עם הפלייסטיישן". וול, טו מייק הלונג סטורי שורט רק אספר כי שוב מצאנו עצמנו לחוצים ותקועים בפקקים בלי קישוט לרכב כשמועד איסוף הכלה ממשמש ובא. הפעם היה זה תורי לשלוח את החתן להתקלח בזמן שעטתי על אותה חנות פרחים בבן יהודה שיצילו אותנו. שוב. וכן, הפלייסטיישן נשאר מיותם גם הפעם.

לסיום רק אציין שהייתה חתונה כיפית ומרגשת במיוחד ולא הפסקנו לרקוד כל הלילה. קרדיט גדול מגיע גם לאשתי היפה שהיתה אחראית להגעתם של הורי הכלה, והביצוע שלה, לעומתנו, היה מדויק ומושלם.
נכתב על ידי , 8/3/2007 12:15  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של צביקה ב-11/3/2007 23:49



14,423
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , תרשו לי להעיר , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לholden76 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על holden76 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)