חשבתי שאני קצת יותר מלהצליח להוציא רישיון נהיגה,חשבתי שיש לי קצת ביטחון עצמי להאמין שאני מעבר לזה,
אבל אני כרגע, לא מצליחה לישון כי עולות ומסתובבות לי בראש כל אותן טעויות של לחץ מול הגברים הקשוחים הללו עם משקפי השמש, החליפות והפה הקווי הזה, האדיש.
מורה הנהיגה השמן, החזיר, העושק הזה
ובעיקר אני שלא מצליחה להאמין בעצמי בדבר כזה קטן,
ואי אפשר לקנות ביטחון עצמי, האופציה היחידה שפגשתי בה הייתה האלכוהול, וזה לא יכול לעזור לי במקרה הזה,
ובתכלס זה בכלל לא יכול לעזור לי, כבר הבנתי שלא ואני אתמודד איתי.
אבל חוץ מזה שאני לא אינטליגנטית בכלל, זו הבעיה היחידה בחיים היפים שקיבלתי מהוריי בלי לעשות הרבה מאמצים,
ככה שכל שאני יכולה לאחל לעצמי עכשיו זה שאני אהיה קצת מעבר לזה, כי יש כל כך הרבה מעבר, אבל אני רואה את זה, ולא מצליחה להגיע לשם, למעבר הנחמד.
"אם מתחשק לי לא להיות עצוב, אז אני נוסע לכיוון ירושלים",
נראה, אולי זה יעזור.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
