לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Shine on you crazy diamond




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2010


יש מין אופנה כזאת לעלות את השיר של פינק פלויד wish you were here לפייסבוק. לכן החלטתי לעשות פוסט הנוגע לשיר הזה...

כמו ששמתם לב לפי שם הבלוג (שאם אתם לא יודעים זהו שם של שיר של פינק פלויד) אני מאוד אוהבת את פינק פלויד, ורע לי לראות אנשים מעלים לינקים שאינם מבינים מה המשמעות שלהם...

 

חבל לי פשוט, לראות איך מכל השיר המהמם הזה, השורה היחידה שאנשים באמת שמים לב אליה היא

how I wish, how I wish you were here

 

כל כך הרבה משמעות ומסר יש בשיר הזה, ולמה להתייחס דווקא אל השורה הזאת? כי יותר קל להבין אותה? כי היא רומנטית?

 

 

So, so you think you can tell
Heaven from Hell,
Blue skies from pain.
Can you tell a green field
From a cold steel rail?
A smile from a veil?
Do you think you can tell?
Did they get you to trade
Your heroes for ghosts?
Hot ashes for trees?
Hot air for a cool breeze?
And cold comfort for change?
Did you exchange
A walk on part in the war,
For a lead role in a cage?
How I wish, how I wish you were here.
We're just two lost souls
Swimming in a fish bowl, 
Year after year,
Running over the same old ground.
What have we found
The same old fears.
Wish you were here
האם אתם יכולים להבדיל בין גן עדן לגהנום? בין השמים הכחולים לכאב? בין השדות הירוקים למתכת קרה? בין חיוך לבין רעל?
האם הם הצליחו לגרום לך להחליף את הגיבורים ברוחות? את הגחלים החמות בעד עצים? אוויר החם בעד בריזה קרה? ושינוי לנוחות הקרה?
האם החלפת צעידה כחלק מהמלחמה בהובלה בכלוב?
לא, אנחנו לא יודעים להבדיל. בין גן עדן לגהנום, בין שמים כחולים לכאב, בין מתכת לשדות ירוקים.
בין רעל לחיוך...
אנחנו מחליפים את הגיבורים שלנו ברוחות. את הגחלים מחליפים בעצים... את האוויר החם בבריזה קרה.... את המושב הקר והנוח בשינוי...
אנחנו ממירים את הצעדה שלנו ממשהו חזק כדי להוביל, אפילו אם זה הובלה בכלוב...
אבל כל זה לא ישתנה, אם נתמקד בשורה של "הלוואי, הלוואי שהיית פה".

 

נכתב על ידי האלכימאית , 22/10/2010 22:51  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נשף מסיכות


החיים הם נשף מסיכות גדול.

בד"כ מאחורי המסכות הכי דומות מסתתרים פרצופים די שונים.

לפעמים גם אחורי מסיכות שונות מסתתר בעצם אותו הפרצוף.

לפעמים גם המסיכה היא עם גומי כל כך חזק, שהיא כבר נדבקה לפנים ואי אפשר להוציא אותה.


אבל בעצם, לכל מסיכה חייבים להיות כמה חורים. כדי לראות, כדי לנשום. מי שנושם ורואה זה לא המסיכה, זה הפרצוף מאחוריה.

ודרך החורים האלה אפשר לפעמים לראות את הפרצוף מאחורי המסיכה.

אבל צריך להתאמץ. צריך להתעמק. צריך להכיר את העיניים של הפרצוף המסתתר.

לא חבל, שאולי תפספס את הפרצוף שלך מאחורי מסיכה של אחר?

 

והמסכות האלה, שנובעות מהרצון שלנו להיות מיוחדים, הופכת את כולם לאותו הדבר. מסיכה היא מסיכה, גם אם זאת מסיכה של דינוזאור, של אריה, או נסיכה. בסופו של דבר בכולן יש את החורים שדרכם רואים קצת את הפנים. מי שרוצה אמת יכול לראות את הדמיון בין כל המסיכות.

אני אומרת שחבל על הכסף, עדיף לכם לקנות חולצה מגניבה מאשר עוד מסיכה.

נכתב על ידי האלכימאית , 16/10/2010 22:15  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




נפלה עליי המוזה. אה, לא, היא פספסה קצת... והתרסקה על הרצפה. ואז היא התנפצה, והרסיסים עפו. כמו שנשברת כוס במטבח, ואחרי יומיים רואים רסיסים בחדר שינה? כזה עפו. ואז הדיכאון התחיל להסתובב ודרך על הרסיסים בחדר השינה. הוא התחיל לדמם מהאצבע הקטנה וחסרת החשיבות ברגל ימין.

הוא דימם די הרבה זמן, עד שהוא התכווץ ונעלם. אפשר לומר שרסיסי המוזה שלי רצחו אותו. אז תודה לכם, רסיסים...

אז בינתיים, אנסה להדביק בחזרה את רסיסי המוזה שלי, או שפשוט אקנה לי מוזה חדשה. אפשר גם להיאחז ברסיס מוזה אחד קטן (שרצח את הדיכאון) ולא על כל המוזה השלמה והיפה שהייתה לי.

נסתדר כבר.

לילה טוב! :)

נכתב על ידי האלכימאית , 8/10/2010 23:44  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  האלכימאית

בת: 33





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להאלכימאית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על האלכימאית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)