חברוני

התנחלות יהודית? עיר ערבית? עיר מעורבת? עיר מופרדת?

היום הייתי מגדיר את חברון כעיר מופרדת, יש את האיזור של הערבים שזה רוב מוחלט של העיר ויש את השכונות היהודיות שמחוברות ביניהן על ידי רחוב מרכזי אחד.

הערבים לא מורשים להיכנס לשטח היהודי (כמו כל התנחלות) והיהודים לא מורשים להיכנס לשטח הערבי (כמו כל עיר בשליטה פלסטינית).

אבל כל ההגדרות האלו לא נוגעות לילדות שלי, כי כשאני הייתי ילד בחברון, לפני כל תהליך אוסלו והאינתיפאדה השנייה, לא היה את ההפרדות האלו.

כל בוקר כשהייתי יוצא מהבית עם הילקוט על הגב בדרכי אל תחנת האוטובוס שהיה מסיע אותנו לבית הספר בקרית ארבע, הייתי חוצה את השוק הסיטונאי ברגל, עובר דרך מאות אם לא אלפי רוכלים, סוחרים, משאיות שפורקות סחורה, שוק של ממש.

השוק הסיטונאי והשוק הקימונעי הסמוך לו היו מרכז העיר חברון.

אלפים אלפים היו באים לקנות את מרכולתם בשוק הקימונעי, החל מירקות ופירות וכלה בתבלינים, בגדים ומטאטאי קש.

מוכרי הקפה היו מסתובבים בין הרוכלים ומציעים להם קפה שחור חזק בכוס זכוכית קטנה מתוך מגש נחושת עגול, בדרכם חזרה היו מוכרי הקפה אוספים את הכוסות וגובים את התשלום. 

ילדים קטנים עם מגשים גדולים על ראשם, עמוסים במעין מקלות בצק מצופים בשומן ודבש וריחניים לתיאבון היו מסתובבים בין העוברים והשבים וקוראים ממושכות בקול חזק "חאללללאבייייייייה.."

תמיד רציתי לטעום חלאביה אחד אבל נמנעתי מכך מטעמי כשרות. 

השוק הסיטונאי היה מעט יותר מסודר, אבל במקום צעקות וקריאות הסוחרים, מילאו את האוזן קולות טרטורי המנועים של המשאיות שפרקו והעמיסו סחורה.

כחמישים מטר היה אורכו של השוק הסיטונאי, מרחק זה הפריד בין הרובע היהודי לתחנת האוטובוס שעל יד כיכר גרוס, הכיכר המרכזית בעיר.

כיכר גרוס נקראה כך על שמו של תלמיד הישיבה אהרן גרוס שנדקר למוות על ידי ערבי באותה הכיכר בשנת 82 או 83.

הסיפור אומר כי אחרי שהוא נדקר והמחבל ברח, הערבים שהיו במקום חשבו בטעות שהוא ערבי ופינו אותו לבית החולים הערבי אליה בחברון.

רק לאחר חיפושים רבים הצבא מצא שם את גופתו.

אלפי כלי רכב היו עוברים בכיכר זו מידי יום וגורמים לפקק תנועה מבולגן ורועש.

ערבי מבוגר, בעל כרס גדולה, לבוש בג'אלאביה אפורה היה עומד שם מידי יום עם משרוקית בפיו ומכוון את התנועה תוך שימוש בשריקות, קריאות ותנועות ידיים.

 "(שריקה) יאללה! ביזו! ביזו! (שריקה) יאללה סובארו! ביזו! ביזו! (שריקה) יאללה איתלע!"  הוא היה קורא בקולו המגפוני תוך שהוא נוקב בסוג הרכב אליו כוונה ההוראה.

המשך יבוא..